האם מותר לשנות את שמי הפרטי שאיני אוהבת?
שלום רב. מרבית חיי הרגשתי שאני לא באמת מחוברת לשם שלי, שאם יכולתי הייתי בוחרת שם אחר לעצמי. נקראתי מרין על שם סבתא שלי מרים ז"ל, שהייתה אחת מהאנשים האהובים עליי והותירה בי הרבה זכרונות טובים ואהבה. אני חושבת שהסיבה שלא שקלתי לשנות את שמי בפועל היתה מפאת כבוד לסבתי. אך הדבר עדיין מקנן בתוכי, הרצון לשינוי, התחושה הלא שלמה עם השם איתו נולדתי, ומאחר ועברו 4 שנים מאז פטירת סבתי היקרה, אני חושבת שאני מוכנה לעשות את הצעד הקצת מפחיד הזה, יש לומר.. אני מבקשת לדעת האם יש השפעה לשינוי שם בגיל מבוגר? והאם השם יערה הוא שם טוב? בכלל, כיצד יודעים שהשם הוא טוב/טוב לי? אני מודה על כל.
תשובה
שלום לך,
כמה נעים לשמוע על האהבה שחשת לסבתך ועל הזיכרונות הטובים שיש לך ממנה.
לא כל אחת זוכה לכך.
שאלתך על השם היא שאלה חשובה ומהותית, אכן לא פשוט להסתובב בעולם עם שם
שלא מתחברים אליו, למרות הקישור לסבתא. אני מזמינה אותך להתבונן איתי בתפקידו של שם עבורנו, בחשיבותו, ומתוך כך – ביחס התורה כלפי האפשרות לשנותו בעת הצורך.
בקצרה:
נראה כי שמו של אדם נקשר למשמעויות עמוקות של זהותו, אבל דווקא משום כך חשובה ההזדהות ותחושת השלמות עם השם. גם בהלכה וגם בתורת הסוד נמצא התייחסות ענפה לאפשרות של שינוי שם, ומכאן שהיא נתפסת כצעד סביר ואף יעיל למצבים שונים. יתרה מזו: בתורה עצמה מקרים של שינוי שם מתוארים באור חיובי המעניק לשינוי השם משמעות של התחדשות והתחזקות.
לכן, אם שינוי השם נעשה לאחר תהליך של חשיבה ובחירה, הוא מותר ומבורך.
כעת לפירוט בהרחבה:
שמנו מלווה אותנו לאורך חיינו, ואין הוא רק אמצעי זיהוי. הדבר המושכל הראשון שעושה האדם בגן העדן הוא נתינת שמות לחיות (ראי במדבר רבה פרשה יט).
ועוד, אומרים חז"ל (מסכת ברכות דף ז עמוד ב) "מנא לן דשמא גרים? (מאין לנו שהשם גורם/משפיע?)- אמר רבי אליעזר דאמר קרא: (תהלים מו) "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ", אל תקרי שמות אלא שמות". כלומר– שם הוא כעין שליחות, נוכחות אלוקית שנמצאת עמנו.
שֵם האדם משפיע על מהותו ותכונותיו של האדם ומוסיף האר"י הקדוש [שער הגלגולים, כג] שכל שם שקוראים ההורים לילדם אינו במקרה, אלא הקב"ה שם בפיהם את השם, ודורשים על כך מדברי בן עזאי במשנה ביומא: "בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. .." (פרק ל"ח, א'), וכנראה שמקור הרעיון הוא מהמכילתא [בא, טז] על המקרא 'קדש לי כל בכור', שהקב"ה מכריז על כל שם למעלה, ואביו ואימו קוראים לו למטה – כלומר, בנתינת שם נזרק ניצוץ של נבואה בהורים והוא אינו ניתן באקראי.
מצד שני, החוויה האינטימית שיש לנו עם השם שלנו צריכה להיות בשלמות ובהשלמה ולבטא את הייחודי והמיוחד במי שאנחנו. בהקשר זה אני מאד אוהבת את הדברים של הרב יוסף דב סולובייצ'יק על הגמרא שצוטטה למעלה:
…"כל אדם הוא לא רק אחד במספר, אלא גם יחיד. הוא שונה מאחרים, יש בו משהו עצמי, ייחודי, משהו מקורי, שאין כמותו אצל אחרים. יחידות זו, העצמיות המיוחדת רק לו, חיותו, היותו אחר משאר כל בני אדם משקפת את הניצוץ האלוקי שבו".
דווקא בגלל שהשם שלנו כל כך משמעותי, והשם יכול לחזק את תחושת הערך העצמי שלנו את הרגשתנו ואת המקום הייחודי שלנו בעולם, חשוב להרגיש בטוב עם השם.
