ברצוני להבין את ההיתר בימינו לנשים לקרוא מגילת אסתר: מאת הרבנית חמוטל שובל

תשובות מאת: רבניות אורחות

התשובה נכתבה על ידי הרבנית חמוטל שובל

 

שלום!

אנחנו רוצות להתארגן כמה נשים ביישוב שלנו במטרה להרים קריאת מגילה על ידי נשים. לקראת הקריאה היינו רוצות ללמוד את הנושא לעומק, להבין את ההיתר בימינו לנשים לקרוא מגילת אסתר. 

התוכלו לעזור?

תודה!

 

תשובה

שלום לכן,

איזה כיף שאתן רוצות לקרוא מגילת אסתר יחד, מרגש מאוד. נשים רבות בקהילות שונות קוראות את מגילת אסתר בפורום נשי, וכפי שנראה מיד – ההלכה אכן מאפשרת להן לעשות זאת. ההלכה דנה בשני מישורים: האחד הוא קריאת מגילה של נשים לנשים, והשני – קריאת מגילה של נשים לנשים וגברים, בכפוף לחיובן של נשים.  

נפלא עוד יותר לשבת וללמוד את המקורות לפני פורים. אני ממליצה מאוד על קריאת הספר "הלכות נשים" (באנגלית) בעריכת רחל ברקוביץ. אביא את עיקרי המקורות לפניכן:

המשנה במסכת מגילה פרק ב, משנה ד אומרת כך:

"הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן"

כלומר, חוץ משלושה מובחנים, כולם כשרים לקרוא את המגילה. חרש שוטה וקטן מובחנים משאר הקהילה, ויש להם, במקומות רבים בהלכה, מעמד הלכתי משל עצמם ביחס למצוות. המשנה מסבירה את העיקרון לפיו מי שמחויב במצווה יכול גם להוציא אחרים ידי חובה באותה מצווה. כיון שנשים אינן מוזכרות במשנה, אפשר להניח שהן נכללות בקטגוריה של "הכל".

בגמרא, בתחילת מסכת מגילה, מובאת אמרתו של ר' יהושע בן לוי:

"ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס." (מסכת מגילה דף ד עמוד א)

כלומר, למרות שמדובר במצווה התלויה בזמן, מצוות עשה שהזמן גרמא, קריאת מגילה הינה יוצאת דופן, כיון שנשים היו שותפות לנס שאירע בפורים.[1] כיון שנשים מחויבות בקריאת מגילה, אפשר להניח שהן יכולות אף להוציא אחרים ידי חובתם בהתאם לכלל ההלכתי "כל המחויב בדבר מוציא את הרבים ידי חובתן".

מהתוספתא, לעומת זאת, עולה כי "הכל חייבים" מתייחס לגברים:

הכל חייבין בקריאת מגלה כהנים לוים וישראל גרים ועבדים משוחררין חללים נתינים וממזרים סריס אדם סריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כולן חייבין ומוציאין את הרבים ידי חובתן טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן […] נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן. (תוספתא מסכת מגילה (ליברמן) פרק ב, הלכה ז)

מהתוספתא אנו מבינים כי נשים עבדים וקטנים אינם מחויבים, ועל כן אינם יכולים להוציא אחרים ידי חובתם. למרות זאת, הגמרא שהבאנו לעיל (במגילה ובערכין) לא ציטטה את התוספתא הזו כלל. חלק מהפוסקים כותבים כי כיון שהתוספתא לא צוטטה בגמרא לא פוסקים כמותה, ופוסקים אחרים ינסו להסביר את הפער בין התוספתא ובין שאר המקורות.

ספר הלכות גדולות פוסק כי נשים אינן יכולות להוציא אחרים ידי חובתם, אולם הן מחויבות לשמוע מגילה.[2] בתשובות הגאונים, מאותה התקופה, מובא כי לאישה ולגבר חיוב שווה בקריאת מגילה, אולם מסיבות חברתיות-משפחתיות אין זה ראוי שאישה תקרא מגילה, במקום שבעלה יכול לעשות זאת (וכך פוסקים גם ביחס לברכת המזון).[3]

בתקופת הראשונים אנחנו פוגשים שלש דעות מרכזיות. הראשונה: נשים מחויבות במגילה כגברים ועל כן יכולות להוציא גברים ידי חובה. השניה: נשים מחויבות כגברים, אך למעשה פוסקים שיש להימנע מקריאתן לגברים. קבוצה שלישית: נשים מחויבות רק בשמיעה, ועל כן יכולות להוציא י"ח רק נשים.

קבוצה ראשונה – נשים חייבות במגילה כגברים:

כותב רש"י בפשטות:

לאתויי נשים – שחייבות במקרא מגילה וכשרות לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתם. (רש"י מסכת ערכין דף ג, ע"א)

האור זרוע מזכיר את המקורות הסותרים שראינו למעלה, אך פוסק כדרכו של רש"י, כי חיובן של הנשים שווה לזה של הגברים, ועל כן הן מוציאות אותם ידי חובה.[4]

וכך כותב הרמב"ם:

הלכה א. קריאת המגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים, והדברים ידועים שהיא תקנת נביאים, והכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים, ומחנכין את הקטנים לקרותה[…] הלכה ב. אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא ידי חובתו והוא שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה, לפיכך אם היה הקורא קטן או שוטה השומע ממנו לא יצא. (רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק א')

כלומר, לדעת הרמב"ם, נשים מחויבות בקריאת מגילה, ועל כן יכולות להוציא אחרים ידי חובתם[5]. בעל ה'נימוקי יוסף' מוסיף את סוגיית הברכה ופוסק כפי דעת הרמבם שנשים יכולות לברך על מקרא מגילה ולהוציא גברים ידי חובה.[6] המאירי (בית הבחירה, מסכת מגילה, ד.) מביא את דעתו של בעל הלכות גדולות (בה"ג) שפסק כי נשים אינן מוציאות את הרבים ידי חובתם, אך מכריע שהן יכולות להוציא גברים, מכוח חיובן השווה במגילה. [ספר הלכות גדולות, הלכות מגילה, חלק א, עמ 405-406, מהדורת הילדסהיימר]

קבוצה שניה –  נשים מחויבות כגברים אך יש להימנע:

התוספות הולכים בדרכו של בה"ג, ועל כן פוסקים שאישה מוציאה רק נשים.[7] גם הריטב"א מסכים עם דעת התוספות, ופוסק כי מעיקר הדין נשים מוציאות גברים י"ח אולם לא יעשו כן "שאין זה כבוד לציבור והן בכלל מארה".[8] הכלבו אוסר זאת משום הנימוק של 'קול באישה ערווה'.[9]

מכל זה עולה, כי רוב הפוסקים בקבוצה זו מסכימים כי מעיקר הדין נשים מוציאות גברים י"ח בקריאת מגילה, אך חלקם אוסרים זאת מנימוקים שונים, החל מ'מארה' (קללה), דרך כבוד הציבור וכלה בבעיה בשמיעת קולה של אישה.

הקבוצה השלישית – נשים מחויבות רק בשמיעה, ועל כן יכולות להוציא י"ח רק נשים.

פוסקים בקבוצה זו מכריעים כי לנשים יש חובה לשמוע את המגילה, אך לא לקרותה, ועל כן מוציאות י"ח רק נשים. התוספות והרא"ש[10] כותבים כי הדגש הוא דווקא על כך שנשים מחויבות לשמוע מגילה,

וכן פסקו הה"ג דאשה מוציאה מינה אבל לא אנשים וי"ל דסלקא דעתך דלא יועיל קריאתן אפילו להוציא הנשים קמ"ל דחייבין דהכל חייבין בשמיעה עבדים נשים וקטנים. (תוספות מסכת מגילה דף ד ע"א)

לעומתם, הר"ן סבור שנשים אכן יכולות מעיקר הדין לקרוא גם עבור גברים, אך מסייג וכותב שיש לחוש לדעת הבה"ג.[11] פוסקים אלה נשענים על התוספתא, ומחמירים למרות הכלל הברור שעולה מדברי ר' יהושע בן לוי בגמרא.

