אני צריכה לענות ל"קדושה" כשאני עדיין בתפילת עמידה?
לעיתים בעת התפילה בבית הכנסת יוצא מצב בו החזן מתחיל קדושה בזמן שאני עוד נמצאת בתפילה עמידה. כיצד עליי לנהוג? לענות לקדושה או לא?
תשובה:
שלום רב ותודה על שאלתך. משמח לקרוא מבין השורות על הגעתך לתפילה והחשיבות שאת מייחסת לתפילת הציבור בבית הכנסת.
אכן ישנן לא מעט סיטואציות בהן בשל איחור בהגעה לתפילה או בשל תפילה ארוכה יותר מתפילתו של הש"צ, אנחנו מוצאות את עצמנו שומעות קדושה בזמן תפילת לחש.
הצטרפות לקדושה היא חשובה מצד אחד, ומצד שני אסור להפסיק בתפילה. כמו שפוסק השו"ע בעקבות המשנה במסכת ברכות:
לא יפסיק בתפלתו. ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיבנו; (שו"ע או"ח, קד, א)
ולכן השאלה במקומה והפוסקים הראשונים והאחרונים דנו בה.
ראשית כדאי לדעת שעל פי ההלכה אם הגעת לבית הכנסת, ואת יודעת שעוד מעט הציבור בקדושה עדיף להמתין לקדושה ולא להתחיל בתפילת עמידה. וכך נפסק בשו"ע-
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן קט סעיף א
הנכנס לבהכ"נ ומצא צבור מתפללין, אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע ש"צ לקדושה או לקדיש, יתפלל. .. ואם לאו, אל יתפלל אם אין השעה עוברת;
אבל לעיתים קרובות אין לנו דרך לשער את הזמנים וגם "השעה עוברת" (או שהארכנו יותר בתפילה) ואנחנו נכנסות לסיטואציה עליה שאלת.
למעשה פוסק השולחן ערוך בצורה מפורשת שאין לומר את פסוקי הקדושה בקול אלא לשתוק ולכוון ליבנו למה שאומר הש"צ:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן קד סעיף ז:
אינו פוסק לא לקדיש ולא לקדושה, אלא ישתוק ויכוין למה שאומר ש"צ, ויהא כעונה (היה עומד בתפלה וקראוהו לספר תורה, אינו פוסק) (ת"ה סי' קפ"ה).
השולחן ערוך פסק כך בעקבות דברי רש"י במסכת סוכה:
רש"י מסכת סוכה דף לח עמוד ב
וכן למתפללין בצבור ושליח צבור אומר קדיש או יהא שמיה רבא – ישתקו בתפלתן וישמעו בכוונה, והרי הן כעונין, וכשיגמור הקדושה – יחזרו לתפלתן
ולמרות שהתוספות חלקו על פסיקתו של רש"י (ברכות כא ע"ב, ראי בהרחבה) למעשה כתבו ש"נהגו העם לשתוק ולשמוע וגדול המנהג".
יש מן האחרונים שכתבו שאם הדבר מפריע למתפלל בתפילתו, יכולים לנהוג כשיטת החולקים על רש"י ולהמשיך להתפלל.
וכן סיכם למעשה הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה:
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, תפילה, פרק יז סעיף טו:
העומד בתפילתו ושמע קדיש או קדושה, אסור לו לענות. אבל יכול לשתוק ולכוון למה שהשליח ציבור אומר, ויחשב לו כמי שאמר בעצמו. ואם ההפסקה בתפילתו מפריעה לכוונתו, עדיף שימשיך להתפלל.
שימי לב, אם כבר הגעת ל"אלוהי נצור" אפשר לומר "יהיו לרצון" ולהצטרף לקדושה ואז לחזור ל"אלוהי נצור" כי זה לא ממש נחשב חלק מהתפילה. (משנה ברורה ס"ק כט).
מאחלת לך שתזכי תמיד להיות הן מהמתפללות והן מהזוכות להיות חלק מציבור המקדש שמו בעולם.
כל טוב
מקורות ראשונים
רש"י מסכת סוכה דף לח עמוד ב
וכן למתפללין בצבור ושליח צבור אומר קדיש או יהא שמיה רבא – ישתקו בתפלתן וישמעו בכוונה, והרי הן כעונין, וכשיגמור הקדושה – יחזרו לתפלתן, וכן יסד רב יהודאי גאון בעל הלכות גדולות.
תוספות מסכת סוכה דף לח עמוד ב
אלא ודאי אם היה שותק היתה שמיעתו הפסקת תפלתו ומיהו שמא אף על גב דשומע כעונה מ"מ עונה עדיף ומצוה מן המובחר.
תוספות מסכת ברכות דף כא עמוד ב
וכתב רש"י בסוכה פרק לולב הגזול (דף לח:) דאדם המתפלל ושמע מפי החזן קדיש או קדושה אינו יכול להפסיק ולענות עם הצבור אלא ישתוק וימתין מעט דשומע כעונה וי"ל דלכתחלה אין לעשות כן דענייה חשיבא טפי הדור מצוה. ור"ת ור"י היו אומרים דאדרבה אי שומע כעונה הוי הפסקה אם שותק. ומ"מ נהגו העם לשתוק ולשמוע וגדול המנהג.