ברכת "המפיל חבלי שינה" במקרה שלא ארדם או אקום לשירותים
ברכת המפיל – אני לא כ"כ מבינה איך מקיימים אותה בפועל. אם הלכתי לישון אחרי חצות, עדיין יש צורך לומר ק"ש ולברך או לברך בלי שם ומלכות או לא לברך כלל?
האם קיים איסור רק על הדיבור לאחר מכן או על כל פעולה אחרת? נניח אם אני לא נרדמת, מותר לקרוא ספר לאחר מכן?
אני נזקקת לנקביי פעמים רבות ביממה (עקב מחלת IBD), אם אני שוב ושוב צריכה לשירותים ולוקחת איתי ספר/פלאפון (כי השהות בשירותים אורכת זמן רב), מותר לקרוא או בגלל שבירכתי כבר אני לא יכולה לעשות כלום?
ובכלל, מה עושים כשיש בן זוג? לא מדברים איתו לפני השינה אם אמרנו כבר ברכת המפיל? הרי לא תמיד אפשר לתזמן את זמן ההירדמות לפני/אחרי אמירת הברכה…
תשובה
ראשית תודה על שאלתך
היא חשובה לכל אדם גם ללא מחלות המצריכות קימות מרובות, ולכן אנסה לענות קודם כל באופן כללי.
הגמרא במסכת ברכות (דף ס עמוד ב) מכניסה לפני רשימת ברכות השחר ברכה לאדם הנכנס לישון. זוהי ברכת המפיל:
הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע. ואומר ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין. יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום, ותן חלקי בתורתך, ותרגילני לידי מצוה, ואל תרגילני לידי עבירה, ואל תביאני לידי חטא, ולא לידי עון, ולא לידי נסיון, ולא לידי בזיון, וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר הרע ותצילני מפגע רע ומחלאים רעים ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים, ותהא מטתי שלמה לפניך, והאר עיני פן אישן המות, ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו בכבודו.
וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן רלט, סעיף א)
קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע (דברים ו, ד – ט) ומברך: המפיל חבלי שינה על עיני וכו'.
ועל זה הוסיף הרמ"א:
ויקרא קריאת שמע סמוך למטתו, ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל מטתו, אלא יישן מיד, שנאמר: אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (תהילים ד, ה) … ואם קרא ק"ש ולא יוכל לישן מיד, אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו.
לפי זה את צודקת שלפי פסיקת הרמ"א (אשכנזים) אין לדבר אחר קריאת שמע.
למרות זאת, הפוסקים האחרונים דנו בשאלה האם הברכה נחשבת ברכה לבטלה אם כן דיבר לאחר ברכת המפיל:
הביאור הלכה (סימן רלט, סעיף א) כתב שאם מסתפק אדם שמא לא יוכל אח"כ לישן בודאי אין כדאי לכתחלה לברך. אך רוב הפוסקים סברו שגם אם הפסיק אחר הברכה אין זה נחשב לברכה לבטלה.
הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן כא) למשל מסביר כי אמנם יש לקרוא סמוך לשינה אבל והיה ולא נרדם בסוף אין זה ברכה לבטלה:
ועוד יש לומר שברכת המפיל היא ברכת השבח וההודאה על מנהגו של עולם, כמו ברכת הנותן לשכוי בינה, שאפילו לא שמע קול תרנגול מברך אותה, שעל מנהגו של עולם נתקנה, ולכן אפילו אם לא יישן אין ברכתו לבטלה…
אמנם, מודה הרב עובדיה שזה לא פשוט מדברי המשנה ברורה אך:
ואף מהרא"י בעל תרומת הדשן סובר שמותר מן הדין להפסיק בין הברכה לשינה, וכמו שכתב בלקט יושר הנ"ל, לכן אם הוא תאב לשתות רשאי לברך בלי כל חשש. וכן מותר להפסיק ולדבר דבר נחוץ, כגון אם הילד בוכה וצריך לדבר על לבו להרגיעו.
וסיכום דבריו פוסק:
בסיכום: ברכת המפיל שאומרים עם הקריאת שמע שעל המטה צריך לאומרה בשם ומלכות, ויש להשתדל בכל עוז שלא להפסיק בדיבור בין הברכה לשינה, זולת בפסוקי קריאת שמע ושאר פסוקים שבסידורים. ואם עבר ודיבר, אין ברכתו לבטלה, ואינו צריך לחזור ולברך כלל.
כך פסק גם בעל הרב אליעזר וולדנברג בציץ אליעזר (או"ח חלק ז, סימן כז) ומסביר שלגבי ברכת אשר יצר אחר המפיל אין בעיה ומסכם את דבריו:
ולענין דיבור ודאי מי שיכול ליזהר שלא לדבר אחר ק"ש טוב לקיים דברי הכלבו, אבל רוב בני אדם אין להשגיח כלל על חומרא זו בפרט אם שואלים אותו מותר לענות ואפי' בעל נפש א"צ ליזהר בזה
וככה סיכם להלכה הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה (ספר תפילה, פרק כו):
היו שחששו לברך ‘המפיל’ שמא לא ירדמו ונמצאה ברכתם לבטלה. אבל למעשה מעצם זה שחכמים תקנו לברך ‘המפיל’ משמע שלא חששו לזה. והטעם, מפני שהיא ברכת הודאה לה’ על השינה, ואף מי שלא הצליח לישון, ההודאה שאמר אינה לבטלה (ח”א לה, ד). אלא שמלכתחילה תקנו חכמים ברכה זו למי שמתכוון לישון, ומי שאינו מתכונן לישון באותו לילה, לא יברך באותו הלילה ‘המפיל’.
כמו כן, יש לדעת שהרב עובדיה בעקבות כף החיים (סימן רל"ט, ח) פסק שאחרי שעת חצות הלילה לא אומרים ברכת המפיל או שאומרים ללא שם ומלכות. פסיקה זו למי שנוהגת כמנהג הרב עובדיה יוסף וחלק מהפוסקים הספרים, אך המנהג האשכנזי לומר ברכת המפיל בשם ומלכות גם אחרי חצות הלילה.
לסיכום, במקרה שאת בטוחה שעוד תקומי לקרוא, אל תברכי ברכת המפיל.
במקרה שאת מקווה לישון את יכולה לברך בשם ומלכות על פי שיטות הפוסקים שרואים בזה ברכת השבח על העולם, גם אם יש חשש שלא תרדמי ואם קמת אחרי ברכת המפיל אינך צריכה לברך שוב.
בכל מקרה, טוב למעט בדיבור אחרי הברכה.
לגבי קריאה שאיננה דיבור, נראה לי שבזה אפשר להקל אפילו יותר מדיבור.
תרגישי טוב ובשורות טובות,
בת שבע