איך להתמודד עם התחושה שפגעתי בחברתי?
שאלה:
לפני זמן מה פגעתי בחברה טובה שלי מאוד. מאוד. כבר מאותו הרגע שהבנתי את עוצמת הפגיעה שגרמתי לה התנצלתי והתחרטתי ובכיתי ומה לא עשיתי, כבר לאחר כמה דקות החברה אמרה שמחלה וסלחה לי אבל עדיין נשאר לי המצפון. במשך החודשיים האלה נשארנו בקשר ועדיין ביקשתי ממנה סליחה שוב ושוב ושוב. בכל אחת מהפעמים היא אמרה שהיא סולחת , שבהתחלה טיפה נפגעה אבל אחר כך סלחה לי והבינה שאני אדם טוב שלא הייתה לו כוונה לפגוע. עליי הפגיעה עדיין יושבת ואני לא יודעת מה עוד לעשות כדי להרגיש יותר טוב ולמה אם היא אומרת שהיא סולחת לי אני עדיין מרגישה נקיפות מצפון וצורך ללכת שוב ושוב ולהתנצל. אשמח שתסייעי לי. תודה רבה
תשובה:
את מתארת פגיעה שאירעה בעבר ובעצם כבר עשית תשובה עליה – ביקשת מחילה מחברתך והתחרטת בכל ליבך, אבל העניין עדיין נשאר איתך – במחשבות, בחששות, בחוסר השקט שהולך איתך כל הזמן.
זה נשמע קשה מאוד ואנחנו קודם כל רוצות לחזק ולעודד אותך. גם על כך שלקחת אחריות ועשית תיקון, וגם על הנכונות לפנות ולשאול כאשר את מרגישה שבמקום תחושת הקלה וניקוי את מרגישה עדיין את החששות. לא קל לחיות עם התחושה שעשינו חטאים ובחירות לא טובות, ואנחנו שומעות בשאלתך עד כמה את חיה איתה. אבל הקב"ה רואה ללבב ויודע שהרצון שלך לתקן הוא אמיתי ועמוק.
הרמב"ם בהלכות תשובה (ב', ב') אומר:
"וּמַה הִיא הַתְּשׁוּבָה. הוּא שֶׁיַּעֲזֹב הַחוֹטֵא חֶטְאוֹ וִיסִירוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ וְיִגְמֹר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ עוֹד שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה ז) "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ" וְגוֹ'. וְכֵן יִתְנַחֵם עַל שֶׁעָבַר שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא יט) "כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי". וְיָעִיד עָלָיו יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְזֶה הַחֵטְא לְעוֹלָם"
כלומר, חלק מהתשובה היא דווקא לא לחשוב על החטא כל היום, אלא להפך, להסירו ממחשבתנו.
קשה לדעת מדוע האירוע הזה תופס בך בעוצמה כזו ואינו מניח לך לעבור הלאה. יכולות להיות לכך סיבות רבות, שרק את או מי שקרובים אליך יכולים לדעת אותן. למשל, אולי מה שקרה באירוע הזה מזכיר לך אירועים אחרים, שלגביהם את עדיין לא מרגישה תיקון או סגירה; אולי במערכת היחסים שלך עם החברה הזו יש מורכבות שאינה נותנת לך לחוש רגועה; אולי באופן כללי את נוטה לביקורתיות כלפי עצמך.
תהא אשר תהא הסיבה, העיקר הוא לדעת שהמחשבות האלה הן שלך ואינן משקפות את התייחסותו של הקב"ה כלפיך, וגם לא את יחסה של חברתך אליך לפי מה שהיא אומרת לך. הקב"ה מוחל למי שלוקח אחריות ומרצה את חברו (רמב"ם הלכות תשובה פרק ב' הלכה ט') ואת ללא ספק ריצית את חברתך. גם היא אישרה זאת. לכן, במישור של בין אדם למקום את נקיה ואין לך חטא. גם במישור של בין אדם לחברו, את נקיה כי עשית את התיקון מול חברתך. מה שנותר הוא המישור שבינך לבין עצמך, שם קיימת כרגע תחושת החטא והחשש.
מה ניתן לעשות לגבי זה?
ראשית, כפי שאמר הרמב"ם בהלכה שציטטנו לעיל, "להסירו ממחשבתנו" – להתמקד בדברים אחרים. לעשות עשייה חיובית, "עשה טוב", ולהתרכז בה.
בנוסף, אנחנו ממליצות לך לאחוז בדרכי התשובה המקובלות ביהדות מאז ומעולם: תשובה תפילה וצדקה. לצד התשובה שכבר עשית בלקיחת האחריות והתיקון כלפי חברתך, חברי עצמך לריבונו של עולם בתפילה ותני צדקה למטרה חשובה בעיניך, ובזה תוסיפי טוב בעולם.
אם לאחר זמן מה תרגישי עדיין מודאגת וחסרת שקט, אם לאחר זמן מחשבות על עונש משמיים או על חשבון של חטאים עדיין יטרידו אותך ותרגישי שאינן מניחות לך – כדאי שתפני להתייעצות עם מישהי קרובה אליך, לחשוב איך להניח לנושא. חשוב לעזור לעצמך להשאיר את הסיפור הזה מאחוריך ולהפנות את כוחותיך לבנייה חיובית. אין כל עניין להמשיך לעסוק במחשבות רבות על דברים שקרו ועל השלכותיהם, הקב"ה רוצה שנתמקד בעשיית הטוב.
נסיים בדבריו הנפלאים של הרב קוק (מאורות הראיה, ירח האיתנים עמ' מח): "כשאדם שב בתשובה מאהבה, צריך הוא לסלוח לעצמו על כל עוונותיו כמו שצריך לפייס את חבירו על עבירות שבין אדם לחברו כדי להשיג סליחתו. ואחר שבעיני עצמו יהיה מכופר ונקי מחטא, יתעורר עליו הקודש של חלק גבוה שיתהפכו כל עוונותיו לזכויות"
אנו בטוחות שהקב"ה יצליח דרכך בזכות תשובתך.
מאחלות מכל הלב שנה חדשה, טובה ומבורכת.
שלומית