כיבוד הורים והסתרה – כיצד להתנהל כשנוצרת מתיחות בין הילדים
שלום רב ,
נשמח לקבל את עזרתכן איך לפעול במקרה הנ"ל:
חמתי לפני זמן מה שמרה על הנכדים של הבת שלה במשך כמה ימים ששהתה בחו"ל, ובזמן הזה חמתי עברה תאונת דרכים שדורש לפנות אותה לבה"ח לבדיקות ומעקב לשלול פגיעה מהבלימה, היא נשארה בבית של הבת שלה והנכדה בת העשרה סעדה אותה. לא אחות של בעלי ולא האמא שלו ולא אף אחד אחר לא סיפרו לנו על המקרה, בעצם הסתירו מבעלי הן את השמירה על הנכדים מאחותו בחו"ל וחמור יותר את תאונת הדרכים שעברה, שכמובן אם היה יודע מיד היה מפנה את אמו לבית החולים ודואג לה. אנחנו גילינו זאת רק אחרי כמה חודשים שמקורב למשפחה סיפר לנו. בעלי מאד פגוע על ההסתרה ועל השקרים. אנחנו חושבים שמכיוון שבעבר הערנו לאחותו מספר פעמים שהאמא שלה לא בקו הבריאות ולכן לנסות כמה שפחות להעזר בה בשמירת הנכדים, היא החליטה להסתיר לגמרי את המקרה. בעלי מאד פגוע מכך, רוצה להתעמת עם הבת בעיקר, כי האמא נשלטת על ידי הבת, אך מצד שני לא רוצים להגיע למצב של ניתוק היחסים. מה דעתכן, איך לפעול במקרה הזה?
התשובה:
שלום וברכה
ממכתבך נשמע שאתם מסורים לחמותך ורוצים בטובתה ובאריכות ימיה. כמו כן ברור שבעלך רוצה לקיים מצוות כיבוד הורים ורוצה להיות שותף.
משאלתך עולים נושאים רבים ומורכבים המשותפים למשפחות רבות. מהו כיבוד הורים? מהי לכידות משפחתית ואיך מגיעים אליה? איך מגשרים על חילוקי דעות פנים משפחתיים? בתשובתי אנסה לדון בצדדים שונים העולים משאלות אלה. בתפילת הבוקר אנו אומרים את הברייתא המפורסמת "אלו הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא – כיבוד אב ואם ". כולנו רוצים לעשות את הדבר הנכון ולכבד את הורינו בדרך הטובה ביותר.
מסיבה זו חשוב לי להקדים את המאוחר ולהציע לכם לקיים דיון משפחתי שיבדוק את הצרכים המשפחתיים שלכם ואת מערבותכם בחיים של אמכם. יש לשקול אם הייתם רוצים לצרף לפגישה אישיות מקצועית או רוחנית מחוץ למעגל המשפחתי כדי לעזור לכם לנהל את הדיון באופן ענייני המכבד את כל המשתתפים.
ממכתבך עולים כמה נושאים-
- חובת כיבוד הורים
- זכות ההורה לקבל החלטות
- בקשת עזרה מההורים
- הסתרה
- שלום בית
חובת כיבוד הורים
במסכת קידושין (דף לא-לג) לומדים על החובה לכבד את ההורים כמו שמכבדים את הקב"ה, כי הוא האב העליון. אין גבול לחובה הרוחנית לכבד את ההורים. הסוגיה מביאה אוסף של סיפורים המדגימים עד כמה קשה להגיע לרמה הנדרשת בכיבוד ההורים . הסוגיה במקום אף לוקחת את הדברים לאבסורד כאשר היא מספרת על רבי יוחנן שברך על כך שהוא יתום ולא יכשל במצווה חשובה זו.
בעשרת הדיברות כתוב "כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ ה' אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ" (שמות פרק כ פסוק יב). התורה מצווה כל אחד מאיתנו לכבד את הוריו באופן עצמאי (ללא התיחסות לאחרים במשפחה). גם המשנה מדברת על "חובות הבן על האב" (קידושין כט א) כלומר, הדברים שבן מחוייב לעשות לאביו. מצוות כיבוד אב ואם לא לוקחת בחשבון שיש לאדם אחים ואחיות. המצווה מוטלת על כל אחד ואחת לעשותה כמיטב יכולתו/ה (ראה הרחבה 1). לכן אני ממליצה שכל אחד מהאחים במשפחה יגדיר מה הוא יכול לעשות למען הוריו, ושיאפשר לאחיו להגדיר מה הם עושים בשביל הוריהם. אם כל אחד יתרכז במחויבות שלו ולא בחובותיהם של אחיו ואחיותיו מערכות היחסים יהיו טובות וענייניות יותר.