הטור[12] והשולחן ערוך מביאים שניהם את שתי הדעות במקביל, ואילו הרמ"א פוסק שנשים חייבות רק בשמיעה:

סעיף א. הכל חייבים בקריאתה, אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים; ומחנכים את הקטנים לקרותה.

סעיף ב. אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא, יצא ידי חובתו; והוא שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה. לפיכך אם היה הקורא חרש או קטן או שוטה, השומע ממנו לא יצא; וי"א שהנשים אינם מוציאות את האנשים. הגה: וי"א אם האשה קוראה לעצמה מברכת: לשמוע מגילה, שאינה חייבת בקריאה (שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרפט).

מתוך דברי הטור והשו"ע עולה כי שניהם אינם מקבלים למעשה את דעתו של בה"ג, כיון שהם פותחים ואומרים כי "הכל חייבים בקריאתה", אולם פסיקתם הסופית מעורפלת.

בפוסקים האחרונים:

ערוך השולחן, ואיתו פוסקים נוספים,[13] מכריעים כי לנשים וגברים יש חיוב שווה, ועל כן נשים מוציאות גברים ידי חובתם. בעל ה'חוות יאיר' ואחרים,[14] פוסקים כי לנשים יש חיוב שונה משל גברים, ועל כן מוציאות י"ח רק נשים. לעומתם, מגן אברהם ואחרים,[15] פוסקים לחומרה שנשים אינן יכולות להוציא נשים ידי חובה כלל.

אינם מוציאות. ולא דמי לנר חנוכה מגילה דהוי כמו קריאת התורה פי' ופסולות מפני כבוד הצבור ולכן אפי' ליחיד אין מוציאות דלא פלוג (רא"ם) עמ"ש סי' ער"א: ו אם האשה קורא'. ובמדרש הנעלם רות כ' דלא תקרא לעצמה רק תשמע מהאנשים:  (מגן אברהם סימן תרפט)

שיטתו של המגן אברהם תמוהה. הוא מצטט את הזוהר על רות, ומתעלם מפסיקתו המפורשת של השולחן ערוך שנשים חייבות בקריאת מגילה.

הבן איש חי כותב כי למרות החיוב השווה של נשים וגברים בקריאת מגילה, נשים צריכות לשמוע מגברים, והוא מוסיף כי בירושלים עירו, לא נשמעה מעולם קריאת נשים את מגילת אסתר.[16] המשנה ברורה כותב שלא ברור אם אישה חייבת בקריאה אם לאו, ולכן עדיף שתשמע את המגילה מגבר, "אבל אשה מוציאה את חברתה".[17]

ממה שראינו ניתן לומר שהאחרונים ברובם מסויגים יותר מהראשונים לגבי הסוגיה של נשים קוראות את המגילה. מיעוטם פוסקים כי נשים יכולות להוציא גברים, והרוב מעדיפים שאישה תקרא לנשים, או שתשמע מפי גבר.

באחרוני האחרונים נידונה שוב הסוגיה, וכך כותב הרב עובדיה יוסף:[18]

ובאמת שאנו תופסים להלכה שאף במקרא מגילה הנשים מוציאות את האנשים ידי חובתם, כדעת הרמב"ם (בריש הלכות מגילה), ורש"י בערכין (ג' רע"א), והאור זרוע חלק ב' (סימן שס"ח). וכן כתב הראבי"ה עצמו (בסימן תתמ"ג עמוד תק"פ). וכן הסכים המאירי […] (שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן נא)

הרב חיים דוד הלוי כותב כי נשים יכולות להוציא גברים ידי חובה, אך עדיף שלא יעשו זאת אלא בשעת הדחק, אולם בודאי "שיכולה לקרוא בפני נשים אחרות להוציאם ידי חובתן".[19]

הרב בני לאו משבח את רצונן של נשים לקרוא מגילה, ולהיות אקטיביות בקיום המצווה:

נמצא אם כן שקריאת המגילה לנשים מועילה להידור השמיעה של המגילה ויציאת ידי חובה של הנשים, שמתקשות לשמוע היטב מעזרת הנשים בבית הכנסת… גם עשר נשים נחשבות לקהל שמפרסם את הנס… אין מניעה מלקראו את המגילה על ידי נשים בבית הכנסת. ("קריאת מגילה לנשים על ידי נשים", הרב בני לאו, אתר ביה"כ "רמב"ן")

לסיכום, מן המקורות עולה כי נשים מחויבות במצוות פורים ובקריאת מגילת אסתר. לפי רוב הדעות הן מוציאות נשים ידי חובתן בקריאה. אסיים עם דבריו של הרב בני לאו אודות חשיבות ההתכוננות וההכנה לחג, ולקריאה:

הקבוצה שמובילה את את הקריאה צריכה להתאמן בעמל רב על הקריאה כדי להוציא ידי חובה את כל השומעות" ("קריאת מגילה לנשים על ידי נשים", הרב בני לאו, אתר ביה"כ "רמב"ן")

 

אני מחזקת את ידיכן ומקוה שתצליחו לקרוא ברב עם הדרת מלך, קריאה משמעותית ומיוחדת עבורכן.

חג שמח, הרבנית חמוטל שובל

 

הרבנית חמוטל שובל היא ראש בית המדרש לנשים באפרת. היא בוגרת התוכנית למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום. מלמדת גמרא והלכה בלינדנבאום ובעלת הפודקאסט "פרשה משלהן". חברה בארגון רבנית בית הלל

 


[1] גמרא נוספת בה מובא פירוט ביחס לקריאת מגילה ע"י נשים היא בערכין:  

"הכל חייבין במקרא מגילה, הכל כשרין לקרות את המגילה לאיתויי מאי? לאתויי נשים, וכדר' יהושע בן לוי, דאמר ר' יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס." (מסכת ערכין דף ב ע"ב – ג, ע"א).

[2] ספר הלכות גדולות, הלכות מגילה, חלק א' עמודים 405-406.  

[3] תשובות הגאונים, שערי תשובה, סימן שמה.

[4] אור זרוע, חלק ב, הלכות מגילה, סימן שסח.

[5] וכך פוסק במפורש המגיד משנה שמסביר את הרמבם: "אבל אשה נראה מדברי רבינו שהיא מוציאה את הרבים וכן עיקר". (מגיד משנה, הלכות מגילה וחנוכה, פרק א, הלכה ב).

[6] נימוקי יוסף, מסכת מגילה ד.

[7] בית הבחירה, ד.; תוספות מסכת סוכה לח. ד"ה 'באמת אמרו בן מברך לאביו'.

[8] חידושי הריטבא, מסכת מגילה ד.

[9] ספר כלבו, סימן מה.

[10] רא"ש, מסכת מגילה, פרק א' סימן ד.

[11] ר"ן על הרי"ף, מסכת מגילה. ב:

[12] טור אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרפט.

[13] ראו למשל את שיטת בעל 'המרחשת' הרב חנוך הניך אייגש, שטוען כי נשים מוציאות גברים י"ח בלילה, אך לא ביום. (מרחשת, חלק א, סימן כב), וכך פוסק גם רבי צבי פסח פרנק, מקראי קודש, סימן כט.

[14] שו"ת חוות יאיר, סימן י.; טורי אבן, מסכת מגילה ד.; ביאור הגר"א, או"ח, סימן תרפט. ד"ה אין מוציאות.   

[15] חיי אדם, חלק ב-ג, כלל קנה.

[16] בן איש חי, פרשת תצוה, הלכות פורים.

[17] משנה ברורה, סימן תרפט.

[18] חשוב לציין כי בערוב ימיו, פסק הרב עובדיה אחרת, שאישה תקרא עבור גבר רק בשעת הדחק. חזון עובדיה, פורים, עמוד נט.

[19] מקור חיים לבנות ישראל. לד:ו. וכך פסק גם הרב שלמה זלמן אויערבך, הליכות שלמה, מועדים ב, יט. ג. 

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן