איך אפשר לאכול בבית הוריי אשר לא שומרים כשרות?
שלום,
אני נמצא בתהליך די טרי של תשובה, ומתקשה למצוא קול מבין, שיודע להתאים הנחיה הלכתית לסיטואציה מורכבת ומשתנה.
אשמח להתייעץ אתך בנושאי כשרות. המשפחה של אשתי ממש רחוקים מענייני כשרות. לצערי בבית של אבא שלה גם מכניסים בשר טרף.
לאשתי כמובן חשוב שנתארח בביתם, ואני ממש לא רוצה לעורר ריבים, וגם רוצה לכבד את הרצון שלה לאכול בבית אביה. הדבר הזה יוצר לי מורכבות מבחינת כשרות, שלא ברור לי כיצד אני יכול להתמודד אתה.
מה היית ממליצה?
תודה
תשובה
שלום,
אני מברכת אותך בכל לבי שתתקדם בתהליך התשובה, מתוך שמחה ונחת, ומאד מעריכה את דרך ההתנהלות הזוגית שלכם, שנעשית בכבוד, בהתחשבות ובאהבה, הן ביניכם כבני זוג, והן כלפי ההורים. אשמח שתראה את התשובה גם לאשתך, ושתמשיכו לפעול יחד מתוך שיתוף פעולה והכלה הדדית.
מכיוון שתשובה כזו אמורה להיות מקיפה וכוללת, אתייחס בדברים רק לשורה התחתונה, ולהנחיות פרקטיות למעשה. כמובן, ששניכם מוזמנים לפנות שוב בכל שאלה שתתעורר, ובכל צורך להעמיק ולהבין.
מבחינת המזון:
נפתח בתנאי הראשון של הימצאות הכשר על מוצרי המזון, עליו להיות תקני מטעם הרבנות המקומית, ובר תוקף מבחינת התאריך. אם אינך בטוח לגבי אמינות הגוף המספק את ההכשר, תוכל לבדוק זאת כאן. בכל מקרה, אין לרכוש מוצר בהשגחת בד"ץ כלשהו, ללא צירוף של אישור הרבנות, שזהו הגוף הרשמי היחיד, המוסמך לאשר כשרות מטעם המדינה, וזיוף הכשר כזה מהווה עבירה על החוק.
כשמדובר במצרכים קנויים המוכנים לאכילה, ללא צורך בבישול, תוכלו לאכול מהם ללא חשש. מדובר באריזות סגורות ובשימורים, כגון: מוצרי חלב, ממרחים וסלטים, שימורי טונה, עוגיות וקרקרים.
מלבד זאת תוכלו לאכול מאכלים קרים, שלא בושלו, כגון, פירות וירקות, אגוזים וכד'. אם תרצו להכין סלט, תצטרכו לוודא, שהופרשו מהירקות והפירות תרומות ומעשרות, ושהם גדלו בהיתר על פי אחת השיטות ההלכתיות, המקובלות בשנת השמיטה (ע"י הגוף נותן הכשרות), בירקות עלים עליכם לבדוק השגחה מהימצאות חרקים למיניהם. כמובן שאי אפשר לצרף לסלט ירקות צלויים, או מבושלים בדרך כלשהי. מאכלים חריפים, למשל בצל, אסור להכניס לסלט, מכיוון שהם נחשבים כחמים.
אם תרצו לשתות יין (עם אישור כשרות כמובן), עליכם לפתוח את הבקבוק בעצמכם, ולמזוג לעצמכם. תוכלו כמובן למזוג גם לאחרים.
אני ממליצה לכם שלא לאכול שם מאכלים בשריים, אלא אם כן מדובר במזון הראוי לאכילה מיידית, למשל נקניק פרוס באריזה סגורה.
מלבד כל האמור, תוכלו תמיד להכין בביתכם מאכל או מאפה טעים, שתביאו אתכם כהוקרה להורים, ושיוכלו להשלים את הארוחה הקלילה במנה מכובדת יותר.
מבחינת כלי הבישול והאכילה:
תמיד תוכלו להשתמש בכלים חד-פעמיים לצורך האכילה, או להשאיר בבית ההורים מספר כלים כשרים וטבולים ששייכים לכם, ושישמשו אתכם במהלך הביקורים. זאת בהנחה שלא ישתמשו בהם בזמן שתיעדרו.