זכות ההורה לקבל החלטות
אינני יודעת את גילה של חמותך, ומהו מצבה הרפואי והקוגניטיבי. אני מניחה שהיא אחראית למעשיה, עצמאית יחסית, ויודעת לבחור בן טוב לרע.
כתוב בגמרא בקידושין "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו ברייחים ומביאו לחיי העולם הבא " (קידושין דף לא עמוד א). רש"י מסביר (ראי הרחבה 2) שיש מי ששולח את אביו לעבוד בעבודה קשה, כמו טחינה בריחים, ועושה זאת מכוונות טובות ובצורה מכבדת, ולכן הוא נחשב כמי שמקיים מצוות כיבוד הורים בהידור. ויש מי שמטפל באביו בכפפות של משי ונותן לו כל מחסורו אך נכשל כישלון חרוץ בקיום המצווה מכיוון שלא האיר לו פנים.
נראה לי שבעולם המודרני "הארת הפנים" היא הזכות שאנו נותנים להורינו להחליט מה נכון, ומה טוב עבור עצמם. מתוך עבודה קרובה עם הרבה אנשים זקנים, ואפילו עם חולים, אני יודעת שהדבר החשוב להם ביותר הוא האוטונומיה להחליט מה נכון להם ואיך הם רוצים לחיות את חייהם. ברור לי שאתם יודעים זאת ומכבדים את דעתה של חמותכם, והכעס המופנה כלפי אחות של בעלך על כך שהיא "מנצלת אותה" נובע מעניין זה. אך, האם עלה בדעתכם שאמכם מחפשת משמעות בחייה, רוצה להיות פעילה, ובוחרת לעזור לבתה עד כמה שהיא יכולה? ייתכן שבאותה מידה היא הייתה שמחה לעזור לכם! רעיון זה מופיע בתלמוד הירושלמי ומצוטט בדברי התוספות על הגמרא שהזכרתי במסכת קידושין (המקור מצוטט בהרחבה 3): ר' ישמעאל לא הרגיש בנוח מכך שאימו רצתה לרחוץ את רגליו ולכן אסר עליה לעשות זאת. האם מצידה נעלבה ואמרה לחכמים שבנה אינו מקיים את מצוות כיבוד הורים. בתשובתם אמרו חכמים לר' ישמעאל שרצונה של האם הוא כבודה. אנו לומדים שהרגשת הכבוד שונה בכל אדם ואדם, ומכאן אם ההורים רוצים משהו, זהו כבודם.
האם מותר לבקש עזרה מההורים?
בתורה יש הסדרה של חובות בסיסיות בתוך המשפחה: אב חייב לפרנס את בנו עד גיל שש (ועל פי תקנות הרבנות הראשית עד גיל 18), יש חובה של אב ללמד בנו תורה, לשאת אישה, וללמדו אומנות (קידושיו דף ל). התורה לא קובעת כללים משפטיים בעניינים שאינם חובה בסיסית, ולכן אין דיון בשאלה מה מותר לבן או לבת לבקש מהוריהם. ברור שההורה יכול לסרב או יכול להסכים, לכל דבר. מדובר בהסדרים פנימיים בכל משפחה. כל משפחה שונה מרעותה, ובתוך כל משפחה היחסים בין כל בן להוריו שונים. התורה לא נותנת לנו "מתכון מדויק", אלא כלל בסיסי, והוא שהכל צריך להיות מתוך כיבוד אב ואם.
הסתרה
הסתרה בתוך המשפחה קשורה ל דפוס התנהגות משפחתי ותלויה בהיסטוריה המשפחתית המשותפת ולא פה המקום לדון בה. התורה מקפידה מאוד על לשון הרע ורכילות, והיא אוסרת לדבר זה על זה מאחורי הגב גם אם הדברים הם דברי אמת. רכילות והסתרה מסכנות מערכות יחסים אף במערכת הקהילתית ובין מדינות, על אחת כמה וכמה בתוך המשפחה. אני שוב מעודדת אתכם למצוא דרך לדבר זה עם זה כדי להגיע לכבוד הדדי.
עיקר הפגיעה בעיניי, היא שלא שיתפו אתכם בתהליכי קבלת ההחלטות והדבר מכאיב לכם ומחליש את המשפחה. בנוסף לכך בזמן שהתרחשה התאונה הייתם יכולים לעזור גם לאימכם וגם לאחיינים שלכם. מצאו דרך להבהיר שאתם אוהבים את כל בני משפחתכם ורוצים להיות חלק בחייהם גם בימים מאתגרים. אם תנקטו בגישה כזו תמוססו את הצורך בהסתרה כי משפחתכם לא תרגיש שיש מה להסתיר.
