רחצה ביום כיפור לסובלת מאנדומטריוזיס
אני מאובחנת עם אנדומטריוזיס שגורם לכאבים קיצוניים בזמן המחזור. כשהכדורים שלי לא מועילים הדבר היחיד שמקל על הכאבים זה מקלחת חמה (זרימה של מים חמים, ללא צורך בסבון או שטיפה של השיער).
רציתי לדעת אם יש אפשרות למקלחת עם מים חמים (שחוממו בדוד שמש) ביום כיפור?
תודה ושנה טוב
תשובה
תשובה
שלום לך,
השאלה היא האם רחיצה לצורך הקלה על כאבים הינה רחיצה הכלולה בחמשת האיסורים של יום כיפור. הרמ"א (אורח חיים, תריג, ג) פוסק: "דכל רוב רחיצה שאינו מכוין בה לתענוג, מותרת; ולכן אפילו בא מן הדרך ורגליו כהות, מותר לרחצן".
כלומר, הוא מגדיר כל רחיצה שאינה לתענוג כרחיצה מותרת כיוון שעדיין יש עינוי.
המשנה ברורה שם (ס"ק ב) מסביר: "שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג – מלשון זה משמע דאם הזיעה הרבה ורוצה לרחוץ להעביר הזיעה מותר כיון שאינה רחיצה של תענוג ומכל מקום מי שאינו איסטניס ואין צריך לרחיצה זו כל כך – נכון להחמיר שלא לרחוץ בשביל העברת הזיעה כמו שאסור לסוך בשמן להעביר הזוהמא כמו שמבואר בסימן תרי"ד".
לכן, אם הרחיצה אינה לתענוג אלא להסיר את הכאבים זה יהיה מותר.
לעניין רחיצה בשבת, גזרת הרחיצה בשבת במים חמים נגזרה רק במקום שאין בו צער ולכן מותר גם מבחינה זו (ביאור הלכה שכו, א ופניני הלכה שבת יד,ח)
מאחלת לך צום קל וגמר חתימה טובה,
מיכל
הרחבה:
רחצה ביום כיפור לחולה
בתורה נאמר במספר מקומות שיש להתענות ביום כיפור, אך לא פורט מהו העינוי. במשנה (יומא ח', א') העינויים כבר מפורטים:
יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׂ הַמִּטָּה.
הגמרא במסכת יומא מקדישה דיון ארוך לשאלה מניין נלמדו העינויים המסויימים הללו והאם מעמד כל העינויים זהה מבחינת חומרתם, ומגיעה למסקנה שאכילה ושתייה אסורים ועונשם כרת בעוד על העינויים האחרים אין כרת.
בהמשך אותה משנה נאמר:
"והמלך והכלה ירחצו את פניהם" –
ומכאן שלא כל רחצה שהיא נאסרה ביום כיפור, אחרת לא ניתן היה להתיר למלך ולכלה לרחוץ.
הגמרא מציינת כי מי שידיו מלוכלכות בטיט רשאי ביום כיפור לרחצן כדי להסיר את הלכלוך, כי המטרה אינה הרחצה (המלווה בהנאה) אלא הסרת הלכלוך. כלומר, כפי שניסחו זאת הטור והשו"ע "שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג" (או"ח תרי"ג).
מהגמרא נראה שהיתר זה מתייחס לרחצת חלק מהגוף, ולא כולו, בעוד בשאלתך התייחסת למקלחת בה מעורב רוב או כל הגוף. לעניין זה כותב באופן כללי הרמב"ם:
"והחולה רוחץ כדרכו אע"פ שאינו מסוכן" (הלכות שביתת עשור, פ"ג ה"ב).
והרמ"א שהוזכר בתשובה כתב "דכל רוב רחיצה שאינו מכוין בה לתענוג מותרת, ולכן אפילו בא מן הדרך, ורגליו כהות – מותר לרחצן" – כלומר אף על פי שאין זו רחיצה ממוקדת של חלק גוף אחד, כל עוד אינה מכוונת לתענוג אינה אסורה.
המשנה ברורה מסביר זאת כאמור כאן, ומפרט עוד יותר במקום אחר, שם ההקשר הוא תענית תשעה באב, אבל לצורך העניין אין הבדל. הוא מפרש את המושג "רגליו כהות" שהוזכר כסיבה להתיר רחצה: "היינו שהיו עייפים מחמת טורח הדרך מותר שאין זה מחמת תענוג אלא לרפואה לחזקם" – כלומר, לא מדובר על הסרת לכלוך אלא על צורך רפואי, שמתיר את הרחצה, בהתאם למה שכתב הרמב"ם.
