מה אני צריכה לעשות אם אני אני לא בטוחה אם פגעתי ברכב?
שלום. לפני כשש שנים הייתי נהגת חדשה. באחת הנסיעות הראשונות שלי נכנסתי לעיר צפופה ופגעתי ברכב חונה. לא בדקתי את הרכב כך שאין לי דרך למצוא אותו ואת בעלי הרכב כעת. הייתי כאמור נהגת חדשה והיה לי ברור שלא עשיתי נזק לרכב שנפגע. היום אני מבינה שככל הנראה דפקתי אותו.
אשמח לשמוע אם יש משהו שעליי לעשות
תשובה
שואלת יקרה
תודה על שאלתך, משמח לקבל שאלות הבאות מתום לב ומרצון כן לעשות את הישר והטוב.
התשובה הקצרה לשאלתך היא שאין לך חובה הלכתית לעשות כל פעולה. הסיבה לכך היא שאת לא יודעת אם הזקת למכונית שפגעת בה, ואם הזקת אין לך דרך לברר את זהות הניזוק. אם אין ידע ברור שאת גרמת לנזק כלשהו, אי אפשר להצביע על אדם שניזוק על ידייך, לא מתקיימים יחסים של מזיק וניזוק. אם אין יחסי מזיק וניזוק, גם אין פוטנציאל ליחסים משפטיים של תובע ונתבע, ולכן לא נוצרת חובה שלך כלפי כל אדם.
ובכל זאת, מצפונך מעיק עלייך, וכפי שציינתי בתחילה, הדבר מעיד על יושרך ותום לבבך. נראה לי שניתן להתייחס אל הקול הפנימי של מצפונך על ידי שני גדרים אחרים. הגדר הראשון הוא יציאה ידי חובה כלפי אדם וכלפי ה', והגדר השני הוא הצורך לקבל מחילה מאדם שיתכן שפגענו בו.
אתחיל מהגדר הראשון. כאמור, במצב שתיארת אין אדם שאת יכולה להיות בעלת חוב כלפיו, אולם אנו גם מחוייבים לקיים את מצוות ה', ולכן גם כאשר אין לנו חוב כלפי אדם מסויים, אם עברנו עבירה על מצוות ה', יש לנו חובה כלפי שמייא.
חז"ל ביטאו רעיון זה בתחום נושק לתחום הנזיקין, בדיני גזילה, הלוואה ושומרים. המשנה בבבא קמא (ראי בהרחבה) אומרת שאם אדם אומר לחבירו שהוא יודע שהיה בידו כסף השייך לחברו, על ידי גזל, הלוואה או הפקדה, אך איננו יודע אם החזיר את הכסף, הוא חייב לשלם. אבל אם הוא לא יודע אם הכסף היה בידו הוא פטור. בהמשך הגמרא (ראי בהרחבה) מדייקת מצב שבו שני הצדדים לא מודעים לעובדות: האחד לא יודע אם הוא גזל או לווה או שמר כסף השייך לחברו, והשני לא טוען זאת כלפי הראשון. במצב זה הראשון צריך אמנם לשלם, אך לא מתוך חובה לשני, אלא כדי לצאת ידי חובתו כלפי שמים. השולחן ערוך בחושן משפט, פוסק כך: "לא תבעו אדם; אלא מעצמו אמר לחבירו הלויתני או הפקדת אצלי או גזלתיך ואיני יודע אם החזרתי לך – פטור. ואם בא לצאת ידי שמים – חייב לשלם." כלומר, אם אדם יודע שהיה לו חוב, אך לא יודע אם הוא פרע אותו, או השיב את הגזילה, תשלום החוב איננו לאדם השני, אבל יש לו חוב כלפי ה', ולכן הוא חייב לשלם לאדם השני. אבל, מוסיף השולחן ערוך (ראי בהרחבה), במקרה שיש אי ידיעה בשני הצדדים – האדם אומר לחברו "איני יודע" אם הייתה הלוואה או גזילה, והאדם השני לא תבע אותו – הוא פטור אף "לצאת ידי שמים". כלומר, אין שום גדר של חובה. שימי לב שמדובר פה במצב שאדם אחד חושש שאולי הוא לווה או גזל, אבל מכיוון שאין הוא יודע זאת בוודאות, ומכיוון שהצד השני לא רואה עצמו כתובע, או נפגע, אין אפילו גדר של חובה כלפי ה'.
כאמור, המקרה שלך לקוח מתחום גרימת הנזק, ולא מתחום הגזילה, ההלוואה והשומרים, שיש בהם ספק לגבי בעלות על דבר בעל ערך כספי. אבל ייתכן להשוות בין המקרים כי את חוששת שאת בעלת חוב כגורמת נזק. אם נחיל את גדרי הדין במקרה ההלוואה והגזילה על הנזק, הרי שבמקרה שלך את פטורה לגמרי, גם מחוב כלפי האדם שאינך יודעת אם הזקת לו ומה זהותו, וגם כלפי שמייא.
