אני חולה במחלה כרונית, האם צריך לקום עבורי באוטובוס? מאת: הרבנית רחלי אביישר
שלום רב,
אני סובלת ממחלה שגורמת לי לפעמים להרגשה רעה מאוד. חיצונית היא כמעט ולא ניכרת (חוץ מנפיחות של הבטן שנראית כמו בטן הריונית) לפני כמה זמן עליתי על אוטובוס מלא מתוך מחשבה שאעמוד בנסיעה. באמצע הדרך התחלתי להרגיש ממש רע. שאלתי מי מוכן לקום ולתת לי מקום לשבת כי אני מרגישה רע. אף אחד לא ענה לי ולא קם.
כשסיפרתי על כך לחברתי היא אמרה לי שהלכתית אין חובה להוציא כסף על המצווה הזו ולכן מי שמאבד כסף בגלל שקם ממקומו לא חייב לקום.
אני פגועה מהתשובה. האם באמת אין חובה הלכתית לקום בפני מי שסובל ולתת לו מקום?
תשובה
שלום וברכה,
אני משתתפת בצערך ומאחלת לך רפואה שלמה.
ודאי שהתורה מחייבת אותנו לסייע לכל אדם סובל אולם לעיתים אנשים מתבלבלים בין מצוות שונות והשלכותיהן.
רבים מצטטים את הפסוק מפני שיבה תקום והדרת פני זקן כעילה לפינוי מקום לזקן באוטובוס. אף אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות מכירים את הפסוק שבעבר נכתב בתוך האוטובוס עצמו.
כדאי אולי לעשות תחילה סדר במצוות שישומן בפועל יכול להיות דומה.
1. מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. (ויקרא יט לב)
במצווה זו מצווה הצעיר לכבד את האדם הזקן. במצווה זו כלולה אף הקימה בפני אדם חכם ובפני הורים, בכל מקום שבו אתם נמצאים. היא ביטוי של כבוד ולא קשורה לאוטובוס. ברגע שהאדם המבוגר מתקרב יש לקום לכבודו. יש אחרונים[1] הכותבים כי בימינו המנהג הוא לא לקום לגמרי לפני זקן אלא רק לתת לו "הידור" בקימה מעט ולא קימה גמורה.
על מצווה זו אין חובה להפסיד ממון[2] ולכן מי שעובד תוך כדי נסיעה ואם יקום יפסיד כסף – אינו חייב לקום (ואם בעשותו כך – יפסיד כסף של אחרים – אינו רשאי לקום כלל)[3] אולם טוב יעשה אם יקום משום "ועשית הישר והטוב". כלומר לא להסתפק בחוק הכתוב אלא לנהוג לפנים משורת הדין בהתאם לחובות המוסר[4]
2. לא תעמוד על דם רעך
אוטובוס נוסע הוא מקום לא יציב במיוחד. עצירות פתאומיות עשויות לגרום למי שעומד באוטובוס לאיבוד שיווי משקל ולעיתים אף לנפילה. בעוד שרוב האנשים יתגברו על נפילה שכזו, יש אנשים שאיבוד שיווי המשקל ונפילה ממש מסוכנים להם ולכן מומלץ להם לשבת בזמן הנסיעה.
קשישים: נפילות בגיל מבוגר עשויות בהרבה מקרים לפגוע בניידות הקשיש לתקופה ארוכה ולאורך זמן אף לגרום למוות.
נשים בהריון: אישה בהריון, במיוחד בשלבים מתקדמים עשויה לאבד שיווי משקל בשל השינוי במבנה הגוף. נפילה בהריון עשויה בחלק מהמקרים לפגוע בהריון ואף בבריאות האישה ההרה ולגרום לתופעות כהיפרדות שיליה ועוד.
אדם המחזיק תינוק בידיו: עצירת האוטובוס עשויה לפגוע בשיווי משקלו. הוא ימהר להאיחז במשהו וישמוט את התינוק שבעבורו תהיה זו נפילה מסוכנת מגובה.
כל אלו, ועוד בעלי מוגבלויות, מוזהרים עליהם יתר הנוסעים בשילוט הממוקם באוטובוס כאנשים שיש לפנות עבורם מקום.
חוקים אלו אינם מוגבלים לישראל והם קיימים במקומות רבים בעולם. מי שאינו קם בפניהם, מלבד מה שהוא עובר על מצוות לא תעמוד על דם רעך, הוא עובר על כללי המוסר הבסיסיים של אומות העולם הכרוכים ביראת א-הים שכל חברה מתוקנת חייבת בה.
3. גמילות חסדים
כל אדם מצווה לגמול חסד עם רעהו. יש שכתבו שזו מצווה בפני עצמה ויש שכתבו שהיא תוספת לכל אחת מהמצוות. גמילות חסדים מתחלקת לגמילות חסדים בממון שזו היא מצוות צדקה וגמילות חסד בגופו כמו ביקור חולים והכנסת כלה.
נתינת מקום לאדם חולה באוטובוס הרי היא חלק מביקור חולים שכן היא מקלה מעט על חוליו.[5]
מצוות גמילות חסדים בגופו אין לה שיעור וחז"ל הפליגו בחשיבותה. [6]
במצווה זו אין הבדל בין גוי ליהודי[7] וכל מי שזקוק לחסד יש לעזור לו.
4. ואהבת לרעך כמוך , מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
כשנשאל הלל הזקן ללמד את כל התורה במשפט אחד הוא אמר : מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. משפט זה אמר גם ר' עקיבא בצורה החיובית כפי שהיא מופיעה בתורה "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה.
אנחנו מצויים להסתכל על האחר בהשוואה לעצמנו. גם כאן כל אדם לו היה חלילה חש בכאב וצער וזקוק לשבת היה רוצה שיפנו עבורו מקום כך גם עליו לפנות מקום עבור מי שנראה שהוא סובל במיוחד אם הוא מבקש זאת במפורש.
5. מצד המבקש.
דבר אחרון , רוב המצוות לעיל מסורות ללב והאדם הוא הרואה לעיניים. גם אנחנו איננו יודעים בדרך כלל מה קורה אצל האדם שמולנו. אולי הוא לא קם כי גם הוא עצמו חש ברע. אולי גם לו מסוכן לעמוד ואין רואים זאת.
אמנם מי שיכול מצווה מצד כל מה שנכתב לעיל לקום ולפנות לך מקום, אולם אל לך לשפוט לחומרה אדם ספציפי שלא קם אלא למדי עליו זכות שגם לו יש קושי. ויהי רצון שהקב"ה ישלח מרפא לכל מיחושייך ומחלתך.
רחלי.
[1] ערוך השולחן יורה דעה סימן רמז סעיף י'.
[2] תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לב עמוד ב
[3] שולחן ערוך סימן רמד סעיף ה.
[4] וכפי שכתב הרמב"ן: "… ולרבותינו בזה מדרש יפה אמרו זו פשרה ולפנים משורת הדין והכוונה בזה כי מתחלה אמר שתשמור חקותיו ועדותיו אשר צוך ועתה יאמר גם באשר לא צוך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו כי הוא אוהב הטוב והישר וזה ענין גדול לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז) לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח) ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז) לא תקלל חרש (שם פסוק יד) מפני שיבה תקום (שם פסוק לב) וכיוצא בהן חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (ב"מ קח) ואפילו מה שאמרו (יומא פו) פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות עד שיקרא בכל ענין תם וישר (רמב"ן על ספר דברים פרק ו פסוק יח)
[5] וכך כותב הטור: וכיון שחלה האדם מצוה על כל אדם לבקרו, שכן מצינו בהקב"ה שמבקר חולים כמו שדרשו בפסוק "וירא אליו ה' באלוני ממרא" מלמד שבא אליו לבקר החולה, וסמכוה אקרא "והודעת להם את הדרך ילכו בה".
ומצוה גדולה היא לבקר, שמתוך כך יבקש עליו רחמים ונמצא כאילו מחיה אותו, וגם מתוך שרואהו מעיין בענינו אם יצטרך לשום דבר משתדל בו להמציאו לו ועושה שיכבדו וירבצו לפניו. (טור יורה דעה סימן שלה)
מקור דברי הטור הם בדברי הרמב"ן (תורת האדם, שער המיחוש) הכותב כך בעקבות דברי הגמרא (תלמוד בבלי מסכת נדרים דף מ עמוד א) המספרת על תלמיד שאיש לא ביקרו. לבסוף נכנס ר' עקיבא לבקרו וסעד אותו. (ומילא את צרכיו הגשמיים כדוגמת ניקוי ביתו) ובכך החיה אותו . יצא ר' עקיבא ודרש: "כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים"
[6] אמירות רבות במשנה ובגמרא מפליגות בחשיבות החסד כדוגמת : "…על שלושה דברים העולם עומד. על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" (משנה. מסכת אבות פרק א משנה ב) ;
"תָּנוּ רַבָּנָן, בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, שֶׁהַצְּדָקָה בְמָמוֹנוֹ, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין בְּמָמוֹנוֹ בֵין בְּגוּפוֹ. צְדָקָה לַעֲנִיִים, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין לָעֲנִיִּים בֵּין לָעֲשִׁירִים. צְדָקָה לַחַיִּים, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין לַחַיִּים בֵּין לַמֵּתִים" (תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מט עמוד ב).
[7] שולחן ערוך יורה דעה סימן שלה סעיף ט.