מדוע צריך לשמור על שבעה נקיים ומה יקרה אם לא נשמור?
השאלה:
רציתי לשאול בנוגע לימי הנידה
הרי מזמן משה המתינו 7 ימים (אא"כ זבה) עד שבנות ישראל חיפשו צרות והחליטו להחמיר
השאלה שלי היא הרי כל הדורות עד אז מי שטבלה ביום השביעי לא היה לה גיהנום וכו'
האם פתאום נהיה גיהנום למי שמקפיד שלא זבה, ובקיצור – מה יקרה לי אם אתחיל לשמור 7 ימים?
תשובה:
שלום רב,
אכן, כפי שציינת, יש פער בין הדין המופיע בתורה בנוגע לאישה נידה לבין הדין היום, למעשה היום כל אישה נידה דינה כדין הזבה שבתורה והיא חייבת לפסוק בטהרה ולאחר מכן לספור שבעה נקיים.
אני מודעת לכך שהדבר מהווה אתגר היום ושבשנים האחרונות יש מודעות הולכת וגוברת לפער הזה.
חשוב לי להסתייג מעניין העונשים אליו התייחסת בשאלתך– אני לא יודעת כיצד הקב"ה בוחר להעניש את החוטאים מעבר לעונשים המפורשים. כתוב בתורה שהשוכב עם אישה נידה עונשו כרת. מהו עונשו של השוכב עם נידה שטבלה לאחר שבעה מים ולא ספרה שבעה נקיים?
אני לא יודעת.
תפקידנו הוא לקיים את המצוות מתוך אמונתנו בה' ובתורתו. עניין הענישה על חטאים הוא מחוץ לתחום תפיסתנו, וחשוב שכך יהיה – משום שאי-הידיעה לגבי שכר ועונש היא שמאפשרת לנו בחירה בטוב באמת, מתוך רצון חופשי. עולם בו מקיימים מצוות לא בגלל הפחד מעונש אלא בגלל הקשר אל ה' הוא עולם דתי בשל יותר.
בשאלתך התייחסת גם למשמעות השינויים בהלכה שחלו עם הדורות. את שואלת בעצם כיצד יתכן שמשהו היה מותר בדור מסויים ונאסר בדור אחר, הרי אם מדובר בבעיה הלכתית היא היתה בעיה גם קודם, ואם אין מדובר בבעיה הלכתית מדוע הדבר נאסר. זו שאלה גדולה וחשובה, ואנו פוגשות אותה בתחומים הלכתיים רבים – ולכן אני מודה לך על שהעלית אותה.
התשובה היא שההלכה הינה דבר חי וגמיש, ולא מערכת נוקשה וקפואה. יש לה כללי שינוי משלה שנראים לפעמים איטיים או מוזרים מבחוץ, אבל הם מאוזנים ונשענים על חוכמה עצומה של כל הדורות. ה' בתורה ציווה אותנו (דברים י"ז):
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם .. וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט" " – כלומר, כשיש אלה הלכתית, צריך ללכת ולהתייעץ עם חכמי התורה, כפי שאת עשית. מורה לנו התורה:
"וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"
כלומר, מי שמכריע בשאלות הלכתיות הם המנהיגים התורניים של כל דור ודור. התורה הדגישה: "וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" – כלומר, כל דור יש לו את הפוסקים שלו ועל פיהם הולכים.
זוהי גדלותה של התורה, שיכולה להתאים את עצמה לצרכים השונם של כל דור, הן להחמיר והן להקל. המחויבות שלנו לשמירת ההלכה תקפה לכל השכבות של ההלכה, מהפסוקים ועד היום.
חשוב לציין שישיבת שבעה נקיים על כל ראיית דם מטמאת היא לא נושא שנתון למחלוקת בין הפוסקים. כל חכמי ישראל בכל הדורות קיבלו גזירה זו והיא מובאת כדוגמא להלכה פסוקה, כלומר להלכה שאין עליה עוררין. (ברכות ל"א ע"א)
מעבר לכך ישנם מקרים שבהם האישה היא אכן זבה – ובמקרים אלו היא חייבת לשבת שבעה נקיים מדין תורה. עם השנים אני פוגשת יותר ויותר מקרים כאלו ומבינה יותר ויותר את הצורך בתקנות המדוברות.
אמנם כתוב שבנות ישראל קיבלו על עצמן לשבת על כל טיפת דם כחרדל שבעה נקיים, אך הניסוח מטעה. לקבלת בנות ישראל קדמה תקנת רבי יהודה הנשיא ("רבי בשדות"), שכל אישה שראתה דם שלושה ימים יושבת שבעה נקיים (נידה ס"ו ע"א). התוספת שבנות ישראל קיבלו על עצמן היא שהן יושבות שבעה נקיים גם כאשר ראו יום אחד או יומיים.
דבר אחרון, ברצוני להתייחס לביטוי שהשתמשת בו לגבי בנות ישראל – "חיפשו צרות". אמנם, ממרחק הדורות תקנה זו שבנות ישראל קיבלו על עצמן נראית לרבים מוגזמת ומחמירה. אולם, במקורות מאותם דורות רואים שהמטרה היתה למצוא דרך לשמור את ההלכה בצורה ברורה ונוחה, בלי לחצים וחרדות, ושהתנה הצליחה מאוד – בזכות זאת אנחנו שומרות הלכות נידה עד היום.
שולחת לך מאמר שכתבתי בנושא, מוזמן לעיין בו. שולחת גם קישור לדברי הרב מלמד בנושא שבעה נקיים.
מקווה שסייעתי,
מוזמן תמיד לפנות.
רחל וינשטיין
ניתן לעיין במאמר שלי כאן
דבר הרב מלמד: