איך להפקיר את עשבי התבלין שגדלים בגינה הפרטית?

שלום רב, יש לי גינה ובה יש כמה צמחי תבלינים. הבנתי שבשנת שמיטה כל אחד יכול לבוא לקחת מהתבלינים אבל הבעיה היא שיש גדר גבוה ואפשר להגיע אל התבלינים דרך הדירה בלבד. אשמח לדעת מה עליי לעשות. שום דבר? לשים שלט שהגינה שייכת לדירה 1? 

 

תשובה

שלום לך,

אני מברכת אותך על הזכות להצטרף למעטים שמקיימים את הלכות שמיטה, ולא כצרכנים בלבד. כידוע, אחוז קטן ביותר מיושבי הארץ הנם חקלאים, ולא פעם נשכחת מאתנו משמעותה של השמיטה – שחרור והרפיה מן הבעלות הפרטית, והפנמה עמוקה, כי הארץ כולה, וכן הישגינו ופירותינו בעולם כולם מאת ה', הנתונים לנו כפיקדון על מנת להתחלק בו עם אחרים (סנהדרין לט, ע"א).

חובתך בשנת השמיטה להפקיר את הפירות שלך, אבל אין זה אומר שחייבת להיות גישה חופשית לכל אדם אל תוך השטח שלך. את יכולה ליידע את הציבור בכך שניתן להגיע לגינה בתיאום איתך, או לקטוף בעצמך כמות קטנה לצריכה ביתית לך ולקרובים וחברים. 

 

הרחבה:

ניתן לחלק את מצוות השמיטה לשני חלקים: שבת הארץ ושביתת האדם ממלאכה: "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" (ויקרא כה, ד), והפקרת כל הגידולים: "וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ" (שמות כג, יא).

כאשר מקיימים את מצוות השמיטה מדאוריתא (בזמן ש"כל יושביה עליה"), ישנה מחלוקת האם השדות נעשים פשוט "הפקר" בעל כרחם של הבעלים מעצם חלות השמיטה עליהם, וזה נקרא "אפקעתא דמלכא"(דעת המבי"ט סימן יא סעיף כא על פי בבא מציעא לט, ע"א), או שצריך הפקרה מפורשת מאת הבעלים (דעת הבית יוסף אבקת רוכל סימן כד). אולם בימינו, שהשמיטה היא דין דרבנן, קיימת המצווה על בעל השדה להפקיר את פירותיו, ואין בפירות דין עצמי של מופקעים (הרב עמיאל, המידות לחקר ההלכה מידה ח, סעיף נד, ומידה יב סעיף מז).

יוצא מכך, שבמצב בו הבעלים גודרים את השדה, ומונעים מאחרים להיכנס אליו, הם מביעים בזה את דעתם שאינם מעוניינים להפקיר, ולמרות שיש בזה מעשה של איסור (רמב"ם שמיטה ויובל פ"ד הכ"ד), פירותיהם אכן אינם מופקרים (מבוא לשבת הארץ פרק יא, ושם בפרק ד הלכה כד, סעיף ד). לכן כדי שאנשים אחרים יוכלו ליהנות מהפירות, הם צריכים לבקש רשות מן הבעלים,  כדי לוודא שהבעלים אכן מפקירים את פירותיהם.

בנוסף לכך, מפני תיקון העולם חכמינו אסרו להיכנס לשדה ללא בקשת רשות מבעליו, מחשש שישתרשו הרגלי עבירה של כניסה לשדות אחרים וגניבת פירותיהם (הראב"ד ור"ש משאנץ למשנת עדויות פ"ה, מ"א). לכן על המבקשים לקחת פירות לבקש רשות כניסה מהבעלים, גם בשנת השמיטה וגם כאשר הבעלים הפקירו את הפירות.

נדייק, שההפקרה חלה על הפירות בלבד, ולא על האדמה, או העצים. מכאן נלמד, כי אין חיוב על בעלי הבית לפרוץ את הגדר (מכילתא דרבי ישמעאל פרשה כג פס' יא אות ריד), ויש באפשרותך להשאיר שער של חצרך נעול מחשש לגרימת נזק לגינה או לגניבת חפצים. בכל מקרה, עלייך לתלות שלט במקום בולט על הגדר, או בכניסה לבית, שכתוב בו כי ישנם בחצר פירות הפקר (צמחי תבלין), וניתן להגיע בזמן מסויים, או בתיאום אתך, על מנת לקטוף מהם (דרך אמונה הלכות שמיטה ויובל פרק ד ס"ק רצז ציון ההלכה, בשם החזון איש).

ועוד, אמנם אסור לך לקטוף את כל היבול בעצמך גם אם במטרה לחלקו, מפני שזה נעשה כמנהג של בעלות, בדרך שנעשה בכל השנים, ויש בכך איסור קצירה או בצירה, שעליו דיברה התורה (רמב"ם שמיטה ויובל פ"ד, ה"א, והכ"ד). אך קטיף עבור חברים או קרובים בכמות של צריכה ביתית מותר, על מנת לחסוך מהם את הטירחה (פניני הלכה שביעית ויובל פרק ג סעיף ג סוף הערה 3 ופרק ד סוף סעיף ח).

הצענו אם כן שני פתרונות מעשיים ופשוטים, שיאפשרו לך לקיים את המצווה,

ברכה והצלחה.

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן