מגע בין אישה נשואה וגברים אחרים בזמן שהאישה טהורה
אני אישה דתייה נשואה, שומרת הלכה.
השאלה שלי היא – בעצם בתקופה שבה אני טהורה ומותרת לאיש שלי, אני לא נחשבת נידה, האם אני צריכה בימים אלו לשמור נגיעה מגברים אחרים? לכאורה המקור הוא 'אל אישה בנידת טומאתה לא תקרב' או משהו כזה. אם אני לא נידה, ומדובר על גברים שבכל מקרה לא שומרים נגיעה – האם זה בסדר בעצם למשל לתת חיבוק או כיף?
תשובה
תודה לך על שאלתך ועל האומץ לשאול אותה. הוא מראה באמת את הסיכון בללמוד דברים באופן חלקי, או רק מפן אחד מבלי להסתכל על המכלול. ואני אסביר: את צודקת בכך שהמקור לשמירת נגיעה הוא הפסוק "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה" (ויקרא יח:יט). ומשם נכנסים למחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן האם מצווה זו מהתורה או מדרבנן, ומשם למחלוקת נוספת באחרונים בהבנת הרמב"ם לגבי האם מדובר בכל נגיעה או רק בנגיעה שהיא דרך חיבה. לא ניכנס למקורות האלו כי זה לא שאלתך, אבל אלו השאלות והמחלוקות שלומדים סביב הנושא של שמירת נגיעה ברווקות, כשמלמדים את הנושא בתיכון ובמדרשה, שלב שבו הנערות והנשים לא טובלות והן נידות.
אבל, כשבאים ללמוד את נושא שמירת הנגיעה כאישה נשואה, הלימוד באמת הוא אחר, כי אז הנושא יותר מורכב, ומתפצל לשני ערוצים שונים. מצד אחד יש את שמירת הנגיעה מול אישך בזמן הנידה, כחלק מההרחקות. ומצד שני יש את שמירת הנגיעה מול גברים שהם אינם בעלך, וזה משהו שקשור לכך שאת עכשיו אישה נשואה.הנושא של מגע עם גברים שהם אינם בעלך הוא כבר לא נושא שקשור לנידה, אלא לנושא יותר חמור שנקרא "אשת איש" וקשר מיני בינך כאישה נשואה לגברים אחרים נקרא ניאוף. כלומר, כאשר את באה במגע עם גברים אחרים, שהם לא אישך, מבחינה הלכתית לא משנה האם את בתקופת נידה. מהרגע שאת מתחתנת, הלכות נידה הופכות למשהו שהוא לא רלוונטי לגבי כל גבר שאת פוגשת ברחוב, אלא רק רלוונטי בינך לבין אישך.
דוגמא לכך, שהלכות נידה רק רלוונטיות בין אישה ובעלה ולא בהתייחסות אל גבר אחר, מהצד המותר: אם את צריכה להיבדק על ידי רופא נשים – את הולכת לבדיקה רפואית-מקצועית, מבלי להיכנס לשאלה האם את בתקופת נידה, כי זה לא רלוונטי. [וכן, אם את צריכה ללחוץ יד של מישהו בהקשר של עבודה, את לוחצת יד מבלי להיכנס לשאלה של נדה כי זה לא רלוונטי]. וכן מצד האיסור: ברגע שאת מתחתנת, וספציפית החל מרגע הקידושין כאשר אישך שם את הטבעת על האצבע שלך, את נאסרת לכל שאר הגברים האחרים שבעולם חוץ ממנו. מרגע זה, את קשורה בברית הנישואים ושומרת את המגע רק לאישך ורק לזמנים שאת בטהרה. העמדה ההלכתית של הגברים האחרים אינו חשוב כלל, אלא מה שחשוב הוא ש*את* שומרת הלכה ומתנהלת באופן הראוי *עבורך*.
אני עונה לך כמישהי שכן שומרת הלכה, לגבי ההתנהגות הראויה שלך.
לגבי הדברים שכתבתי, קשה לתת מקור, כי במידה מסויימת הם אמורים להיות מובנים מאליהם. ובכל זאת אביא מקור אחד שאולי ימחיש את מה שאני מציעה. הגמרא בשבת (יג ע"א, מובא בהרחבות) מביא שאלה לגבי זוג נשוי, ושואל האם הם יכולים לישון ביחד באותה מיטה כאשר כל אחד לובש את בגדיובזמן שהאשה בנידה (בניגוד למנהג הרווח באותו תקופה, לישון בעירום)? הגמרא רוצה לאסור את הדבר, אך מתקשה למצוא לכך מקור מפורש. בסופו של דבר, הגמרא מצליחה לענות לשאלה מה השוואה בין אישתו שהיא נידה לבין אשה אחרת (או, בלשון הגמרא, "אשת חברו") – כמו שעם אישה אחרת אסור לגבר לישון גם עם בגדיו, כך הדבר אסור לגבי אישתו בנידה. הגמרא לא שואלת את השאלה המקדימה של מה המקור לכך שאסור לישון יחד עם אישה אחרת כאשר שניהם עם בגדים, אבל הראשונים שואלים את השאלה הזאת, ועונים בדרכים שונות. התוספות כותב בקיצור ובפשטות: "והתם סברא הוא לאסור" – שם, במקרה של אשת חברו, השינה ביחד אפילו בבגדים אסורה מפני ההגיון הפשוט, ולדבר הזה לא צריך מקורות ופלפולים (שבת יג ע"א, ד"ה "מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור"). וזה, במילים אחרות, התשובה שאני נותנת לך.
אני מודעת לכך שדבריי חדים, וזאת מכיוון שהדברים חשובים מאד ומשמשים בסיס ברור בנושא הקירבה בין גברים ונשים נשואות. מקווה שכתבתי בצורה שתוכל להישמע ולהתקבל. העלית נושא חשוב שכנראה דורש מחשבה מבחינה חינוכית, כי עצם השאלה מלמדת על כך שיש כשל מסויים באיך שמלמדים את הנושא של שמירת נגיעה (בעיקר ברווקות) אם מבינים שהמסקנה היא שלאחר הטבילה מותר לגעת בכל גבר. מקווה שהצלחתי כאן להבהיר את עמדת ההלכה ומברכת אותך בשנים רבות של לימוד תורה ושמירת ההלכה באופן אישי וגם ביחד עם אישך,
הרבנית ג'ני רוזנפלד
הרחבות
תלמוד בבלי מסכת שבת דף יג עמוד א
איבעיא להו: נדה, מהו שתישן עם בעלה היא בבגדה והוא בבגדו? …
תא שמע: ואל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב, מקיש אשה נדה לאשת רעהו. מה אשת רעהו – הוא בבגדו והיא בבגדה אסור, אף אשתו נדה – הוא בבגדו והיא בבגדה אסור. שמע מינה…
דאמר עולא: אפילו שום קורבה אסור, משום לך לך אמרי נזירא סחור סחור, לכרמא לא תקרב.
רש"י מסכת שבת דף יג עמוד א
מה אשת רעהו כו' – דאסור לן יחוד מן התורה, בקדושין (פ, ב) מאחיך בן אמך.
תוספות מסכת שבת דף יג עמוד א
מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור – והתם סברא הוא לאסור לפי שיצרו תוקפו ומתגבר עליו ביותר ורש"י פי' אפי' ביחוד נמי אסור מדאורייתא ואין נראה דמשמע דרוצה לאסור יחוד בנדה תימה דיחוד דאסור מן התורה לא ילפי' מאשת איש ושרי בנדה כדכתיב סוגה בשושנים (סנהד' פ"ד לז.) והוא בבגדו והיא בבגדה דלא הוי אפי' באשת איש אלא מדרבנן אסור בנדה מהיקשא טפי הוה לן למיסר יחוד מהיקשא ולמישרי הוא בבגדו והיא בבגדה בלא יחוד כגון שפתח פתוח לרה"ר מסוגה בשושנים.