איך אוכל להסביר להורים שלי את הרצון שלי ללכת עם מכנסיים ולא רק עם חצאיות?
שאלה
שלום הרבנית
כל החיים ההורים שלי חינכו ודרשו ממני ללכת צנוע (חצאית ארוכה וחולצה לא קצרה מדי).
הגעתי לגיל 19 ויש בי רצון ללכת עם מכנסיים וההורים שלי, שהם מאוד שמרנים, ירצו לדעת סיבה
ואני אשמח אם תוכלו לעזור לי להסביר את המקום הזה. הרצון שלי נובע גם מהעניין שאני מתגייסת וברור לי שאני אלבש חצאיות בצבא כי אני כן רוצה שיראו שאני דתייה, אבל אני רוצה גם ללכת עם מכנסיים בלי תחושה שאני עושה משהו שהוא לא בסדר.
תשובה
שלום רב לך,
השאלה ששאלת מעסיקה נשים רבות בגילך ומבוגרות ממך.
אשיב לך קודם בקצרה ובהמשך תמצאי את פירוט תשובתי.
אין איסור ללכת במכנסים, כאשר המכנסים עונים לגדרי צניעות, כלומר: לא הדוקים לגוף ולא קצרים.
בתורה קיים איסור: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה…". מכנסים כשלעצמם נחשבו בעבר, במרבית התרבויות, כ"כלי גבר", ולכן – בלבישתם היה חשש של עבירה על האיסור הנ"ל. אולם כאשר המכנסים נועדו לנשים, אין חשש כזה. עם זאת, מאחר שנושא הלבוש ושיוכו לגברים או נשים הוא תלוי תרבות וחברה, ייתכן שבחברה שבה את חיה מכנסים נחשבים רק מלבוש של גבר. במקום כזה לבישת מכנסים על ידי אשה עלולה להיראות כהתרסה כנגד האיסור.
כפי שכתבת בעצמך, בחירתך ללכת בחצאית בצבא, יש בה ביטוי של זהות דתית בעיני החברה.
לכן, נראה לי, שההסבר שתוכלי לתת להוריך הוא: שאת אינך משנה את עמדתך ביחס להופעתך הצנועה, ובחירתך ללכת במכנסים ממשיכה את הקו הזה. אדרבא, את תמשיכי להקפיד להופיע בציבור כאשה דתיה.
ובהרחבה:
בתורה כתוב: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה…" (דברים כב, ה). מדרש ההלכה (ספרי) והתלמוד (נזיר נט, א) מסבירים את מטרת האיסורים האלו – במניעת פריצות, זנות וניאוף: 'לא יהיה כלי גבר על אשה'… שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים, ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים.
מכאן שאיסור זה קשור לצניעות הנפגעת על ידי אי הבחנה בין גברים לנשים, אשר גורם לטשטוש גבולות ולהפקרות ופריצות.
האיסור כמובן שתלוי במה שנחשב כלבוש "גברי" או כבגד "נשי". וכידוע, דברים אלו הם תלויי זמן ומקום. למשל: צביעת שיער שיבה/טיפול קוסמטי לגברים. דברים אלו היו נחשבים בעבר אסורים, משום שנחשבו כ"מלבושי אשה". כיום, אמנם ישנם מי שאוסרים זאת, אבל רבים מתירים.
ועל דרך זו יש לבחון האם איסור על לבוש מסוים, שהיה נחשב "כלי גבר" קיים גם היום כשהבגד הזה נפוץ אצל מרבית הנשים.
אביא לפניך מתוך דברי הרב עובדיה יוסף בתשובה ארוכה על שאלתו של מנהל בית ספר לבנות, האם ראוי להעדיף לבוש מכנסים לתלמידות בית הספר כדי להימנע מחצאיות לא צנועות. הוא דן בשאלה האם מכנסים אסורים מפני שהם "כלי גבר" וכותב בתוך תשובתו הארוכה (שו"ת יביע אומר חלק ו – יורה דעה סימן יד.):
כי הנה הלובשות מכנסים להגן מפני הצנה או מפני החמה ואינן מתכוונות להדמות לאנשים, בודאי שיש להן על מה שיסמוכו, מאחר שרבים וכן שלמים הסכימו לדעת הב"ח והט"ז והש"ך שמתירים בזה. וכך נראה לי. ועוד שאפילו אם אינן עושות כן להגן מהצנה והחמה, יש לומר שאין בנידון זה משום "לא יהיה כלי גבר על אשה", מכיון שיש הבדל ניכר בין מכנסי גברים למכנסי נשים… וגם עשויות בצורה שונה משל מכנסי גברים…
והוא הדין כאן, לאחר שנתפשט הדבר בזמן הזה בלבישת מכנסים לנשים בהרבה מקומות, אין בזה משום "לא יהיה כלי גבר על אשה", כיון שעל כל פנים אינו מיוחד לאנשים דוקא…
יש פוסקים הרואים במכנסים "כלי גבר". אכן, בנושאים אלה יש מחלוקת בין פוסקי הלכה, וכל אחד מביא ראיות לשיטתו כדרכה של הלכה, ועל כן אי אפשר להכריע הכרעה חותכת בנושא.
