האם אוכל לקרוא את המגילה בשנת אבלות על אבי בקהילה?
ערב טוב,
אני אבלה על אבי האהוב ז"ל. בפורים השנה עדיין אהיה בתוך 12 חודשי האבלות.
בקיבוץ שלנו מתקיימת קריאת מגילה לנשים ע"י נשים, כבר יותר מ20 שנה. אני משתתפת מרכזית וקבועה בקריאה הזו, וקוראת בד"כ 3-2 פרקים, לפי הצורך. אני חוששת שאם לא אקרא, הקריאה לנשים ע"י נשים לא תתקיים, כי רוב הסיכויים שלא תהיה לי מחליפה. כמובן שיש אצלנו קריאה מרכזית, וקריאה נוספת ע"י גבר, כך שבכל מקרה יהיה פתרון לנשים.
האם מותר לי לקרוא השנה? ראיתי פוסקים שקבעו שעדיף שלא…
ואם אני כן קוראת, האם מותר לי לברך את הברכות הראשונות כולל "שהחיינו"? או עדיף שאתן לאשה אחרת?
תשובה
שלום לך יקרה,
תנחומיי על פטירת אביך, השנה הראשונה קשה במיוחד ושנת האבל נותנת את המקום החשוב הזה לשהות בתוך הצער.
לשאלתך, אבלים חייבים במצוות קריאת מגילה (שו"ע אורח חיים תרצו, ד) ועולה השאלה האם מותר להם גם לקרוא בציבור ולהוציא אחרים ידי חובה. נהוג שאבל אינו שליח ציבור בתפילה בשבת ובימים טובים (שם יו"ד שעו ברמ"א) וכך ראוי מלכתחילה בקריאת מגילה. אבל פוסק המשנה ברורה בהסתמך על בעל הבנין עולם שבמקרה ואין מי שיקרא בדקדקנות כאבל אזי נכון שהוא יקרא עבור הציבור (שם או"ח תרצו ס"ק יב). בעל הבנין עולם (רבי יצחק אייזיק חבר, פוסק ומקובל בליטא במאה ה19) מטעים את דבריו וכותב שהמנהג שאבל לא יורד לפני התיבה הוא חומרא בעלמא ללא מקור בגמרא, ולכן במקום שאין מי שיקרא במדויק יקרא האבל את המגילה.
הבנין עולם פוסק גם לגבי ברכת שהחיינו שהאבל הקורא יברך שהחיינו בציבור. בשונה מנר חנוכה בבית הכנסת, שאינו מוציא את עצמו ידי חובה וחייב לחזור ולברך על נר חנוכה בביתו וכן שכל אחד אחר יכול לברך עבור הציבור – ועל כן האבל לא מברך שהחיינו בציבור (שם תרעא ט"ז סק"ח). במקרא מגילה לא כל אחד יכול לקרוא, וממילא הקורא האבל חייב לברך כדי להוציא את עצמו ידי חובה בקריאה – ולכן מברך גם עבור הציבור. (בנין עולם או"ח סימן לה, גשר החיים פרק כג ג,ט; ד,ז). המשנה ברורה פוסק שאחר יברך שהחיינו והאבל יקרא (שם תרצב ס"ק ב), אך פוסקים מאוחרים יותר פסקו כדעת הבנין עולם שהאבל יכול לברך (גשר החיים לעיל ומעולם ועד עולם לח,כא).
במקרה שלך אמנם ישנה קריאה אחרת בבית הכנסת שבה יכולות כל הנשים לצאת ידי חובתן, אם לא תקראי לנשים מדובר בביטול מנהג קבוע עבור ציבור הנשים שרגיל בקריאתך ומצפה לה. לכן נראה לענ"ד, שאם אכן הקריאה לא תתקיים ללא ההשתתפות שלך, לאור האמור לעיל מותר לך לקרוא עבור הנשים. מהאמור לעיל משמע שאת יכולה גם לברך שהחיינו. אולם, במידה ומתאפשר, נראה לי שעדיף שאחת הקוראות האחרות תברך את ברכת שהחיינו.
למרות הוראה הלכתית זו, מכיוון שיש פתרון אחר לקריאה, אני מציעה לך גם לבדוק מול עצמך אם את מרגישה שמתאים לך מבחינה רגשית לקרוא את המגילה השנה תוך כדי שנת האבל. (שימי לב שזוהי הערה אישית ולא הערה הלכתית ולכן רק את יכולה לענות על השאלה).
בתפילה שתמצאי נחמה על פטירת אביך,
רחל
הרחבה
שו"ת בנין עולם אורח חיים סימן לה (רבי יצחק אייזיק חבר, פוסק ומקובל בליטא, היה רב בכמה עיירות בליטא, תלמידו של רבי מנחם מנדל משקלוב, תלמידו של הגאון מוילנה נפטר ב1852)
ומ"מ נראה דאם הוא בקי בקריאת הטעמים ואין בבהכנ"ס מי שידע כ"כ לקרות בדקדוק האותיות ונקודות וטעמים כמותו ודאי דטוב יותר שיקראנה האבל דאין זה אלא חומרא בעלמא ואין לזה מקור בגמרא ופוסקים, וכעין זה מצינו ביו"ד (סי' שע"ו) שכתב הרמ"א שם דאין לאבל להתפלל בשבתות וי"ט לפני התיבה ואפ"ה כתב הש"ך (שם ס"ק י"ד) בשם מהרי"ל דהיכא דליכא דעדיף מניה מותר והרי בי"ט מסתמא יקרא הלל ומברך ג"כ שהחיינו על ד' מינים ביום טוב הראשון של סוכות, ולכך נ"ל ברור שמותר לאבל לקרות המגילה בכה"ג ואפשר ג"כ דלכך לא הזכירו האחרונים דין זה [של איסור ברכת שהחיינו – ר.ו.] אלא בחנוכה ולא במגילה בפורים משום דלהדליק נ"ח הכל יכולים לברך משא"כ בקריאת המגילה וכמ"ש הכל חייבים במקרא מגילה ואין הכל בקיאים במקרא מגילה, ומנהגם היה שהחזן קורא ואין בקי אחר זולתו, לכך לא הזכירו דין זה במגילה וזה ברור:
משנה ברורה סימן תרצו ס"ק יב
וי"א שאין וכו' וכן נוהגין -..כתב בתשובת בנין עולם סי' ל"ה לענין לקרות האבל המגילה בביהכ"נ אם אין שם אחר שיודע לקרות כ"כ בנקודות ובטעמים ובדקדוק האותיות טוב יותר שיקראנה האבל כמ"ש ביו"ד לענין להתפלל בשבתות ויו"ט:
משנה ברורה סימן תרצב ס"ק ב
אם אבל קורא את המגילה יברך אחר הברכות משום ברכת שהחיינו שאין האבל מברך להוציא רבים בברכת שהחיינו והאבל יקרא את המגילה: