קשה לי עם הרעיון של כיסוי ראש
אני אשה נשואה. לאחרונה מופיע אצלי דימום מהנרתיק שנודף ממנו ריח לא נעים. התופעה קורית מדי חמישה-שבעה ימים, והיא חד פעמית, כלומר אין לדימום המשך. זה קרה לי כבר פעמים. ברור לי שעלי לברר זאת עם רופאת הנשים, אבל אני שואלת האם עלי לספור ולטבול?
תשובה
השאלה האם דימום נרתיקי אוסר את בני הזוג, ומצריך ספירה וטבילה, תלויה באופן בו הדימום הזה נראה.
מהשאלה אני מבינה שמדובר בדימום בעל ריח אופייני, מכך שכתבת שההפרשה חד פעמית נראה שלא מדובר בכמות גדולה של דם. אין בשאלתך איזכור לתחושה גופנית שיכולה להוות "הרגשה" הלכתית ולכן אני מניחה שיש לדון בשאלה על פי מה שההלכה מכנה דיני כתמים.
השאלה אם כתם אוסר או לא תלויה בין השאר במשטח עליו הכתם נראה.
אתייחס כעת לדין בהנחה שההפרשה נראתה על גבי משטח כלשהו, מחוץ לנרתיק.
אם ההפרשה שתיארת נראתה רק על תחתונית, בגד תחתון צבעוני ולא לבן, או בניגוב על נייר טואלט – היא אינה אוסרת.
אם ההפרשה נראתה על בגד תחתון לבן, או על גופך (ירכיים וכדו') –אם הצבע של ההפרשה הוא אדום או נוטה לאדום ובנוסף לכך ההפרשה גדולה מגודל של מטבע (19 מ"מ קוטר. ההלכה מכנה זאת "גריס") היא עשויה להיות הפרשה אוסרת המצריכה טבילה. אם נראה לך שזה המצב אני ממליצה להתייעץ באופן פרטי על מנת לוודא זאת.
כעת נתייחס לאפשרות שהפרשה נראתה בתוך הנרתיק- כגון, על בד של בדיקה פנימית או על טמפון. במצב זה היא עשויה לאסור במידה והצבע שלה נוטה לאדום, וללא קשר לגודלה. גם כאן אני ממליצה על התייעצות פרטית. יש הרבה מאד גוונים שאינם ממש קרובים לאדום ואינם אוסרים.
דיני נידה חלים רק על דם שמקורו ברחם. יתכן גם מצב בו תגלי שבכלל לא מדובר בדימום רחמי. תופעה של ריח לא נעים בדימום וגינלי עשויה להעיד על מציאות של דימום מהנרתיק עצמו, מכל מיני סיבות. אם בבירור הרפואי שאת מתכוונת לעשות את מגלה שלא מדובר בדימום מהרחם, הדימום אינו אוסר כלל.
מאחלת לך בריאות ונחת, זיוית ברלינר.
מקורות
בתורה לומדים על טומאת נידה והאיסורים שבזמן הנידה בויקרא טו. דינים רבים נלמדים מפסוק טו: "וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ"
המדרש על הפסוק (ספרא מצורע – פרשת זבים פרשה ד) מלמד שדם מן המקור (הרחם) אוסר כאשר הוא בצבע אדום ושחור בין אם נראה בפנים או מחוץ לגוף האישה. במקרה בו מקור הדם אינו מהרחם אלא מפצע בנרתיק אין דם זה מטמא (משנה נידה ח, ג).
מקום מציאת הכתם גם הוא ישפיע על ההכרעה אם הוא אוסר או לא – אם הוא נמצא על גבי חומר שמקבל טומאה הרי הוא אוסר, כגון על בד או על הגוף. אך אם נמצא על חומר שאינו מקבל טומאה הוא אינו מטמא, כגון קרקע, בד סינטטי (תחתונית, נייר טואלט) ואסלה. אך כל זה במקרה והכתם נראה ללא הרגשה. כאשר היא מלווה בהרגשה של יציאת הדם מן הרחם הוא אוסר ללא קשר למיקום הכתם מן התורה (מסכת נדה דף נז, עמ' ב). כמו כן, מציאת הכתם על דבר המטמא יאסור את האישה רב במידה והוא בצבע לבן, אך כתם על בגד צבעוני לא מטמא. (שם דף סא, עמ' ב').
דינים אלו הובאו להלכה בשולחן ערוך, יורה דעה סימן קצ –
א – דבר תורה אין האשה מטמאה ולא אסורה לבעלה עד שתרגיש שיצא דם מבשרה וחכמים גזרו על כתם שנמצא בגופה או בבגדיה שהיא טמאה ואסורה לבעלה אפילו לא הרגישה ואפי' בדקה עצמה ומצאה טהורה וצריכה הפסק טהרה שתבדוק עצמה ותמצא טהורה ואח"כ תמנה שבעה נקיים חוץ מיום המציאה ..
ב – לא גזרו על הכתם אלא אם כן יש בו כגריס ועוד ושיעור הגריס הוא כט' עדשים (ג' על ג') (טור) ושיעור עדשה כ"ד שערות (אגור בשם מהרי"ל שהוא ל"ו שערות כמו שהן קבועות בגופו של אדם) (תשובת מהרי"ו סימן כ"ב) ..
ו – הא דבעינן שיעורא בין בכתם הנמצא על חלוקה בין בכתם הנמצא על בשרה וי"א שלא אמרו אלא בכתם הנמצא על חלוקה אבל כתם הנמצא על בשרה בלבד במקומות שחוששין להם אין לו שיעור:
י- כתם שנמצא על דבר שאינו מקבל טומאה לא גזרו כיצד בדקה קרקע עולם (או בית הכסא שאינו מקבל טומאה) (מרדכי הלכות נדה בשם סמ"ג וסמ"ק) או כל דבר שאינו מקבל טומאה וישבה עליו ומצאה בו כתם וכן כתם שנמצא על בגד צבוע טהורה. (לפיכך תלבש האשה בגדי צבעונין כדי להצילם מכתמים) (הרמב"ם ובגמ' פרק האשה):
לג – האשה שבדקה עצמה בעד (פי' סמרטוט מענין וכבגד עדים כל צדקותינו [ישעיהו סד:ה] ) הבדוק לה ונמצא עליו אפי' טיפה כחרדל בין עגול בין משוך טמאה ..
לסיכום, כתמים אינם אוסרים אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים כאן יחד–
1.גודל הכתם- למעלה מקוטר של 1.8 ס"מ (קצת יותר גדול ממטבע של שקל, בהלכה זה נקרא "גריס")
2.הכתם נראה על דבר המקבל טומאה(הנפוץ ביותר הוא בגד תחתון לבן- לכן מומלץ שלא ללבוש בגד תחתון בצבע זה ולהעדיף צבעים אחרים)
3. צבע ההפרשה אדום
4.ברור שמקור הדימום ברחם