מלבד זאת תוכלו להשתמש בכלי זכוכית ומתכת להכנה (חיתוך סלט למשל) ולהנחת המזון הקר, וכן לאכילתו, כי בדרך זו אין בליעה בכלים, אך חשוב לוודא לפני כן שהכלים הודחו היטב. יתר על כן, פוסקים רבים מתייחסים לכלי זכוכית ככלים שאינם בולעים את טעם המזון שהונח בהם (אפילו אם הוא חם), מפני שהם חלקים ונוקשים (שולחן ערוך אורח חיים סימן תנא סעיף כו), ולכן הם כלים כשרים לשימוש. מכאן שתוכלו לשתות משקאות חמים בספלי זכוכית, אך לא להשתמש למאכלים ומשקאות חמים בפריטי סכו"ם, שבלעו איסור.
כלי פלסטיק נוטים להישאר שומניים יותר לאחר השימוש, ומצריכים ניקוי מאומץ יותר, ולכן אני ממליצה שלא להשתמש בהם אף למזונות קרים. כך גם לגבי כלי עץ, כגון קרש חיתוך, אשר בולעים את טעם המאכלים שהונחו עליהם, וקשים לניקוי יסודי בשל המרקם המחורץ.
אם תשתמשו במיקרוגל יש לעטוף את המזון בשתי עטיפות אטומות לפני חימומו, שימוש בקומקום חשמלי מותר, שכן הוא מרתיח מים בלבד, טוסטר אינו מומלץ, משום שקשה לנקות את כל החריצים והנקבים שבו, וקיים חשש סביר שבלע איסור ממש (כגון, בשר בחלב, או גבינות לא כשרות), ולגבי תנור אפיה נקי, ללא שאריות מאפים הדבוקות בדפנות ובקרקעית, ניתן להכשירו לשימוש לאחר שתחלוף לפחות יממה (מעת לעת) מאז השימוש האחרון שנעשה בו, על ידי הפעלתו על חום גבוה למשך כחצי שעה. תוכלו לאפות כמובן בתבניות חד-פעמיות, או בכלים משלכם. אם מתעורר צורך גדול, תוכלו להסתמך גם על דעת המתירים שימוש בכלי פיירקס נקיים השייכים להורים, לצורך האפיה (הרב עובדיה יוסף, יביע אומר חלק ד יורה דעה, סימן ה).
לסיום דברי אחזור שוב על חשיבות העניין שהכל ייעשה בנחת רוח ובכבוד הדדי, מבלי לפגוע חלילה בשמחת המפגש המשפחתי. איני מתכוונת חלילה לוויתור על דרישות ההלכה, אך תמיד לשלב עם זאת את ההבנה, כי "דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום".
ברכה והצלחה בכל.
עידית
הרחבה:
שאלת כלי הזכוכית נתונה כבר במחלוקת הראשונים, האם דינם ככלי חרס, משום שהם מיוצרים מחול (למשל, תוספות עבודה זרה דף לג ע"ב, רא"ש פסחים פרק ב סימן ח, רמב"ם מאכלות אסורות פי"ז ה"ג, חידושי הר"ן פסחים דף ל ע"ב). בעניין זה נקטנו כדעת השולחן ערוך המקלה, שכלי זכוכית אינם בולעים בחום, אולם יש לדעת כי הרמ"א חולק עליו, ואוסר שימוש בכלי זכוכית לבשר ולחלב, או לחמץ ולמצה.
בימינו רבים מהספרדים פוסקים כשו"ע (יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן מא, שו"ת ישכיל עבדי חלק ה – יורה דעה סימן יג), אך יש מי שמחמיר כדעת הרמ"א (בן איש חי שנה ראשונה פרשת צו סעיף יד).
גם ביחס לדברי הרמ"א ישנן דעות שונות, יש מי שמסייגים אותם לדורו, מתוך החשש לייצור כלים מחמרים באיכות ירודה ולזיופים (שדי חמד אסיפת דינים מערכה ה אות כא), וכן יש מחלקים בין החמרה בהלכות פסח, שם אוסרים גם ללא בליעת טעם, ובין בשר וחלב, שבהם גם הרמ"א יתיר (כנסת הגדולה יורה דעה סימן קכא סקכ"ה, שו"ת משנה הלכות חלק ט סימן קסח). דברים אלה מתבססים על כך שבהלכות יין נסך אין הרמ"א מעיר על דברי השו"ע (יורה דעה סימן קלה סעיף ח), ולכאורה מסכים עם דבריו.