איך צריך לחלק את כספי הצדקה שלנו?
אנחנו משתדלים לתת כל שנה צדקה. צדקה לעמותות חסד, צדקה למוסדות תורה, צדקה לארגונים דתיים שקרובים לדעותינו, צדקה למטרות חשובות – נכים, זקנים. חלק מהתרומות ביוזמתנו וחלק לאחר פנייה של המוסדות. השאלה היא אם נכון לחשוב באופן מסודר על אופן חלוקת הסכום השנתי הנתרם והאם יש הנחיה הלכתית ביחס לאופן החלוקה?
תשובה
שלום,
ראשית עלי לציין שהשאלה מרגשת אותי.
מקסים שאתם כך משתדלים לתרום ומעיינים בפרטי מצווה זו.
התשובה לשאלתכם קשורה לשאלה האם מעשר כספים היא חובה.
אמנם פשוט שמצוות צדקה היא חובה:
כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.
אנו מצווים לדאוג לצרכי העניים. אך האם יש ציווי לתת דווקא עשירית מכספנו?
בפשטות משמע מן הרמב"ם שאין חובה כזו. חובת תרומות מעשרות חלה דווקא על גידולי קרקע, אלא שיש מושג של מעשר גם בעניין צדקה. כפי שנאמר, מצוות צדקה עצמה היא חובה, והיא מצווה חשובה, וראוי לתת בעין יפה. כך כותב הרמב"ם:
בא העני ושאל די מחסורו ואין יד הנותן משגת נותן לו כפי השגת ידו וכמה עד חמישית נכסיו מצוה מן המובחר, ואחד מעשרה בנכסיו בינוני, פחות מכאן עין רעה, ולעולם לא ימנע עצמו משלישית השקל בשנה, וכל הנותן פחות מזה לא קיים מצוה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר.
(רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ז)
מכאן שלפי הרמב"ם אין חובה לתת מעשר כספים אך ראוי לתת מעשר.
האם ראוי לחשב באופן מסודר את הסכום?
הרב רבינוביץ' מתייחס לדברי ערוך השולחן המדגיש שראוי לחשב חישוב שנתי או אפילו חצי שנתי של ההכנסות על מנת לחשב כמה צדקה ראוי להפריש. הרב רבינוביץ' מוסיף שכיום, שמקובל לעשות חישוב שנתי של ההכנסות, ראוי גם גן לעשות חישוב לעניין צדקה (שיח נחום יו"ד ס"ה עמ' 221).
הרב רבינוביץ' מוסיף שיש לחשב את סכומי הצקה מתוך ההכנסות נטו – כלומר לאחר הורדת המיסים, וכן לאחר הפחתת ההוצאות השוטפות.
לגבי המיסים מציין הרב רבינוביץ' שלדעתו המיסים נחשבים בעצמם כצדקה כי חלק ניכר מכספים אלו מחולקים לנזקקים על ידי המדינה. לדעתו דומה הדבר לגבאי הצדקה המחלקים צדקה לנזקקי הקהילה.
לגבי בחירת הנמען לקבלת הצדקה – יש לנו את הכלל עניי עירך קודמים. עניים המתגוררים בקרבת מקום קודמים למרוחקים, בני משפחה קודמים מבחינה הלכתית לזרים.
נראה שאף אפשר לומר שקרבה הינה פיזית וגם נפשית/אידיאולוגית – כלומר אפשר לכלול בתוך הגדרה זו גם מוסדות או ארגונים שאדם מזדהה איתם ועם מטרותיהם. הרב רבינוביץ' מעיר שחשוב גם לתת סכום מסוים ל"עניי עירך" במובן הקלאסי, אפשר לתת סכום נוסף לעניים רחוקים פיזית אך לא להתעלם מעניי העיר. (שיח נחום שם עמ' 222)
מאחלת שתראו ברכה בכל מעשה ידיכם,
שתמשיכו להיות מהנותנים.
מוזמנים לפנות בכל שאלה,
רחל וינשטיין