טבילה עם לק ג'ל במצב טוב
התחלתי רק לאחרונה לעשות לק ג'ל אצל חברה, על מנת לפרגן לה קצת (בפעמיים הקודמות פשוט חיברתי חפיסות ולכן לא נדרשתי לטבול כדי להמנע מהסוגייה) היא עוד לא צובעת את הציפורניים באופן מושלם ויוצאים לה קצת פיקשושים, בעבר כשהתעניינתי, נאמר לי שכדי לטבול עם הלק, צריך שהוא יהיה מושלם, ומנגד שמעתי רב שאמר שכל עוד הייתי מוכנה לצאת עם זה לדייט, זה תופס. אשמח לשמוע מה הדיוק ההלכתי בנושא, ואם במקרה שלה עדיף שאטבול ללא לק בכלל.
תשובה
שלום לך,
מעיקר הדין יש לגזוז את הציפורניים לפני הטבילה. עם זאת דבר שנעשה לנוי ואין בו ממשות אינו חוצץ. זה בסיס ההיתר לצבע בשיער, לדוגמא.
בענין לק וודאי לק ג'ל, יש בו נוי אך בניגוד לצבע בשיער אי אפשר לומר שאין בו ממשות. הרב עובדיה התיר טבילה גם עם לק והיתר זה נתפשט בציבור. כפי שכתבת, הלק צריך להיות שלם ושניתן יהיה להגדיר אותו כעשוי לנוי. ההגדרה שהבאת "מוכנה לצאת עם זה לדייט/ארוע אחר" מביאה לידי ביטוי את העיקרון לפיו דבר העשוי לנוי אינו נחשב ככזה שהאשה מקפידה עליו ומעדיפה להסירו מגופה.
לכן גם אם הלק אינו כליל השלמות אך הוא נאה וסביר בעיני הסביבה ניתן לטבול איתו.
זיוית
מקורות והרחבה
השולחן ערוך (יו"ד סימן קצח) פוסק שיש לגזוז ציפורניים לפני הטבילה. כך מנהג הנשים כיוון שלא ידעו להבחין מהו מקום הלכלוך מתחת לציפורן שחוצץ ומהו מקום הלכלוך שאינו חוצץ:
"צואה שתחת הצפורן שלא כנגד הבשר חוצץ כנגד הבשר אינו חוצץ ובצק שתחת הצפורן אפילו כנגד הבשר חוצץ ואי זהו שלא כנגד הבשר זה שהצפורן עודף על הבשר ולפי שאינן יכולות לכוין מה נקרא כנגד הבשר או שלא כנגדו נהגו הנשים ליטול צפרניהם בשעת טבילה"
אך הוא מבהיר בהמשך שהציפורן עצמו לא חוצץ, רק הלכלוך שמתחתיו. על כך כותב הרמ"א שמכיוון שנהגו הנשים לגזוז את הצפורניים, יש לעשות כן לפני הטבילה.
"דוקא בצק שתחת הצפורן חוצץ אבל הצפורן עצמה אינה חוצצת ואפילו אם היתה גדולה ועומדת ליחתך ופורחת ועוברת מכנגד הבשר אינה חוצצת
הגה: מיהו כל זה דוקא שאין צואה או בצק תחתיו בשעה שטבלה ומאחר דכבר נהגו ליטול הצפרנים אפילו אם צפורן אחת נשאר בידה וטבלה צריכה טבילה אחרת (הגהות ש"ד) וכן נוהגין"
נפסק שדבר שהוא לנוי ואין בו ממשות אינו נחשב לחציצה, וכך פוסק הרשב"א (תורת הבית בית שביעי שער שביעי):
"נשים שצובעות ידיהן לנוי מסתברא שאינו חוצץ דנוי הוא להן ואינן מקפידות להסירן אדרבא רוצות הן בקיומו,
ועוד דליכא אלא חזותא בעלמא"
ובלשונו של ערוך השולחן (יו"ד קצח, מג) על סמך הרשב"א:
"הצבע שהנשים צובעות על פניהן וידיהן ושיער ראשן אינו חוצץ מפני שני טעמים האחד דכיון שזה עושין לנוי הוי ליה כאלו זהו מגוף הבשר והשיער וכבגד צבוע שאין הצבע כדבר הנוסף אלא כעיקרו של בגד …
והשנית שאין כאן ממשות כלל אלא מראיתו של צבע ואינו חוצץ ולא דמי לדיו שחוצץ דיש בו ממש"
בשונה מצבע בשיער, ללק ג'ל יש ממשות ויש מקום לשאול אם הוא חוצץ משום הממשות או אינו חוצץ מכיוון שנעשה לנוי. הרב עובדיה יוסף פוסק שהלק אינו חוצץ (יביע אומר חלק ב', יו"ד סימן יג):
אבל באמת אף על פי שיהיה צבע שיש בו ממש, אם עשוי לנוי אינו חוצץ.
בהמשך תשובתו דן הרב עובדיה בעצם הארכת הציפורניים שהרי לפי השולחן ערוך הנ"ל יש לגזוז למרות שאינם חוצצים. דעתו אינו נוחה בכך והוא רואה בכך כניעה לאופנות זרות, אך הוא מתיר כאשר נשים מתעקשות על כך כדי שלא יבואו לידי מכשול, וכך הוא ממשיך:
נמצא שיש לנו גאונים מפורסמים לעמודי התורה שהקילו בזה ואנן נמי נקטינן בשיפולי גלימא דידהו להעילים עין מהני נשי הרוצות להשאיר את צפרניהן, מבלי לגזזן.
אולם בודאי שכל היתר זה נועד לנשים שלא יאבו לשמוע ולציית לדברי חכמים, ויש לחוש לתקלה ח"ו פן ימנעו ממצות טבילה בכלל, ויבאו לידי איסור כרת. ולכן דחקנו את עצמנו לחפש היתרים לבל נדחה אבן אחר הנופל. ולהעמידן על עיקר הדין. אמנם ברור כי כל בנות ישראל הכשרות ילכו בעקבות אמותינו הקדושות שעשו סייג לתורה בדברים הללו, וככתוב סוגה בשושנים. (וע' בפרש"י ותוס' סנהדרין לז ודו"ק.) וכן אמרו חז"ל (עירובין כא:) חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע הרבה גזרות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקיימתים. ולכן עלינו להזהירן ולזרזן שלא ילמדו ממקצת נשים הללו לעזוב ארחות יושר, ולפנות אל רהבים ושטי כזב, לשמור ארחות פריז (פריץ), ולנהוג באופנות חדשות כאלו, ולחצוב להן בורות נשברים. והנה אף הללו שכבר נהגו לגדל צפרניהן ולצבען מאניקיר יש בהן העושות כן מחמת חסרון ידיעה, ומצוה לדבר על לבן, ולהדריכן בדרך ישרה, ולא יהיו פוסחים על שתי הסעיפים. ולשדלן לגזוז צפרניהן בשעת טבילה. ולא ידחו מנהג קדושה וטהרה, מפני אופנה חדשה. שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל.
… על כן נלע"ד להורות לאשה המשגחת על בית הטבילה להעלים עין מהן, אם אינם רוצות להשמע לה לגזוז את צפרניהן. ורק תשגיח שיהיו נקיות תחת הצפרנים. הנלע"ד כתבתי. וה' יעב"א.
אותה תשובה של הרב עובדיה בקצרה מופיעה כאן באתר "הלכה יומית" – אתר פסקים לפי תורת הרב עובדיה יוסף (נכתב על ידי נכדו תלמידו). בתשובה באתר לא נכתבה ההסתייגות שמופיעה בתשובת הרב.