האם אוכל לשאוב חלב בשבת לצורך תרומה לבנק חלב האם שמיועד לפגים?
היי אני שואבת חלב אם לתרומה לבנק חלב אם של מד"א. החלב מיועד לפגים. הנה הסבר:
Human milk is life saving for premature babies, helping prevent deadly infections & supporting their development. When babies can’t receive their own mother’s breastmilk, donor milk can make all the difference. As well as providing nutrition, human milk contains hundreds of components that help the brain to develop, the baby to grow normally, and the immune system to develop.
האם מותר לי לשואב בשבת עם משאבה חשמלית על טיימר? תודה רבה
תשובה
שלום וברכה,
המודעות לערכים התזונתיים החשובים שיש בחלב אם עבור התינוק גוברת והולכת. משום כך, אמהות רבות מעדיפות להיניק ולא לתת לתינוק תחליפי חלב. אולם, לא כולן זוכות ולא לכולן מתאפשר להיניק את תינוקותיהן ולשם כך הוקם בנק חלב שנועד לאגור חלב מאמהות שיש להן חלב מיותר, חלב שאינו מיועד לשימוש בנה של המינקת. תרומת החלב תשמש תינוקות או פגים אלו. בבסיסה תרומת החלב היא בגדר של הצלת נפשות ממש. אין ספק שהמעשה שאת עושה הוא מצווה גדולה. לא כל אחד זוכה להחיות נפש. אולם, השאלה שאת שואלת היא על שאיבת חלב בשבת לצורך נתינתו כתרומה לבנק החלב. נקודת המוצא לדיון בעניין זה נעוצה ביסודה בשאלה אם מותר לשאוב חלב בשבת.
האיסור לשאוב בשבת
במסכת שבת יש ברייתא הקובעת שחליבה אסורה בשבת (צה, א). הרמב"ם ציין שמדובר באיסור תורה (הלכות שבת פ"ח ה"ז). המקור לאיסור זה הוא במלאכת דישה, שמתייחסת לפירוק החיטה מן השיבולים. חכמים למדו שלמלאכה זו תולדה בשם "מפרק" והיא מתייחסת אף לסחיטה. למשל, סחיטת ענבים לעשות מן הנוזלים יין וזיתים לצורך עשיית שמן נחשבות לפירוק הדומה לפירוק החיטה מתוך השיבולים. ומכאן גם לחליבה שמאוד דומה לסחיטה לצורך שתיית המיץ. על כן, באופן עקרוני יש הבדל עצום בין יניקה ישירה שהיא מותרת. לבין שאיבה שהיא למעשה כחליבה ועל כן זו מלאכה שעל פניו היא אסורה. אלא שהיתר אחד לשאיבת חלב בשבת פורט כבר בגמרא. הגמרא מתייחסת לתינוק שידוע שלא יחזיק מעמד בחיים. תינוק כזה הוא מוקצה ואסור לטלטלו.[1] אולם, התירו לאמו להתכופף ולהניקו כדי למנוע מעצמה צער, מפאת הגודש של החלב (שבת קלה, א).מכאן הרחיבו בעלי התוספות את הדין, וכתבו כך:
מותר אפילו היא לחלוב עצמה ולהוציא חלב שבדדין…משום צער
יוצא מדברי בעלי התוספות שיש היתר לשאוב חלב במצב של צער. למרות שיש כאן איסור של דש. וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סי' של, ח): "וכן היא בעצמה יכולה להוציא בידה החלב המצער אותה". אולם, המשנה ברורה מעיר שם שהיתר זה הוא בתנאי שהחלב לא נאגר ונשמר אלא מוזרם לאיבוד. הסיבה לדיוק הזה של המשנה ברורה היא שלמעשה, כל מלאכת דש ואיסור חליבה מתקיימים כששואבים את הנוזלים לצורך שימוש בנוזלים עצמם. אולם כשרוצים רק לרוקן מנוזלים ובנוזלים עצמם אין צורך (זו מלאכה שאינה צריכה לגופה). אם הדיון בנושא ייפסק כאן אזי התוצאה ההלכתית תהיה קשה ביותר. רק במצבים של צורך לרוקן את החלב מתוך צער יהיה מותר לשאוב חלב. ובלבד שיזרוק את החלב. אולם, כשהשאיבה לצורך התינוק הדבר יהיה אסור.
