יציאה מהבסיס בשבת כדי להתפלל במניין בישוב הקרוב

תשובות מאת: הרבנית רחל קרן

אני סוגרת שבת בבסיס שאין בו מניין (אפילו לא מתקרב) ויש בית כנסת קרוב במרחק הליכה.

האם מותר לצאת לבית הכנסת במהלך השבת?

ומה עם השער החשמלי של הבסיס? מותר לצאת דרכו? מותר לי לגרום לשומר השער לפתוח אותו עבורי?

תשובה

שלום לך,

הבעיה העיקרית ביציאה מחוץ לבסיס היא איסור היציאה מחוץ לתחום בשבת. תחום שבת הוא המרחק בו מותר ללכת בשבת וביום טוב והיציאה מתחום זה בשבת אסורה. שטח התחום הוא בדרך כלל 2,000 אמה (כ-1 ק"מ) לכל כיוון מחוץ לגבול שטח היישוב בו נמצא האדם בשעת כניסת השבת או החג. לכן, אם הבסיס בו את משרתת אינו בתוך שטח יישוב/עיר וכו', אלא מקום בפני עצמו – תוכלי ללכת רק אם המרחק פחות מק"מ אחד. ניתן להגדיל את שטח תחום שבת בכיוון אחד עד ל-4000 אמות (כ- 2 ק"מ) על ידי תיקון עירוב תחומין, כפי שאסביר בהמשך.

איסור יציאה מחוץ לתחום הוא נפרד מאיסור טלטול ברשות הרבים, ואיסור הוצאה מרשות לרשות. כך שאם מבחינת המרחק מתאפשר לך לצאת מהבסיס עליך לבדוק אם יש עירוב שמקיף את האזור ואם לא, שימי לב שלא לטלטל איתך דבר. 

כעת אפרט – מקור האיסור של תחום שבת הוא בפסוק בספר שמות (טז, יט): "רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, עַל-כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי".

טעם האיסור הוא: היציאה לדרכים נובעת מצורך לספק פרנסה וחסרון, ועניינה של מנוחת השבת הוא השחרור מדאגות אלו, התפנות למנוחה שלמה שעליה אומר הנביא ישעיהו (פרק מח): "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפצך ביום קודשי, וקראת לשבת עונג". (ראי הרחבה בהמשך) 

תחום שבת נמדד מסביב למקום בו נמצא האדם בשבת. אם שובתים בתחום יישוב, כל היישוב נחשב כמקום השביתה, ומדידת התחום נעשית מהבית האחרון בקצה היישוב. החישוב בהלכה הוא מורכב מאד וכדי לפשט את העניין תוכלי להרחיק ק"מ אחד מהמבנה הקיצוני ביותר לכיוון בו את הולכת. אולם, אם את שובתת  בשטח פתוח מחוץ ליישוב, למשל: במסע, בטיול, בשירות מחוץ לבסיס, המקום שלך הוא "ארבע אמות" ומסביבם אלפיים אמה לכל כיוון, וזה הוא תחום שבת. מעבר לו אין לצאת.

במקרים מסוימים, ניתן לשנות את גבולות תחום השבת באופן אישי, דהיינו להאריך אותם לכיוון מסוים. דבר זה נעשה באמצעות עירוב תחומין – שמשמעו הנחת מזון סעודת שבת במקום מסוים, והצהרה פורמלית על שביתתו של האדם במקום זה. כך הופך מקום הנחת העירוב למקום שביתתו של האדם, וממנו אפשר ללכת לכל כיוון 2000 אמה. אם מניחים את העירוב בקצה התחום הרגיל של היישוב, במקרה שלך – של הבסיס, עירוב התחומין מאריך את גבול התחום לכיוון הרצוי לך. כך שאם המרחק לבית הכנסת הוא פחות מ 2 ק"מ, את יכולה לעשות ערוב תחומין ואז תוכלי ללכת רק לכיוון זה.

איך עושים עירוב תחומין?

משאירים מזון סעודה (=קופסת שימורים ועוד מאכל) במרחק 2000 אמה, כאילו קבעת שם מקום לסעודת שבת, ואז תוכלי ללכת מעבר למקום זה עוד 2000 אמה. בעת הנחת העירוב יש לברך "ברוך… אקב"ו על מצוות עירוב" ומוסיפים "בזה העירוב יהא מותר לי לילך ממקום פלוני אלפים אמה לכל רוח", ואפשר גם לשנות את הניסוח כדי לכלול גם אחרים.  (שו"ע או"ח תטו, ד) 

עירוב תחומין מותר להליכה לצורך מצווה, והליכה לבית כנסת בודאי נחשבת ככזאת. (שם א)

 זכרי שיש גם איסור טלטול של חפצים יותר מ 4 אמות ברשות הרבים (במקום שאין בו עירוב חצרות. זה עירוב ההופך את כל היישוב ל"חצר" אחת, וכך אנחנו יכולים לטלטל בשבת). ואיסור הוצאה מרשות לרשות. לכן, אם תצאי מהבסיס לבית הכנסת הסמוך, אל תקחי אתך חפצים כלל.

ובאשר לשער החשמלי: אין ליצור מצב שפותחים עבורך את השער ועליך להמתין שהשער ייפתח לצורך מבצעי ואז תוכלי לצאת דרכו. וכך גם בחזרתך.

 בברכה ובהצלחה

רחל קרן

 

הרחבה

קיימת מחלוקת בין שיטת התלמוד בבלי ובין התלמוד ירושלמי על תוקפו של דין זה. לשיטת התלמוד בבלי, אין לאיסור מקור כלל מן התורה אלא כולו גזירת חכמים בלבד (והפסוק מספר שמות משמש כאסמכתא בלבד). לשיטת התלמוד ירושלמי (עירובין, פרק ג הלכה ד), האיסור מבוסס על הפסוק דלעיל (בו נאמר "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי") ולכן הוא איסור דאורייתא, אולם, רבי שמעון בר כרסנא אומר בשם רב אחא, שתחום שבת מהתורה הוא 12 מילים (כ-12 קילומטרים), כתחום שטח מחנה ישראל במדבר סיני, ותחימתו לאלפיים אמות בלבד היא גזירת חכמים.

הרמב"ם (הלכות שבת פרק כז) פוסק כדברי הירושלמי, שיש תחום שבת מהתורה: "היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה שנאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. מקום זה הוא תחום העיר ולא נתנה תורה שיעור לתחום זה אבל חכמים העתיקו שתחום זה הוא חוץ לשנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל. וכך אמר להם משה רבינו לא תצאו חוץ למחנה. ומדברי סופרים שלא יצא אדם חוץ לעיר אלא עד אלפים אמה אבל חוץ לאלפים אמה אסור. שאלפים אמה הוא מגרש העיר." אולם לדעת רוב הפוסקים אין כלל איסור תחומין מהתורה אלא איסורו מדרבנן.

אופן הכנת עירוב התחומין ערב שבת מפורט ברמב"ם הלכות עירובין פרק שישי, הלכות א-ו. תוכלי להיעזר בהנחיה המפורטת שמופיעה ב"פניני הלכה" כאן וכן לגבי אופן מדידת תחום שבת ומקום הנחת העירוב כאן

 

 

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן