האם יש בעיה בחיבור מאריך חזייה בשבת?
האם יש בעיה בשבת לשים או להסיר מאריך חזייה (משום תיקון כלי)?
תשובה
שלום,
תיקון כלי הוא תולדה של מלאכת מכה בפטיש. כך מפרש הרמב"ם מלאכה זו: "כל דבר שהוא גמר מלאכה חייב עליו משום מכה בפטיש. ומפני זה הגורר כל שהוא או המתקן כלי באיזה דבר שיתקן חייב". (שבת כג,ד). כלומר האיסור חל על יצירת כלי או פעולת סיום יצירתו וחיזוק כלי שהתקלקל להחזירו למצבו התקין.
במאריך חזייה אין יצירת כלי, שהרי הוא כבר כלי בפני עצמו, אבל יש לדון האם יש בחיבורו לחזייה משום מלאכת תפירה. כפי שנראה להלן בהרחבה, בחיבור חתיכות בד שנועדו לחיבור והסרה (וכן פתיחה וסגירה), בשונה מתפירה, אין איסור ומותר לחברן.
מלאכת תפירה נלמדת ממשנה במסכת שבת (עד,ב) "והתופר שתי תפירות". ושואלת הגמרא מדוע שתי תפירות ייחשבו מלאכה אם הן אינן בר קיימא: "והא לא קיימא! אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן והוא שקשרן". מסביר רבה בר בר חנה שהאיסור הוא כאשר הוא קשר את שני ראשי החוט שאז הם בר קיימא (רש"י). מכאן אנחנו מבינות שיש עניין דווקא בתפירה שמטרתה לחבר שני חלקי בד לחיבור קבוע. פוסק הרמב"ם "התופר שתי תפירות חייב. והוא שקשר ראשי החוט מכאן ומכאן כדי שתעמוד התפירה ולא תשמט. אבל אם תפר יתר על שתי תפירות אף על פי שלא קשר חייב שהרי מתקיימת התפירה" (הלכות שבת י,ט). תולדה של תפירה היא הדבקה שמטרתה דומה לתפירה.
אבל בדבר שמעיקרו דרך שימושו הוא לסגירה ולפתיחה מחדש, כגון כפתורים או רוכסן, אין איסור תופר. כותב הרב נויבירט בשמירת שבת כהלכתה בשם הרב שלמה זלמן אויערבך שכן ההלכה גם אם מתכוון להשאיר את הרוכסן סגור לזמן ממושך (פרק טו הערה רלב*). הוא מתייחס גם למקרה של "הידוק שני חלקי בד באמצעות פסים שהצדדים המחוספסים שלהם מתהדקים זה בזה מאליהם וכן מותר להפריד אותם זה מזה" (שם סעיף עח). אני מבינה שכוונתו למה שאנחנו מכנים סקוטש והוא כותב בהערה שה"פסים" המדוברים הם בדיוק כמו מאריך החזיה: "ואין בו משום תפירה אלא רק כרוכס שתי לולאות ברזל זו בזו או שני כפתורי לחץ זה בזה". כך שלמסקנה במאריך חזיה אשר אין בו חיבור של קביעות אין בעיה לחבר או להסיר אותו בשבת.
בברכה
רחל