שיער תורה של אישה בפני גברים
שלום,
האם ישנה בעייתיות שאישה תעביר שיעור תורה בפני גברים?
קיימים הבדלים בין פורומים מסוימים של אנשים/תפיסות העולם הדתיות שלהם?
מה הבעיות העלולות להתעורר?
תודה רבה
תשובה
שלום לך,
שאלתך היא שאלה חשובה שנוגעת בתפר של התנהלות במרחבי הקודש לעומת התנהלות בחיים הכלליים ונובעת מהשינויים המשמעותיים שעברו על מעמדן של נשים במאות האחרונות שכוללות בין השאר צמא גדול ללימוד תורה שניתן לו מענה במסגרות רבות שהוקמו בעשורים האחרונים וכתוצאה מכך לקיחת חלק משמעותי בעולם לימוד התורה לבני הקהילה ולבני הדור הבא.
לשאלתך, אין בעיה שאשה תעביר שעור תורה בפני גברים. קיימים מעט מאד מקורות בנושא אם בכלל, ורובם מהדור-שניים האחרונים, שמהם עולה בבירור שאין מדובר באיסור הלכתי. רוב ככל הטיעונים אינם מתבססים על עולם ההלכה אלא על עולם הנורמות והערכים הדתיים. יש לשאול האם אפשר לשנות ממה שהיה מקובל בקהילה מדורי דורות? בנוסף, דיון שולי בשאלה האם קול דיבורה של אשה נחשב "קול באשה ערוה"?
ובמיוחד, על ציר השאלה: מהו מקומן של נשים בקהילות שלנו? בכל שאר תחומי החיים ישנו עירוב בין המינים וישנן נשים בקהילה שהן תלמידות חכמים, אחרות לומדות תורה בזמנן הפנוי, ואחרות שבכל תחומי החיים האחרים מכהנות במקצועות ותפקידים מובילים שבהם הן נושאות הרצאות ושיעורים, לעיתים גם בפני חברי הקהילה. נראה שבמציאות כזאת, ברור שאין סיבה לאסור על נשים למסור שיעור בקרב חברי הקהילה.
להיפך, מניעת הדבר ומאבק נגדו תהווה מסר ברור ושלילי לנשים וכן לנערות והילדות בקהילה שאין להן מקום בעולם התורה מה שעלול להוביל לאדישות וחוסר עניין בחיי תורה ומצוות או במקרים חמורים יותר לעזיבת הדת כליל. ראוי בקהילותינו שנעודד מעורבות רבה ככל האפשר של הנשים בחיי התורה והמצוות של הקהילה כולל הצבת דמויות לחיקוי מקרב נשות הקהילה בין השאר באמצעות העברת שעורים. בנוסף, לא כדאי להגביל את העברת שעורים אלו רק לנשים הלמדניות. שכן גם גברים, שעוסקים במקצועות חופשיים מעבירים פעמים רבות בקהילותיהם שעורי תורה וזו הדרך שלהם להתמיד בלימוד תורה לצד עיסוקיהם האחרים וכך צריך לעודד גם את הנשים לעשות.
כל הנ"ל, איננו סותר את החשיבות של הקהילה לדאוג ליצירת מרחב לימוד תורה שכשהוא מעורב הוא דואג להתנהל בצניעות וללא קלות ראש.
עיקר ההקשר במקורות שמצאתי, הוא שיעור של אשה או דבר תורה של אשה בתוך בית הכנסת, ומכלל הדברים עולה שלמרות המחלקות הקיימות בעניין זה בתוך בית הכנסת, אין איסור בדבר מחוצה לו.
למעשה, בבתי כנסת רבים, נשים אומרות דבר תורה לאחר התפילה. ישנה גם אפשרות, שדבר התורה או השעור יאמר מתוך עזרת הנשים (דבר זה תלוי בין השאר בסידור בית הכנסת והמבנה שלו. אינו דומה עזרת נשים לצד או מאחורי עזרת הגברים לעומת עזרת נשים הנמצאת בקומה השניה).
הרב משה פיינשטיין מהווה את אחד המקורות לדיון, אך לצערנו כתב את הדברים בקיצור נמרץ בתשובה לשאלה שקיבל, ועקב העומס שהיה בו לא פירט את הטעמים והסיבות לשיטתו זו. הוא מתיר לאשה לתת שעור תורה בפני גברים, אך מסייג שיש לעשות זאת בבית פרטי ולא בבית כנסת וגם שהשעור יעשה באקראי.
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן יב
ומשום שמחמת טרדותי המרובות, קשה לפני לכתוב באריכות, לכן אשיב בקיצור…
ג. אם מותר לאשה להגיד שיעור בבית הכנסת
שאלת אם מותר להניח לאשה להגיד שיעור, בבית כנסת או בית מדרש שלא בשעת התפילה. כגון שבליל שבת נהוג שאיזה בעל הבית נותן שיעור בבית המדרש בפרשת השבוע ובאים לשמוע אנשים ונשים, אם מותרת אשה ליתן השיעור.
ונראה שעצם מה שיושבים השומעים בתערובות הוא חיסרון גדול, אבל לא אכנס לדון בנידון זה למעשה. ועצם הגדת השיעור על ידי אשה מותר, אם הוא באקראי בלבד. וצריך להזהירה שתשב בדווקא בעת אמירת השיעור, שיהיה באופן צנוע יותר. כמו כן יש לעשות זאת בבית פרטי דווקא, ולא בבית כנסת או בית מדרש.
הרב ליכטנשטיין זצ"ל לא אפשר לאשה לשאת דבר תורה מיד לאחר התפילה, בנו, הרב משה ליכטנשטיין משער שהסיבה היתה כדי ליצור הפרדה בין בית תפילה וההפרדה הדרושה בה לעומת בית מדרש שם הקודים הם אחרים. כך עולה גם מרוח הדברים במקורות נוספים שראיתי. כלומר, אין איסור בעצם שמיעת שיעור מאישה, אלא רצון לשמור על המרחב של תפילה בהפרדה מגדרית. ולכן לאחר התפילה, חלק מהרבנים התירו. בייחוד אם ישנם כמה דקות של ארגון מחדש של הישיבה בסוף התפילה לקראת השיעור, מה שמעיד על גבול ברור בין שלב לימוד התורה לשלב התפילה שקדם לו.
אחד הטיעונים שמוזכרים כנגד שמיעת שעור של אשה, הוא איסור קול באשה ערווה. איסור זה מופיע בתלמוד הבבלי והתפרש כעוסק בשמיעת קול שיר וזמר ולא עוסק בקול דיבור של אשה. וגם בתוך איסור זה, ישנם המסייגים ומתירים בעניין של שירי קודש. מעניין לראות בהקשר זה את דבריו של הרב עובדיה יוסף שכותב בצורה מפורשת, ששמיעת קול אשה קוראת בטעמי המקרה בתורה, איננו בגדר קול באשה ערוה.
שו"ת יביע אומר חלק ט- או"ח סימן קח
…וש"מ [=ושמע מינה] שאין בזה משום קול באשה ערוה אע"פ [=אף על פי] שהיא קוראת בטעמי המקרא (שהרי בזמן חכמי התלמוד כל מי שהיה עולה לס"ת היה קורא בתורה בעצמו), ודלא כמי שכתב למנוע קריאת מגילה ע"י אשה מטעם קול באשה ערוה, דליתא.
לעומתו שבט הלוי קובע במפורש שגם קול דיבור של אשה אסור, ואף אסור שאילת שלום.
שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן יד
קבלתי קונטרסו הנפלא בענין קול באשה ערוה, ובאמת אין מה להוסיף כי הכל מתוקן שם לתעודה בענין אשה נואמת ברבים לפני אנשים אשר כ"ת [=כבוד תורתו] החמיר בה ויסודתו בהררי קדש בטוטו"ד [=בטוב טעם ודעת].
מכ"מ [=מכל מקום] בנאומים, בפרט שלא בעניני מצוה, כיון דבמשך נאומה דרכה להנעים קולה ולהחניף השומעים כידוע, לכאורה הצדק עם כ"ת דלא גרע מהשבת שלום בעלמא דאסור.
כלומר – בחברה שבה שבט הלוי חי, ישנה הפרדה מגדרית ברורה בהתנהלות אף בחיי היומיום בין גברים לנשים. כיוון שהזכרנו בדברינו את חשיבות ההקשר התרבותי, חברתי וקהילתי לעניין שעור תורה של נשים בפני גברים. בקהילות שחיות על פי אמות המידה של שבט הלוי כנראה שלא יתאפשר לאשה לומר שעור בפני גברים. (אני כותבת את הדברים האלו בהסתייגות, כיוון שאינני חיה בקהילה כזאת וגם אינני מסתובבת במעגלים אלו. ייתכן והמציאות בפועל שונה).
דוגמא נוספת לאופי החברתי והלא הלכתי של הדברים אפשר לקרוא בשו"ת דבר חברון של הרב דב ליאור.
שו"ת דבר חברון או"ח סי' סט:
האם מותר וראוי לבת ישראל צנועה וירא"ש [=ויראת שמים] להופיע על הבמה ולקרוא קטעים בפני גברים ללא שירה ו/או ריקוד?
מצד הדין הפשוט אין בזה איסור שזה קרוב לדבר המקובל בחברה, שאשה מדברת עם גברים (הע': עי' משנ"ב עה סק"ז שאסור רק דרך הסתכלות ולא דרך ראיה בעלמא), אלא היות שמתוך מכתבך הבינותי שאין את מחפשת היתרים לכן נראה לענ"ד שמן הראוי שבת שיש בה צניעות וירא"ש אמיתי תימנע מלהופיע בפני גברים. ההסבר לכך הוא שאין זה דומה ממש לדיבורים רגילים, כי בת שעומדת על הבמה וקוראת, ממקדת את ההסתכלות עליה וזה יכול אולי להביא להרהורים אצל אנשים מסויימים.
לסיכום, אין איסור הלכתי לאשה להעביר שיעור בפני גברים. והדבר תלוי בעיקר בנורמות והקודים החברתיים של הקהילה שבה היא פועלת.
בתפילה, שכל קהילה תשכיל למצוא את הדרך המתאימה לה לאפשר לנשים שבה להיות חלק מעולם לימוד התורה בקהילה.
שירה
לקריאה נוספת:
באנגלית באתר דרכיה
תשובה שנכתבה בנושא דבר תורה או שעור של אשה בבית הכנסת של הרב בני הולצמן בפייסבוק בית הלל