בספרות ההלכתית ישנה התייחסות ברורה לשינוי השם, יש המשנים שם בעקבות מחלה חלילה, או בתקווה לשינוי מצב אישי כזה או אחר. מקור המנהג הוא מהתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה, רבי יצחק מצוטט שם כאומר שאחד מהדברים ש"קורעים" גזירה רעה הנגזרת על האדם הוא שינוי השם. לא רק משנה מקום משנה מזל, אלא גם משנה שם.
אפילו בספרות הסוד, בה מאד מקפידים שלא לשנות שם, נאמר שיש מצבים בהם כדאי לשנות שם של אדם אם רוצים שינוי בגורלו.
רוב העולם לא פוסק על פי תורת הסוד, וכתב החיד"א (רבי חיים דוד אזולאי, מגדולי חכמי מרוקו וא"י במאה ה18, שגם היה מקובל גדול) בספרו "סנסן ליאיר", כי כאשר מחליטים לשנות שם, כדאי ששינוי השם ייעשה על ידי חכם וירא שמים, ובכוונה.
מקור נוסף לאפשרות לשנות שם הוא כמובן בתורה.
קריאה של שמות אנשים במקורותינו, מבטאת תוכן של אירועים ומהות. החל מאדם הראשון, שנקרא כן משום שנעשה מאדמה, חוה – שהייתה אם כל חי. אברהם – שהיה אב להמון גויים, וכן שאר האבות והשבטים, ועוד הרבה שמות אנשים ונשים בתנ"ך.
וכאן אני רוצה להציע, בהשראת פרשת וישלח, שבמקום לשנות את השם לגמרי, תוכלי להוסיף לו שם שאת אוהבת בו תקרא לך החברה, מבלי להוריד את השם המזכיר את סבתך. כמובן זו המלצה בלבד ורק את תוכלי להכריע מה נכון לך.
בפרשת "וישלח" משתנה שמו של יעקב אבינו ל"ישראל" על ידי מלאך הנאבק עמו; "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית פרק לב, כט), כלומר, ההצלחה במאבק עם המלאך שינתה את מהותו של יעקב, ומאז יש לו מהות חדשה, וממילא גם שם חדש.
אני מבקשת לסיים עם אחת האמירות היותר עמוקות שיש בחז"ל על שמות. מדרש מוכר למדי המלמד אותנו שתמיד, ולכל אחד מאיתנו, יש מעגלי זהות רבים מחד ויכולת לשנות את חיינו ע"י מעשינו מאידך.
(מדרש תנחומא פרשת ויקהל, סימן א'-
"אַתָה מוֹצֵא שְׁלוֹשָׁה שֵׁמוֹת שֶׁנִקְרְאוּ לוֹ לָאָדָם:
אֶחָד – מָה שֶׁקוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמוֹ,
אֶחָד – מָה שֶׁקוֹרְאִים לוֹ בְּנֵי אָדָם,
וְאֶחָד – מָה שֶׁקוֹנֶה לוֹ לְעַצְמוֹ.
טוֹב מִכּוּלָם מָה שֶׁקוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ."
במילים אחרות,
כאשר אנו נולדים, עדיין לא ידוע מה יהיו מעשינו וגורלנו, השם שנותנים לנו הורינו מבטא קודם כל אותם. עם הזמן, אנו גדלים ובונים לעצמנו שם בעולם, ע"י החיבורים החברתיים שלנו, המעמד החברתי שלנו, התארים, המקצוע. לבסוף, יש את התנהלותנו הערכית בעולם המבטאת את מהותנו, אישיותנו, המידות שלנו ואלו קונים לנו את השם המשמעותי ביותר. השם האמיתי, נקבע פחות על פי הפוטנציאל שקיים בלידה ויותר מי אנו גדלים להיות במהלך חיינו.
לסיכום, אם תחושותייך העמוקות אומרות לך שעלייך לשנות את שמך, תוכלי לעשות זאת בלב שלם.
יערה הוא שם יפה מאד, הוא מוזכר בתנ"ך כשם פרטי (דברי הימים א ט, מב) וגם מוכר מעולם הטבע והצומח. משמעויותיו:
- חלת דבש בכוורת דבורים, לוח דונג אותו הדבורים ממלאות בדבש בתאים מחולקים(ראי הסיפור על יהונתן ושאול בשמואל א יד, כד–כז ומגילת שיר השירים ה' א')
- שם של שיח מטפס עם פרחים לבנים וצהובים מלאים בצוף ובעלי ריח חזק.
בהצלחה בכל אשר תפני
יפית.