איך אוכל להסתדר עם הכשרות בתוכנית התנדבות בחול?
שלום הרבנית,
אני כרגע מתלבטת על השתתפות בתוכנית התנדבות בחו"ל כאשר במהלך התוכנית המתנדבות גרות יחד בבית בעיר מרכזית.
מבחינת אוכל נאמר לנו שהאוכל שמסופק הוא לא בהכרח כשר אך המטבח הוא צמחוני (כך שלא ננכנס שום בשר לבית) לרבות דגים בעלי סנפיר וקשקשים (נגיד קופסאות טונה). נאמר שהמטבח והמוצרים שנכנסים הם בסגנון ״כושר סטייל״ (לא נכנסים בשר וגבינות טרפות- לא בטוחה שמאוד הבנתי את ההגדרה שלהם..)
בנוסף אסור בתכלית האיסור להכניס אוכל מבושל מבחוץ לבית.
לגבי ארוחות הבנות מכינות לעצמן את ארוחת
הבוקר ולארוחות צהריים וערב מועסקת אישה מקומית שבאה לבשל את הארוחות עם המוצרים שנמצאים בבית.
השאלה הראשונה שלי היא, האם אני יכולה לסמוך על זה שאם מותר לי לאכול את אותם המוצרים אני יכולה גם לאכול את האוכל המבושל?
(את ארוחת הצהריים האישה מכינה בבוקר ואנחנו לוקחות קופסאות להתנדבות ביציאה בבוקר)
לגבי ארוחת ערב לפי מה שהבנתי, האישה מבשלת כאשר אנחנו לא נמצאות כיוון שאנחנו מגיעות מאוחר וכאשר אנחנו מגיעות האוכל מחכה מוכן.
שאלה הבאה, האם בגלל שאנחנו לא נמצאות אז לא אוכל לאכול מארוחת הערב כיוון שהיא גויה?
יש לציין שלפעמים מנהלת המרכז (ישראלית ויהודיה) נמצאת בבית במהלך היום ולא יורדת לשטח, האם זה משפיע בצורה כלשהי?
בנוסף אני אציין, שבעיר שאנחנו נמצאות יש קהילה קטנה יהודית ובית חבד קרוב כך שבמידה ואראה שאת המוצרים הרגילים לא אוכל אקנה אצלם.
סליחה על האורך של השאלה, אני טיפה אבודה אשמח להתייעצות בנושא
תשובה
שלום וברכה,
אשרייך שאת שואפת גבוה בהתנדבות שלך בשנת השירות, ומעוניינת לתרום לעם ישראל באופן מיטבי. בנוסף על כך את בהחלט ראויה להערכה על הקפדתך בשמירת המצוות בזמן השליחות והמשימה החשובה שאת לוקחת על עצמך. אינך צריכה להתנצל על אורך השאלה, נהפוך הוא, יישר כוחך על הרצון לברר ולדייק את הפרטים.
שאלתך כוללת מספר רכיבים, ואשתדל להשיב עליהם כסדרם.
בראש הדברים עליי לציין, כי הביטוי "בסגנון כשר" (kosher style) מציין איזושהי הגדרה תרבותית-קולינרית, ואיננו בעל משמעות הלכתית כלל. מאכלים אלה כוללים בין היתר דג ממולא (גפילטעפיש), או מרק עוף עם כופתאות (קניידלאך), אך אין מדובר במזון כשר דווקא. בקהילות רבות בחוץ לארץ מתקשים החברים לשמור על זהות דתית ולאומית, ואף אם בביתם ישנה הקפדה מלאה על דיני הכשרות, מחוץ לבית חלקם יסתפקו במזון ב"סגנון כשר", שלעתים אסור בפירוש לשומרי כשרות. כך לדוגמה, מגישים במקומות כאלה תערובת בשר וחלב, ששניהם כשרים בפני עצמם, אך כמובן שאסורים באכילה ביחד. מכך תוכלי להבין, שמדובר לצערי, במטבח שאינו כשר.
אכילה במטבח טבעוני, אשר רוכש מוצרי יסוד צמחוניים בלבד, כגון: ירקות ופירות, שמן וסוכר, מותרת בלי ספק, אך יש לשים לב, האם מוצרים אלה אינם מכילים תוספים שונים כמו: יין, צבעי מאכל או חמרי טעם, אשר נדרשים להכשר, האם ישנו חשש לתולעים, והאם מכניסים למטבח גם מוצרים קנויים ללא הכשר, כגון לחם ומאפים, סלטים, שימורים וכד'.