נושא הצניעות הוא היבט נוסף של שאלה זו: האם מכנסיים לנשים הוא לבוש צנוע? נכון לומר שכמעט כל לבוש יכול להיות צנוע ויכול להיות לא צנוע, וקשה להגדיר הגדרות מדויקות. אפשר להוסיף שחברות שונות קבעו מה היא "צניעות" גם לנשים וגם לגברים – וחברות שומרות הלכה אחרות לא מקבלות את ההגדרות האלה. (כדוגמא: מעיל שחור ארוך לגברים/ פאה או כיסוי במטפחת וכדו').
בענין הצניעות מסכם הרב עובדיה יוסף את תשובתו כך:
מסקנא דדינא (=מסקנת הדיון), איסור גמור לבנות ישראל ללכת בחצאיות קצרות או שמלות קצרות (הנקראות מיני…) ואיסור זה יש בו גם לאו מן התורה, שנאמר: "ובחקותיהם לא תלכו, (כלומר: זה חיקוי דרכי האופנה של גויים). וכן אין להתיר לכתחלה לבנות ישראל ללבוש מכנסים, משום שהן בגדי שחץ ופריצות. ובנות הלובשות חצאיות קצרות או שמלות קצרות למעלה מן הברך, צריך להשתדל להשפיע עליהן בדרכי נועם ללבוש חצאיות או שמלות צנועות, באופן שמכסות את הברכים גם בעת ישיבתן. ובמקום שלא ישמעו לנו הבנות ללבוש חצאיות או שמלות המכסות את הברכים, יש להעדיף מכנסים על חצאיות ושמלות קצרות, עד שיוכלו להשפיע עליהן ללבוש בגדי צניעות ככל בנות ישראל הכשרות והנראה לעניות דעתי כתבתי. בכבוד רב עובדיה יוסף ס"ט
כפי שהבנת – ההכרעה בענין אינה חד משמעית, פרט להבנה שלבוש צנוע הוא הלבוש הראוי, וכך נראה שגם את החלטת. אין משהו לא בסדר בהליכה במכנסים כפי שחששת, ונראה לי שראוי לצטט כאן את תשובתו של הרב יצחק עארמה הי"ד (ולהזכיר כאן את שמו לברכה. נרצח בפיגוע בגוש קטיף):
הרב יצחק עראמה הי"ד בעניין מכנסיים לנשים (תחומין כג)
ממילא, כשיש מכנסיים שרק נשים לובשות, והם רחבים ואינם צמודים לגוף – ולעיתים בלבישתם יש אפילו יותר צניעות מאשר בשמלות ובחצאיות, והמטרה היא גם לשמור יותר על חום הגוף – מותר לנשים ללובשם. יש אוסרים מכנסיים כאלו ("מכנסי שרוואל") משום החשש שהדבר יוביל להיתר ללבוש מכנסיים הדוקים לגוף. כנגד עומדים כבודה של תורה, תוקפה, שייכותה וצעידתה יחד עם החיים ולטובת החיים. חששות מעין אלו פוגמים בכבודם של התורה וחכמיה. הלא כשטען משה שבכתיבת "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" ניתן פתחון פה למינים, השיב לו הקב"ה: "כתוב! והרוצה לטעות, יטעה" (בר"ר). גילוי האמת והאמירה הברורה עדיפים על חששות, ואפשר שהכרעה זו היא בגדר הציווי "לא תגורו מפני איש".
ועוד אוסיף – חששך מתגובת הוריך מובן. והכבוד שאת רוחשת להם, שמניע אותך ללמוד את הנושא ולהסביר להם את הכרעתך, ראוי להערכה.
היום, בהיותך אשה צעירה בוגרת, את עוברת מעולם דתי אותו מנווטים הוריך עבורך, לעולם דתי שאת בוחרת בו מכח עצמך. על כל אדם לעבוד את ה' מתוך בחירה ומתוך לקיחת אחריות, וכך את עושה כעת.
תבורכי. ובהצלחה בשרות הצבאי.
רחל