מהן ההלכות שחשוב להכיר כאשר מקיימים קריאת מגילה לנשים?
שלום, אנחנו מתארגנות לקריאת מגילה של נשים בקהילה שלנו ורצינו לדעת מהן ההלכות שחשוב לדעת כדי שהקריאה תהיה כשרה?
תודה
תשובה
שלום,
יישר כח על ההתארגנות ובהצלחה לכן, שתזכו לקרוא בשמחה גדולה!
להלן ההלכות שחשוב להכיר כקוראות וכן כמאזינות:
נשים חייבות במקרא מגילה, ומוציאות ידי חובה בקריאתן לנשים אחרות (ולחלק מהפוסקים מוציאות גם גברים). (שו"ע או"ח סימן תרפט סעיפים א-ב, בית הבחירה מגילה ד, ע"א, רא"ש מגילה פ"א, סי' ד, מגיד משנה הלכות מגילה פ"א ה"ב, יחווה דעת חלק ג סימן נא, וחלק ה סימן לד).
– חשוב מאד לשמוע קריאת מגילה ברוב עם ולכל הפחות במנין, ולפוסקים רבים עשר נשים, (או קהל מעורב מבני שני המינים) נחשבות כציבור לשם פרסומי ניסא. (שו"ע סימן תרצ סעיף יח, יביע אומר חלק ח או"ח סימן נד אות יד, וסימן נו אות ד).
– המצווה מתקיימת במגילה כשרה בלבד, ולא במודפסת. (שו"ע סימן תרצ סעיף ג,ד, סימן תרצא סעיפים א-ב).
– קוראים את המגילה פעמיים: בלילה וביום (רצוי בבוקר). (שולחן ערוך סימן תרפז סעיף א, משנה ברורה שם סק"ד, כף החיים שם סק"ח).
– אם הקורא/ת מתקשה לקרוא בשל התענית, רשאי/ת לשתות לפני הקריאה, ואף לאכול אכילת ארעי (מזונות בשיעור של עד כביצה, ופירות). וכך גם לגבי השומעים, המתקשים לצום עד לאחר סיום הקריאה. (שו"ע סימן רלב סעיף ג, משנה ברורה שם סקל"ה, מגן אברהם סימן תרצב סק"ז, משנה ברורה סימן תרצב סקי"ד-טז, כף החיים שם סקל"ו-לח).
– אדם ששמע קריאת מגילה, יכול לקרוא עבור אחרים. (שו"ע סימן תרצב סעיף ג, משנה ברורה סימן תקפה סק"ה, כף החיים שם סקכ"א).
– לכתחילה צריך/ה הקורא/ת לקרוא בעמידה, ורשאי להישען על משהו. (שו"ע סימן תרצ סעיף א, בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצווה סק"ד, משנה ברורה שם סק"ב).
– ברכות המגילה שלפני הקריאה, הן: על מקרא מגילה, שעשה נסים לאבותינו, שהחיינו. (שו"ע סימן תרצב סעיף א).
– ספרדים מברכים ברכת שהחיינו רק בלילה, ואשכנזים מברכים אותה גם בלילה וגם בבוקר. (שו"ע סימן תרצב סעיף א, ומשנה ברורה שם סק"ב, כף החיים סקי"ג).
– לפני אמירת הברכות פותח/ת הקורא/ת את המגילה כולה, ומקפל/ת אותה לצורת דפים כאיגרת. יש להקפיד ששוליה לא ישתרכו על הרצפה. לאחר הקריאה ולפני הברכה האחרונה גוללים אותה בחזרה מן הסוף אל ההתחלה. (שו"ע סימן תרצ סעיף יז, כף החיים שם סעיפים קב-קה, משנה ברורה שם סקנ"ו-נז, בן איש חי שנה א פרשת תצווה סק"ד).
– המברך/ת והשומעים/ות צריכים להתכוון לצאת ידי חובה בשמיעת הברכות. (שו"ע סימן תרצ סעיף יד, משנה ברורה סימן תרפט סק"ד, כף החיים סימן תרצ סק"ז).
– בזמן אמירת הברכות נוהגים לעמוד. (משנה ברורה סימן תרצ סעיף א, בן איש חי שנה א פרשת תצווה אות ד, כף החיים סימן תרצ סק"ב)
– אפשר שהמברך/ת יהיה אחד השומעים, ולא הקורא/ת. (שו"ע סימן תרצב סעיף א, כף החיים סימן תרצב סקי"ד, משנה ברורה שם סק"ג).
– בדיעבד אם לא ברכו, יצאו ידי חובת השמיעה. (שו"ע סימן תרצ סעיף יד, ותרצב סעיף א, משנה ברורה סק"ו, כף החיים סקי"ח).
– אין להפסיק בדיבורים החל מן הברכות ולאורך כל הקריאה. (שו"ע סימן תרצב סעיף ב, משנה ברורה סימן תרצב סק"ט).
– יש להעמיד בסמוך לקורא/ת אדם בקיא, שיחזיק בידיו מגילה מנוקדת ומוטעמת, לצורך מעקב וסיוע לקורא בשעת הצורך. (כף החיים סימן תרצ סקל"א, וסימן תרצב סעיף א, שערי תשובה סימן תרצ סעיף א, בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצווה סקי"ב).