אבל יש לשים לב: כאשר ההלכה מדברת בלשון של "חייב" או "פטור" היא עדיין לא אומרת שמעשה מסוים הוא "מותר". היא רק אומרת, שאין חובת כפרה או ענישה על האדם, לא משמייא, ולא על ידי בית דין. ובכל זאת נעשה מעשה הדורש את התייחסותינו, כי במקרה הזה אולי עברנו על מצוות ה' לעשות תמיד את המעשה הישר והטוב. במקרה הזה אנו יכולים לקחת על עצמינו מעשה שהוא מעבר לחובה הפורמאלית, ההלכתית או המשפטית. את יכולה כמובן לקחת על עצמך כל מעשה טוב, כדי להוסיף טוב בעולמו של הקדוש ברוך הוא, כדרך של כפרה. לדוגמא, במקרה שלך, מאחר שהמעשה עליו את מתחרטת קשור לנושא הזהירות בדרכים, ייתכן שתרגישי שנכון לך לתרום מכספך או מזמנך לצורך פעילות הקשורה בנושא זה. בכך תעזרי למנוע מקרים דומים למקרה שלך, ואף תתרמי לשמירה על חיים אדם.
ומכאן לנקודה השנייה, שגם היא קשורה לעשיית הטוב מעבר לחובה הנדרשת. אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי התשובה. אחת המשימות שלנו היא לבקש מחילה מאנשים שפגענו בהם שהרי "אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו". והנה את נמצאת במצב שאת לא יכולה לבקש מחילה מאדם שפגעת בו כי אין את יודעת אם פגעת, ובמי. אך את עשויה לבחור למנף תחושות אלה לעבודה על היכולת שלך למחול. מנהג טוב לצורך זה הוא למחול בליבנו באנשים שפגעו בנו, למרות שלא פנו אלינו בבקשת מחילה. ואכן, הרמב"ם בהלכות דעות בפרק הששי (ראי בהרחבה), אומר שזוהי מידת חסידות למחול לאדם שפגע בנו ולא ביקש סליחה.
אני מאחלת לך שתרבי טוב בעולמו של הקב"ה, ותמצאי את השלווה הראויה לקדם את ימי הסליחות והרחמים הבאים עלינו לטובה.
חנה
הרחבה:
- תשלום חוב
משנה בבא קמא פרק י' משנה ז'
האומר לחבירו: גזלתיך, הלויתני, הפקדת אצלי, ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך — חייב לשלם. אבל אם אמר לו, איני יודע אם גזלתיך, אם הלויתני, אם הפקדת אצלי, פטור מלשלם
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא דף קי"ח ע"א
משנה: האומר לחבירו גזלתיך הלויתני הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך חייב לשלם אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי פטור מלשלם:
גמרא: איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ור"נ ור' יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף ר"נ ור' יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה
תנן אבל אם אמר לו איני יודע אם הלויתני פטור.
ה"ד אילימא דלא קא תבע ליה רישא נמי דלא קא תבע ליה אמאי חייב אלא דקתבע ליה וקתני סיפא פטור מלשלם לא לעולם דלא קא תבע ליה ורישא בבא לצאת ידי שמים
איתמר נמי א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן האומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב בבא לצאת ידי שמים:
שולחן ערוך חושן משפט סימן ע"ה, סעיף י
לא תבעו אדם אלא מעצמו אמר לחבירו הלויתני או הפקדת אצלי או גזלתיך ואיני יודע אם החזרתי לך פטור ואם בא לצאת ידי שמים חייב לשלם
אבל אם אמר איני יודע אם הלויתני או אם הפקדת אצלי או אם גזלתיך הואיל ובלא תביעת אדם אמר כן פטור אף לצאת ידי שמים:
הרב יהודה אודסר, ספק פגיעה ברכב חונה
https://www.yeshiva.org.il/ask/102792
- למחול לפוגע ללא בקשת מחילה:
תלמוד בבלי, מסכת מגילה דף כ"ח ע"א:
שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי … ולא עלתה על מטתי קללת חברי כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה לכל מאן דצערן (תרגום: רבי נחוניה בן הקנה נהג כמנהג מר זוטרא שכל ערב כשעלה על מיטתו היה אומר שהוא סולח לכל מי שציער אותו במשך היום)
רמב"ם, הלכות דעות פרק ו', הלכה ט'
מי שחטא עליו חבירו ולא רצה להוכיחו ולא לדבר לו כלום מפני שהיה החוטא הדיוט ביותר או שהיתה דעתו משובשת ומחל לו בלבו ולא שטמו ולא הוכיחו הרי זו מדת חסידות. לא הקפידה תורה אלא על המשטמה.