האם מותר לשרת כלוחמת בגדוד מעורב? או בגדוד לא מעורב?
התשובה ניתנה במשותף על ידי הרבנית רחל קרן, הרבנית יפית קליימר, הרבנית תמר ביטון והרבנית יעל שמעוני
שלום,
רציתי לשאול האם מותר להיות לוחמת בצה״ל בגדוד מעורב?
אם הגדוד לא מעורב (רק בנות) אז מותר או אסור?
תשובה:
שלום לך,
מגילך (18) אנו מבינות שאת עומדת בפני הכרעה משמעותית בדבר המקום בו תשרתי בשנתיים הקרובות. קודם כל, ברכתהצלחה רבה בכל אשר תבחרי לעשות, ויישר כוחך שאת רואה כמובן מאליו את הזכות והחובה לשרת את המדינה. השאלה ששאלת מורכבת משני נושאים: הנושא הראשון הוא שאלת שילובן של נשים בצה"ל והנושא השני הוא שאלת שילובן במערך הלוחם. בעוד שהשאלה הראשונה היא שאלה הלכתית של מותר או אסור, ולכן במובן מסוים פשוטה יותר, השאלה השנייה היא שאלה של סדרי עדיפויות וערכים העשויים להתנגש, ולכן מצריכה התבוננות מורכבת,הן ביחס להבנת האופי המיוחד של השירות והן בהכרת אופי הבת המבקשת להתגייס כלוחמת.
נפתח בשאלת שילובן של נשים בצה"ל. אנו שותפות לפסיקה ההלכתית של ארגון בית הלל, שאין איסור הלכתי לבת להתגייס לצבא ההגנה לישראל. מצורף לעיונך קישור למסמך השלם שפורסם על ידי בית הלל. הרבה מדברינו כאן לקוחים משם.
שירות משמעותי הוא אתגר ואף שליחות, הן בצה"ל והן בשירות הלאומי, במיוחד שצרכי העם מרובים ואתגרי הביטחון והחברה זקוקים לידיים מסורות ולב נכון.
ההגנה על המדינה ועל הארץ נחשבת מלחמת מצווה (הרב הרצוג, הרב ישראלי ועוד) וגם נשים חייבות להטות שכם ולהשתתף באתגרי מלחמת המצווה (רמב"ם). המחלוקת בין פרשני ההלכה על אופי השירות הראוי לנשים (רדב"ז) לא מטשטשת את העובדה כי הזרם המרכזי של פוסקי ההלכה רואה בנשים שותפות מלאות לחובת המאמץ הלאומי-ביטחוני (מנחת חינוך; משך חכמה; תפארת ישראל; רש"ש, ההפניות המלאות במסמך של בית הלל).
לעניות דעתנו, נשים במדינת ישראל צריכות להיות שותפות למאמץ הלאומי-ביטחוני. בין במסלול שירות לאומי ובין במסלול השירות בצה"ל האתגר העומד מול בת דתית הבוחרת להתגייס הוא גדול משום שבמכלול השיקולים ניצבת הדרישה לשמוע בקול ה' וללכת בדרכה של תורה. תהליכים שונים בשנים האחרונות, הכוללים שינויים משמעותיים גם בצבא, יצרו תנאים המאפשרים לבנות דתיות לשרת שירות צבאי ראוי ומתאים לעולמן הרוחני.
לגבי החשש שנשיאת נשק היא "כלי גבר", נראה שיש מקום להתיר (ראי פירוט במסמך של בית הלל). גם עמדת הרבנות הראשית, השוללת גיוס חובה לנשים, פותחת פתח למתן רשות באופן פרטני (ראי פירוט במסמך של בית הלל).