שלום
אנו נדרשים להיות רודפי שלום כשם שאנו חייבים להיות רודפי צדק. במדרש (במדבר רבה פר' נשא יא' ו') מובאת רשימה ארוכה של סיבות מדוע "גדול השלום", וגובר על ערכים חשובים אחרים. אתמקד בשלש סיבות הקשורות לקשרים משפחתיים:
- גדול השלום, שהקב"ה שינה בדבר מפני השלום, שנאמר (בראשית יח): האף אמנם אלד ואני זקנתי.
- גדול שלום, ששינה המלאך שדבר עם מנוח, מפני השלום, שלאשה אמר (שופטים יג): הנה נא את עקרה ולא ילדת ולא ספר דבר זה למנוח.
- גדול שלום, שהשם שנכתב בקדושה, אמר הקדוש ברוך הוא ימחה על המים, בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו."
במקרה הראשון ה' "משנה" את המציאות. שרה אמרה על אברהם שהוא זקן, אבל ה' "שינה" וסיפר לאברהם ששרה אמרה שהיא זקנה כדי לא להכניס מחלוקת למשפחה. במקרה השני המלאך נמנע מלספר מידע חשוב כדי לא להעיק על הקשר המשפחתי. ובדין אשה סוטה מוחקים את שמו של הקב"ה כדי להתמודד עם הקנאה בין איש לאשתו.
השלום הוא ערך כל כך חשוב שבשבילו לפעמים משנים מהאמת ומהראוי.
סיכום
אינני יודעת למה במשפחתכם בחרו לא לספר את כל האמת ואני מבינה שהדבר פגע בכם מאד. מחובתכם לנסות וליצור תרבות משפחתית חדשה ומכבדת. תרבות מכבדת היא תרבות שתשים את רצונותיה של חמותך, שהיא עתה זקנת השבט, במרכז. תרבות מכבדת תיקח בחשבון את הצרכים ואת החששות של כולם. השתדלו להאיר ולשקף את הנקודות החזקות של זולתכם והמעיטו בשיפוטיות ובביקורת. אם תנקטו בגישה חיובית תקבלו תגובות חיוביות ויחס של כבוד.
אפשר לפנות אלי להמשך השיחה. ליצירת קשר כתבו חזרה וצוות משיבת נפש יעביר לכם את פרטי הקשר.
בתיה
הרבנית בתיה קראוס היא יועצת הלכה, עו"ס בכירה בתחומי זקנה נכות וקהילה, לומדת ומלמדת הלכה במתן
הרחבה
- במסכת קידושין יש התיחסות נרחבת למגבלות מצוות כיבוד הורים. למשל אשה נשואה לא מחוייבת כמו אשה רווקה. בן שאין לו כסף לממן את צורכי אביו לא מחוייב לקחת הלוואה לשם כך. אדם יכול לעלות לארץ ישראל או לגלות למקום ללמוד תורה ועוד
- רש"י מסכת קידושין דף לא עמוד ב
-ומביאו לעוה"ב – שמכבדו בדברו דברים טובים וניחומים והמלאכה מטיל עליו בלשון רכה מראה לו צורך השעה שאינן יכולין להתפרנס אלא ביגיעה זו ובגמרת ירושלמי גרס מעשה בשניהם מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו פסיוני פעם אחת אמר לו אביו מאין לך כך אלה אמר לו סבא מה איכפת לך טחון ואכול כלומר לעוס ואכול הראהו שקשה לו ושוב מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים והיה לו אב זקן ושלח המלך בשביל אביו לבא לעבודת המלך אמר לו בנו אבא טחון ואני אלך תחתיך לעבודת המלך שאין לה קצבה.
- תוספות מסכת קידושין דף לא עמוד ב
ועוד איתא בירושלמי דאמיה דר' ישמעאל כל שעתא ושעתא דהוה אתי רבי ישמעאל מבי מדרשא היתה רוחצת את רגליו והיתה שותה את המים כששמע רבי ישמעאל שהיתה עושה כך היה מסרב בדבר עד שבאת לפני חכמים והיתה קובלת על ר' ישמעאל בנה שלא היה מקיים מצות כיבוד ונבהלו חכמים בדבר ושאלו לרבי ישמעאל וספר להם המעשה וצוו לו שיניחנה לעשות רצונה ובענין זה הוא כיבוד.