חיפוש תקווה, נחמה והתקרבות לה' בעקבות הפלה
היי, אני נשואה ואני והאיש שלי מנהלים חיים חילוניים.
נכנסנו להריון, זה היה הדבר הכי מרגש שקרה לי. בתחילת השלישי השני גילינו מום נדיר שכתוצאה ממנו החלטנו שנשמה שמגיעה לעולם ראויה לחיים בריאים ומאושרים ולכן החלטנו לעשות הפלה. נסענו לכותל ורציתי להגיד תודה על כל מה שיש והתאמצתי להגיד תודה אבל ככ כעסתי.. למה זה קרה לי? ויחד עם זאת גם אמרתי תודה שגילינו את זה מוקדם, שיש לי את בעלי, את המשפחה המדהימה שלי, את זה שאני חזקה ובריאה .. כמה ימים לאחר מכן עברתי את ההפלה.
אני בתחושות מעורבות , מחפשת הכוונה , תשובה ותקווה להמשך ..
השאלה שלי היא האם יש מתחם / קהילה מסויימת שאוכל לבוא להתחבר מחדש ליהדות? להתחזק , אולי אני לא אקבל תשובות אבל לפחות הכעס שעדיין נשאר שם יקבל מענה מסויים ..
תודה רבה
תשובה
שלום לך יקרה,
הצטערתי לקרוא על האובדן שחווית. הכאב הגדול עולה מבין המילים, והרגשתי בקריאה איך התיאור הקצר שכתבת מכיל בתוכו עולם שלם של רגשות מתחלפים וסוערים. הלב שלי איתך.
את כותבת שאת מחפשת הכוונה, תשובה ותקווה. אנסה כמיטב יכולתי להציע כיוונים מחשבתיים ומעשיים לשלושת הרצונות האלה.
הכוונה – את הכאב שעברת רק את מכירה ורק את יודעת מה ההריון הזה היה עבורך, ומה האובדן הזה עבורך. מהבחינה הזו, אין מי שיוכל להכווין אותך כי זה הסיפור שלך, ורק שלך. מצד שני, נשים רבות עברו הפלות וכפי הנראה יכולות להבין את המקומות שאת עוברת בהם בהתמודדות הזו.
יתכן שיש נשים בסביבתך, המכירות אותך, שעברו חויות דומות – שיחה איתן יכולה לסייע לך. אם תרצי לקרוא על אובדן הריון מזוית דתית-נשית, אני ממליצה לך לקרוא באתר גלויה. יש שם גם הצעות מעשיות לטקסים שיוכלו לסייע בתהליך הפרידה העצוב שאת עוברת. אפשרות אחרת היא הספר "כחלום יעוף" שכתב הרב אברהם סתיו על אובדן הריון מזוית דתית והלכתית – הוא מתאים יותר לקהל קוראים דתי אבל אולי תמצאי בו עניין ותמיכה.
תשובה – אינני יודעת אם במילה "תשובה" התכוונת שאת מחפשת תשובה לשאלה המטרידה אותך (כגון "למה זה קרה דווקא לי") או שאת מבקשת תשובה במשמעות הדתית של המונח, כלומר תנועת תיקון והתקרבות מחודשת אל האל. אם כוונתך למשמעות הראשונה, זוהי שאלה דתית גדולה המלווה את האנושות מראשיתה, ולכן יש לה גם תשובות רבות ושונות. הדבר הברור היחיד שנוכל לומר הוא שאין לנו אפשרות להבין מדוע קורים דברים רעים לא/נשים טובים, ואנו מניחים שרצון ה' הוא שלא נוכל להבין זאת. ה' ברא את העולם ואותנו כך שחלק מהחיים כאן יהיה כואב ולא-מובן, ועלינו להתמודד עם זה. הצורך שאת חשה בתשובה ובהבנה קשור לצורך הטבעי והאנושי במשמעות – אנו מסוגלים לשאת דברים קשים אם יש להם משמעות עבורנו. חוסר היכולת לחבר בין מה שעברת ובין משמעות כלשהי הופך את ההתמודדות לקשה ביותר. אני מבקשת לחזק אותך בקושי הזה ולקוות איתך שמתוך הכאב תיבנה המשמעות.