ההיתר לשאוב במצב פיקוח נפש ודרך השאיבה
עם זאת, ברור שבמצבי פיקוח נפש אין זו שאלה ומותר לשאוב חלב. בהתאמה יש לדון אילו מקרים ייחשבו לפיקוח נפש. הרב נחום רבינוביץ' בתשובה שכתב בשו"ת שיח נחום כותב שיש להתיר שאיבה בשבת לצורך התינוק הפרטי של האם אפילו אם החלב יישמר לזמן ארוך עד שיינתן לתינוק:
הרואה יראה שכל זה אמור היה בימיהם, שהחלב לא היה ניתן לשומרו לאורך זמן ויתקלקל בזמן קצר. ואם לא היה תינוק לפנינו שיכול לינוק, התירו רק באופן שהחלב ילך לאיבוד. אולם בימינו נשתנתה המציאות לגמרי. ואפילו אין התינוק לפנינו כמו למשל, שהוא מאושפז בבית חולים והאם נמצאת בבית, או שהוא יזדקק מחר לחלב או לאחר זמן, ואז אפילו תניקהו אמו לא תספיק כמות חלבה לצרכיו, וכל שכן אם אין בו כח לינוק מאמו כי אם בבקבוק בלבד או שלא תוכל להיות אלו להניקו ישירות. וכיו"ב בכל המקרים הללו אין לאבד את החלב הנשאב עתה כי ניתן להקפיא אותו עד שיוכלו להשתמש בו למנוע סכנת התינוק. מעתה גם במקרה כזה יש וסכנת התינוק למחר תתיר כבר היום לחלוב את האם ולשמור על החלב עד לזמן שיזדקקו לו. וזה לא רק מותר אלא גם חייבים לעשות כך…[2]
תשובה זו נכונה גם במקרים אחרים שבהם האישה שואבת לטובת תינוק אחר, שהיא מעבירה לו מן החלב שלה באופן ישיר וללא תיווך של בנק החלב. התייחסות זו אל התינוק כנזקק ברמת פיקוח נפש נכונה כל עוד הוא מוזן מחלב אם ובממוצע מדובר בתינוק עד גיל 6 חודשים. שאיבה בשבת באחד משני מצבים אלו מוטב שתיעשה באמצעות משאבה חשמלית שכן במשאבה חשמלית אין צורך ללחוץ ולשאוב באופן אקטיבי את החלב. והכל נעשה על ידי המכונה. המשאבה תופעל באמצעות שעון שבת ובכך מתמעטות המלאכות האסורות שנעשות לצורך השאיבה.[3]
פיקוח נפש שאינו לפנינו
השאלה שלך מתייחסת לתרומה שאינה ישירה לתינוק מוכר וידוע אלא לבנק החלב שאוגר את החלב ומעביר אותו לנזקקים לו. אשר על כן, היה עלי לברר את המצב בבנק החלב, אם ועד כמה מדובר בפיקוח נפש או ספק פיקוח נפש. ומכך לגזור את הדין למקרה שאת מתארת. מבירור שערכתי עם ד"ר דינה צימרמן, מנהלת חטיבה לאם ולילד במשרד הבריאות שמכירה את דרכי התנהלותו של בנק החלב מקרוב. לדבריה, החלב שכל אישה שואבת לצורך תרומה אינו מועבר ישירות לבנק החלב. חלב זה נאגר בהקפאה על ידי האישה ונאסף ממנה רק כשמצטברת אצלה כמות מסוימת גדולה. לדבריה של ד"ר דינה צימרמן מדובר באיסוף של בערך פעם בשלושה חודשים. החלב שמגיע לבנק מעורבב עם חלב של נשים נוספות ונלקח לבדיקת תקינות ונקיות מזיהומים וכיו"ב. רק בשלב האחרון החלב עובר פיסטור ומועבר לנצרכים לו. לדבריה, הכמות הנשאבת בכל יום אינה משמעותית ולטענתה הימנעות משאיבה בשבת אינה משמעותית בהתבוננות הכללית.