חשוב שתדעי, שכמעט לכל מוצרי המזון נדרש הכשר, ואף לשימורי טונה (זאת בשל החשש לתערובת דגים טמאים בעקבות תהליך הייצור ההמוני, וחששות נוספים). רשימת מזונות שניתן לאכול בחו"ל, גם ללא אישור כשרות תוכלי למצוא באתרים שונים (למשל כאן) וכמובן בבית חב"ד המקומי.
אם המטבח צמחוני, אך אינו טבעוני, מכניסים אליו גם מוצרים מן החי, כמו – ביצים ומוצרי חלב, ובאלה ישנם חששות לאיסורים שונים, בין היתר שימוש בחלב מבהמות טמאות. במצב כזה גם הכלים נטרפים, ולא תוכלי להשתמש בהם לבישול ולאכילת מזון הכשר בפני עצמו.
עוד בעניין הכלים, יש לטבול כל כלי בישול או אכילה שיוצר ע"י גוי, במקווה כשר (או במקור מים טבעי גדול), ומכיוון שהמקום אינו כשר, יש להניח שלא טבלו את הכלים, את זאת תוכלי לעשות בעצמך לכלים שישמשו אותך במטבח.
בעניין המזון המבושל על-ידי העובדת הגויה, אכן כפי שציינת, יש בזה בעיה של בישולי נכרי, ומדובר בכל הדרכים לעיבוד מזון באמצעות חום (שבט הלוי חלק ח סי' קפה). גזרה זו מבוססת על הפסוקים: פ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ. וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן (שמות לד, טו-טז), ויש לה שני טעמים: הן מתוך חשש לאכילת מזונות שאינם כשרים (רש"י עבודה זרה לח, ע"א), והן לשם מניעת קשר אישי וקירוב לבבות בין ישראל לנכרים, מה שעלול להוביל לבסוף להתבוללות ולעבודה זרה, גם כשמדובר במזון כשר (עבודה זרה לו, ע"ב, רמב"ם מאכלות אסורות פי"ז, ה"ט, ועבודה זרה פ"ט הט"ו, רמב"ן עבודה זרה לה, ע"ב, תורת הבית הקצר בית ג שער ז, שו"ע יו"ד קנב ס"א). איסור זה אינו חל על מזונות מבושלים, שניתן לאכלם חיים, למשל פירות או גבינות (שו"ע יו"ד קיג ס"א).
את איסור בישולי עכו"ם ניתן לפתור באמצעות השתתפות יהודי בתהליך הבישול. השתתפות זו יכולה להיות מינימלית, והיא שונה מעט מספרדים לאשכנזים. לנוהגים כפסקי השולחן-ערוך, יש להניח את הסיר על האש, או לערבב בו מעט באופן שישביח את טעמו, ואילו לנוהגים כדעת הרמ"א, ניתן להסתפק בהדלקת האש בלבד ע"י היהודי, ואף ניתן להדליק נר למשך היום כולו, וממנו ידליק הגוי את האש בכל פעם שיזדקק לכך (שו"ע יו"ד קיג ס"ו-ס"ז). לכן כאשר מנהלת המרכז היהודיה נמצאת עם המבשלת היא יכולה להדליק עבורה את האש ולסייע מעט בבישול, כפי שכתבתי.
בנוגע למנהלת, קבעה התורה, כי עד אחד נאמן באיסורים (תוס' גטין ב, ע"ב, רש"י חולין י, ע"ב), ובאמת אנו אוכלים אצל בני משפחתינו וחברינו, ומאמינים להם שהמאכלים כשרים. לכן ניתן לסמוך עליה ולהאמין לה שעשתה את הנדרש להלכה בסיוע לבישול. אולם התנאי לנאמנות האדם הוא היותו שומר מצוות בעצמו, שמבין את חשיבות המעשה ואינו מזלזל בו, ומשום כך ניתן לסמוך עליה רק כאשר היא בעצמה שומרת כשרות, ונמנעת מבישולי עכו"ם (שו"ע יו"ד קיט ס"א, משיב דבר חלק ב סימן ז, אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן א).
לסיכום הדברים, נראה כי ישנה סבירות גבוהה לכך שכלי המטבח ומוצרי המזון אינם כשרים, ובכל מקרה כדאי שתיערכי לכך שתבשלי לעצמך בכלים פרטיים משלך. אני מקווה שהדברים סייעו לך מעט ועשו סדר בשאלות ובתובנות. אני מחזקת את ידייך, ומאחלת לך לעשות חיל במלאכתך מתוך שמירה על רמת המחויבות למצוות שאליה התרגלת בארץ.
עידית