המשמעות האחרת של "תשובה" היא תנועה של תיקון והתקרבות לאל. אם זה מה שאת מחפשת, אני חושבת שיש בכך גדלות-נפש. מתוך הכאב והאובדן שלך את מחפשת התקדמות רוחנית, בניית קומה חדשה, וזה דבר גדול מאוד.
אני מציעה לך לחפש מקום ללמוד תורה באופן קבוע – לבדך או עם אישך. המקום הטבעי לעשות זאת באיזור מגורייך זה במתן השרון, אך יש גם מקומות אחרים. איני מכירה אותך בשביל לדעת מה הסגנון המתאים לך. באופן כללי, לימוד עקבי נותן נקודות מבט חדשות, מאפשר התמודדות עם השאלות הפנימיות, ומאפשר לך לראות את עולמך מזוית חדשה שיש בה קרבה אל ה'.
בנוסף, עצה שטובה תמיד היא להתפלל. אין צורך לדעת הרבה הלכה או להכיר את עולם התפילה הפורמלי. כל פניה שלך אל ה' מעומק ליבך היא תפילה והיא מתקבלת ונשמעת, גם אם השפעתה אינה ניכרת כאן בעולמנו. בתפילה שלך יש מקום לכל רגשותיך ולכל רצונותיך, והיא יכולה ללוות אותך בכל מצב.
תקווה – הפלה היא אירוע שמזעזע את הנפש מאוד, ובאמת יכול להביא אותנו לנקודה בה אנו לא רואות תקוה. הסופיות של אבדן העובר שחיכינו לו מציפה תחושות של יאוש וחוסר אונים. כמו בכל אבל, גם כאן יש שלבים שאין דרך לדלג עליהם. ההריון הפיזי אמנם נגמר ברגע אחד, אבל התהליך הנפשי של הבנה, השלמה והתאוששות קורה לאט לאט. יתכן שכעת את מרגישה שאין לך כוחות לחפש תקוות חדשות – וזה בסדר גמור. עליך להיות במקום בו נפשך נמצאת, ולתת למסע הזה את הזמן הנחוץ לו. אם יהיו בקרבתך אנשים שמקווים לטוב עבורך, יגיע הרגע בו התקווה הזו תמצא מקום גם בתוכך.
את כותבת שמצאת את עצמך בתחושות מעורבות, הודיה והכרת הטוב לצד כאב וכעס. הערבוב הזה טבעי ומעיד על נפש גדולה וחזקה, שיכולה לשאת את הרגשות הסותרים במלוא עוצמתם. כנראה שיש לך הרבה כוחות, ובזכותם תוכלי לעבור את התקופה הקשה הזו ולמצוא את היכולת להתאושש.
לבסוף, ברצוני לעודד אותך לשמור על עצמך. עוצמת הרגשות והטלטלה שהם מביאים לך הן טבעיות וחיוניות לתהליך, אולם כדאי לא להיות לבד בהתמודדות הזו. אישך שנמצא לצדך, ואולי גם משפחתך, יכולים להיות בולם הזעזועים שיאפשר לך תהליך אבל וריפוי.
אם את מרגישה מוצפת באופן שאין ביכולתך להכיל, אם את מיואשת מאוד או רוצה לפגוע בעצמך – כדאי שתפני לעזרה מקצועית. תוכלי לקבוע תור לרופאת משפחה שלך בקופה ולקבל ממנה הפניה לעזרה, או להתקשר לקו החם 1201, או להיכנס לאתר סהר – ולקבל מענה מיידי ותומך. השילוב בין העצב הטבעי והשינוים ההורמונליים עלול להביא לתחושות קשות מאוד, אבל הן זמניות וחולפות.
אם יש לך שאלות נוספות – אני כאן ואת מוזמנת לכתוב שוב.
אני מבקשת לשלוח לך חיזוק ואמונה, ולאחל לך מעומק הלב ריפוי גדול. אני מקוה איתך שמתוך הכאב הזה יפתחו לך שבילים חדשים של לימוד ועומק, ותמצאי שמחה בקרוב.
שלומית