הנודע ביהודה נשאל לגבי ניתוח למת שהרופאים טענו שיוכלו ללמוד ממנו מידע נחוץ ובהמשך יימנעו מיתות דומות. האיסור שעמד על הפרק הוא ניוול המת אל מול הצורך של פיקוח נפש. הנודע ביהודה עושה חילוק בין פיקוח נפש ואפילו ספק פיקוח נפש (כשאיננו בטוחים שהאדם שלפנינו ידרדר למצב של פיקוח נפש, או איננו בטוחים אם הוא עדיין בחיים) שבשני המצבים אנו עוברים על איסורים לצורך פעולות הצלה. אולם, קובע הנודע ביהודה שכשפיקוח הנפש אינו לפנינו אלא לטווח הארוך יותר אין זה נחשב פיקוח נפש שדוחה איסורים (ראו: שו"ת נודע ביהודה, תניינא, יו"ד, רי). גם הרב הרצוג (שו"ת היכל יצחק, או"ח, רי) כתב שעל מצבים רחוקים (הוא דן במקרה של שלוש ספקות במצטבר) אין מחללים את השבת. בילקוט יוסף כתב בהערות בשם החזון איש שאם בכל מצב שרחוק מפיקוח נפש מיידי נתיר חילול שבת, הרי שנבוא להתיר פתיחת עסקים בשבת בטענה שהפסד כל הפרנסה ויבוא לידי פיקוח נפש. והוא מסכם שרק כשהסכנה כבר לפנינו בזה מחללים שבת, אבל אם אינה עדיין לפנינו אין בזה פיקוח נפש (ראו ילקוט יוסף שבת, ד סי' שכח הערה א). ובמקרה יותר דומה למקרה של שאיבת חלב והבאתו לבנק החלב- לגבי תרומת דם למאגר של בנק הדם כאשר הדם ברובו נועד למצבי פיקוח נפש. אולם, גם שם תרומות הדם עוברות בדיקות למרות הדחיפות והצורך, ונפסק שאין לתרום דם בשבת אם לא מדובר ב"חולה שלפנינו" (ראו: גולדמינץ, קיצור הלכות תרומת דם, המעין מט, ג (ניסן תשמ"ט) בעמ' 48). אם כן, גם במקרה של תרומת חלב כשאין מדובר בפיקוח נפש שהוא ממש לפנינו, אין לשאוב חלב אם בשבת כלל.
לסיכום
- שאיבת חלב אם כרוכה באיסור דש
- במצבי פיקוח נפש שלפנינו הותר לשאוב חלב אם בדרך שמצמצמת באיסורים (שימוש במשאבה חשמלית המופעלת על ידי שעון שבת).
- בכלל מצבי פיקוח נפש שלפנינו נמצאים בנה של השואבת או כל תינוק אחר שאליו היא מעבירה ישירות את החלב. כל זאת, עד לגיל חצי שנה וגם בתינוק בריא.
- תרומה לבנק החלב אינה בגדר של פיקוח נפש "לפנינו" ועל כן, לא הותר לחלל עליה את השבת.
שתזכי להרבה מצוות
מיכל טיקוצ'ינסקי
[1] כיום, כשלמעשה תינוקות כאלה מטופלים בפגיה ויש להם סיכוי טוב לחיות לא נוהגים כך. וכמו כן, גם אם יש פג מסוים שככל הנראה לא יחזיק מעמד מחללים עליו את השבת לפי פסיקתו של ר' שלמה זלמן אוירבך, שכיוון שמדובר בפגיה מרובת מטופלים והמטפלים לא יוכלו להבחין בין פגים שונים מחללים שבת על כולם ללא יוצא דופן.
[2] ובס' פאר הדור ח"ג עמ' קפ"ב מביא מכתב מהחזו"א זצ"ל דכיון שמותר השאיבה לתינוקות הצריכים לכך, והמה מצויים יותר מכל חולה שאין בו סכנה, והוא מציין שמשום כך אין בחלב גם איסור מוקצה לאחר שנחלב. וכך כתב גם הרב וואזנר בשו"ת שבט הלוי ח"ח סי' פ', בסוף התשובה.
[3] לגבי שימוש בחלב שנאגר בשבת בכוס טפטופים מאליו: עקרונית חל איסור להשתמש בחלב שנאגר בשבת משום שזה דומה למשקים שנטפו מפירות שעומדים לסחיטה שגם שם המיץ שנאגר הוא אסור גם אם נאגר ללא סחיטה (אורח חיים שכ, א)[3] וכן פסק המשנה ברורה (שה, עב). אולם כתב הרב שמחה רבינוביץ בפסקי תשובות שדין זה של חלב שנאגר נוגע לחלב בעלי חיים ששם אין דרך האדם לשתות ישירות מן הבהמה. לעומת זאת בחלב אם שדרך החלב להאכיל לתינוק ביניקה ולא בחליבה, אין על החלב גזירת משקים שזבו לא לעניין איסור שימוש בהם ולא לעניין מוקצה ונולד.