– דוגמאות לדיוקים הנדרשים: באה ושבה במילרע (ב, יד), שׁוֹרֵר בביתו בשין שמאלית, ככה יֵעָשֶׂה לאיש בצירה, ולא יַעֲשֶׂה בפתח ועוד.
– חשוב להקפיד על קריאת כל המילים, ואם הקורא דילג, או שיבש מילה אחת, יש לחזור ולקרוא שוב מהמקום שטעה בו, או שדילג. (שו"ע סימן תרצ סעיף ו, משנה ברורה סימן תרצ סק"ה, כף החיים סימן תרצ סקי"ב, משנה ברורה שם סק"ה, וסקי"ט).
– שומע/ת שלא שמע/ה מילה אחת, או מספר מילים, יכול/ה לקוראה מיד מן המגילה המודפסת שבידיו/ה, ולהמשיך להאזין להמשך הקריאה מן המגילה הכשרה. (שו"ע סימן תרצ סעיף ג, סימן תרצא סעיף י, משנה ברורה סימן תרפט סק"ה וסקי"ט, וסימן תרצ סקי"ט, כף החיים שם סקפ"ב, וסימן תרפט סק"ז וסקכ"ז).
– בזמן הרעש שב"מחיית המן" יש לעצור את הקריאה, ולא להמשיך עד להחזרת השקט, כדי שהציבור ישמע. על המרעישים לנהוג בטוב טעם ולא להאריך יתר על המידה בהרעשה משום טרחת הציבור. (שו"ע סימן תרצ סעיף יז, משנה ברורה סימן תרצ סקנ"ט -ס).
– את שמות עשרת בני המן (ט, ז-י) יש לקרוא בנשימה אחת, עד המילה עשרת (כולל). רצוי במידת האפשר להתחיל לקרוא ללא הפסקה החל מן המילים "חמש מאות איש" (פס' ו), ובדיעבד יוצאים ידי חובה אם הקורא הפסיק באמצע הקריאה. (שו"ע סימן תרצ סעיף טו, בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצווה סק"ח).
– חשוב להקפיד בקריאת בני המן לקרוא מן הכתוב את כל המילים (ואת, ואת…). (בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצווה סק"ט, כף החיים סימן תרצ סקצ"ז).
– בקריאת הפס' "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" יש להגביה את הקול, ובקריאת המילים "האיגרת הזאת" יש לנענע את המגילה. (שו"ע סימן תרצ סעיף יז, משנה ברורה סימן תרצ סקנ"ב, כף החיים סק"צ).
– את ארבעת פסוקי הגאולה (ב, ה: איש יהודי…, ח, טו: ומרדכי יצא…, ח, טז: ליהודים היתה…, י, ג: כי מרדכי…) אומר הקהל בקול רם, והקורא חוזר עליהם. (שו"ע סימן תרצ סעיף יז, משנה ברורה סקנ"ח, וסימן תרפט סקט"ז, כף החיים סימן תרצ סקק"ו-קז, בן איש חי שנה א פרשת תצווה סק"ז).
– במקומות שבהם ישנה מחלוקת גרסאות, יש לקרוא פעמיים כשני הנוסחים: להשמיד, להרוג ולאבד (ח, יא), להשמיד, ולהרוג ולאבד (בתוספת ו), וכן: ואיש לא עמד בפניהם (ט, ב) ואיש לא עמד לפניהם. וכן יש שכופלים בפסוק: ויהי כאמרם/באמרם (ג,ד). (פסקי תשובות סימן תרצ סעיף ג).
– מותר לחלק את הקריאה למספר קוראים, וכולם צריכים לשמוע את הברכות וכל הקריאה. קורא שמחליף את הקורא הראשון, ממשיך במקום שעצר מבלי לברך מחדש. (משנה ברורה סימן תרצב סק"ב, כף החיים סימן תרצב סקי"א).
– מותר לכמה אנשים לקרוא ביחד בקול, בתנאי שהשומעים מבינים כל מילה. (שו"ע סימן תרצ סעיף ב, משנה ברורה שם סק"ד, כף החיים סק"ז).
– מי שהגיע באיחור, יאמר מיד את הברכות, ויתחיל לקרוא מן המגילה שבידו, עד שידביק את הקורא, וימשיך לשמוע ממנו, בתנאי שישמע את רוב הקריאה מן המגילה הכשרה. (שו"ע סימן תרצ סעיף ג, כף החיים שם סעל"ח, וסקמ"ב).
– ברכת הרב את ריבנו הנה ברכת שבח והודיה על הנס, ואינה נאמרת על קריאת המגילה, לכן אין לאומרה בפחות מעשרה אנשים או נשים (ציבור). (שו"ע סימן תרצ"ב סעיף א, משנה ברורה שם סק"ד, כף החיים סקט"ו).
– לאחריה אומרים "ארור המן, ברוך מרדכי… וגם חרבונה זכור לטוב", אשכנזים שרים "שושנת יעקב". (שו"ע סימן תרצ סעיף טז, כף החיים סימן תרצ סקצ"ח-ק).
פורים שמח !
עידית