מכאן נעבור לחלק השני של שאלתך, ישנם מקומות ותפקידים בצבא העלולים ליצור מצבים מאד מאתגרים עבור אישה יראת שמים, ולכן נשים רבות תבחרנה להימנע מלכתחילה מלשרת במקומות אלה. שירות במסגרת קבוצה דתית והומוגנית מגדרית עשוי להיות אפשרות תומכת מועילה עבורן. אולם עבור נשים אחרות, התמודדות עם מציאות מאתגרת מבחינה דתית עשויה להיות דווקא גורם חיובי המביא לידי התפתחות והתחזקות דתית, והן עשויות להוות דוגמא לאחרות ולקדש שם שמים במעשיהן. על כל אישה לשקול היטב את השאלות הללו, מתוך היכרות עם אישיותה וכוחותיה.
בעניין גיוס ליחידה קרבית, התשובה היא פרטנית והכרעתה תלויה בשיקולים רחבים מאד, לאו דווקא הלכתיים, ותלויה בתנאים השוררים במקום הגיוס ובאופייך. התורה מקפידה מאד על שמירת טהרת מחנה ישראל (דברים כג) מבחינה רוחנית ומוסרית. תנאי שירות המאפשרים שמירה על כללי הצניעות ועל הרמה הרוחנית של הבת צריכים להוות שיקול משמעותי ואף מכריע בבחירת מקום השירות. על מי שבוחרת לתרום למדינה ולחברה לדאוג לכך שלא תינזק מבחינה אמונית, הלכתית או מוסרית, ואף תוכל להמשיך לגדול בתורה ובאמונה ולהתפתח באישיותה וביכולותיה.
לגבי שירות קרבי ביחידה מעורבת (תפקידים שהם חדשים יחסית במערך הצבאי), עליך לברר היטב מה הם התנאים במהלך השירות.יש להימנע מלשרת בתפקידים בהם מתקיימת פעילות מבצעית הכוללת לינה משותפת ופעילות פיזית מעורבת.
לסיכום, המלצתנו לך היא בראש וראשונה להכיר היטב את אופי השירות בו את חפצה. חשוב ביותר להתייעץ עם אנשים המכירים אותך, את אופייך ויכולותייך, ומאידך – שמכירים היטב את המסלול בו את שוקלת לבחור; ועלייך להיות מוכנה לסגת במקרה בו תנאי השירות אינם מתאימים לאורח חיים דתי. מעל לכל, מומלץ בחום לקחת שנת הכנה לפני הגיוס ללימוד תורה, להתחזקות רוחנית וליצירת ערוצי התקשרות עם דמויות חינוכיות תורניות שילוו אותך לאורך השירות.
יש בקרב רבני ורבניות בית הלל דמויות רבות שיכולות לתת ייעוץ בדילמות אלו. את וחברותיך מוזמנות ליצור קשר לשיח ובירור אישי דרך האתר.
ברכה והצלחה,
חזקי ואמצי!
יפית קליימר, רחל קרן, תמר ביטון ויעל שמעוני
הרבנית רחל קרן היא תלמידת תוכנית ההלכה בבית מורשה וכיום – מסיימת מבחני הלכה ועומדת בראש תוכנית "וסמכת" – תוכנית ההלכה לנשים של מדרשת עין הנצי"ב וישיבת מעלה גלבוע. היא בעלת תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית בהיסטוריה ופילוסופיה יהודית. בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות חינוכית. תואר שני בחוג למגדר באוניברסיטת בר אילן. בעבר, מורה ומחנכת בבית ספר שק"ד. ושליחה חינוכית בבריה"מ לשעבר ובהולנד.
הרבנית יפית קליימר היא בוגרת מכון "כרם" להוראה. בעלת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית ותואר שני מאוניברסיטת חיפה. מנהלת פדגוגית של המכינה הקדם צבאית "צהלי", מרצה במת"ן השרון ובמת"ן רחובות, ו"במרכז יעקב הרצוג" ומנחת קבוצות.
הרבנית תמר ביטון היא ראש מדרשת אמי"ת באר – מדרשה קהילתית לבנות בירוחם ובאשדוד,
מייסדת- שותפה של בית המדרש במדבר והמדרשייה התיכונית אמי"ת קמה. בעלת תואר שני בלימודי מדרש ואגדה מהאוניברסיטה העברית. חברת המועצה הרוחנית של רשת אמי"ת.