שימוש במים שחוממו בדוד שמש בשבת (וביום כיפור)
מלבד מצוות העינוי, חלה ביום כיפור גם מצוות שביתה ואיסור מלאכה כמו בשבת. אחד האיסורים מהתורה הוא בישול, לכן יש לבדוק האם מותר להשתמש במים שחוממו בשבת.
המשנה במסכת שבת (לח,ע"ב-לט,ע"א) עוסקת בסוגי בישול וחימום שונים: "אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל, ולא יפקיענה בסודרין, ור' יוסי מתיר. ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה. מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין. אמרו להם חכמים: אם בשבת – כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתיה. אם ביו"ט – כחמין שהוחמו ביו"ט ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה"
רוב דרכי החימום הללו אינן רלוונטיות לענייננו, אבל מעשה אנשי טבריא שהעבירו צינור של מים קרים בתוך מים חמים כדי שיתחממו הוא קשור לשאלה על דוד שמש.
הגמרא (דף לט ע"א) דנה בדכי בישול שאינן באש ומגיעה למסקנה שיש מחלוקת האם חכמים גזרו איסור על חימום ב"תולדות החמה":
אמר ר' נחמן: בחמה כ"ע לא פליגי דשרי, כי פליגי בתולדות החמה, מר סבר גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור, ומר סבר לא גזרינן.
מהן "תולדות חמה"? אין איסור לחמם בשבת מים (או כל דבר שיכול להתבשל) בחום השמש הישיר, אך השאלה האם מותר להשתמש בחום שנוצר מחום השמש באופן עקיף – האם זה כמו שימוש בחום אש באופן עקיף, שנאסר, או שאין בכך איסור. לדעת תנא-קמא יש איסור בתולדות החמה ולדעת רבי יוסי אין איסור.
ההלכה נפסקה כתנא קמא:
"הַמַּפְקִיעַ אֶת הַבֵּיצָה בְּבֶגֶד חַם אוֹ בְּחוֹל וּבַאֲבַק דְּרָכִים שֶׁהֵן חַמִּים מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ – אַף עַל פִּי שֶׁנִּצְלֵית פָּטוּר [אבל אסור]. שֶׁתּוֹלְדוֹת חַמָּה אֵינָם כְּתוֹלְדוֹת הָאֵשׁ. אֲבָל גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי תּוֹלְדוֹת הָאוּר. וְכֵן הַמְבַשֵּׁל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם פָּטוּר [אבל אסור]" (רמב"ם הלכות שבת ט', ג').
וכך נפסק גם בשו"ע:
"כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדות האור… ואפילו בתולדות חמה כגון בסודר שהוחם בחמה אסור – גזרה אטו תולדות האור, וכן אסור להטמינה בחול או באבק דרכים שהוחמו מכח חמה. אבל בחמה עצמה כגון ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיוחמו מותר" (אורח חיים שי"ח).
לפיכך נראה שלא נוכל להוציא בשבת מים חמים מדוד שמש, שכן הוצאתם מהדוד גורמת לכניסת מים קרים ולבישולם בתולדות החמה וזהו איסור מדרבנן.
אולם, לגבי אופן החימום של המים בדוד שמש, יש שסברו שהוא אכן נחשב כ"בישול בתולדות חמה" ויש שלא החשיבו אותו כך, או משום שאין חימום זה דומה לחימום ב"תולדות האור" ולכן אין חשש שיטעו בו, או משום שתפסו את החימום בדוד כחימום בחמה ממש ולא בתולדותיה.
ב"שמירת שבת כהלכתה" נכתב בלשון עמומה: "טוב להמנע מלהוציא בשבת מים חמים מדוד-השמש" והביא בהערה חששות שונים (…א', קכ"ז) בעוד הרב יוסף ב"ילקוט יוסף" פסק להתיר:
"מותר לפתוח את הברז של המים החמים שהוחמו על ידי דוד שמש ולהשתמש בהם לשטיפת כלים וכיוצא בזה. ויש להקל אף לשטיפת ידיו פניו ורגליו, ואף במים שהוחמו בדוד-שמש בשבת עצמה" (בישול בחמה, כ"ה).
גם לדעות האוסרות שימוש במים אלה בשבת, זוהי גזרת חכמים ויש להקל בה לגבי חולה.
גזרת רחצה
בלי קשר לשאלת חימום המים, חכמים גזרו איסור על רחצה בשבת. ניתן לקרוא על גזרה זו בתשובה "מותר להתקלח בחג או שבת בזמן מלחמה, אם אני לא יודעת מתי תהיה מקלחת הבאה?". כאמור לעיל, גזרה זו לא תקפה על מי שחולה ומתרחץ לצורך רפואי.