האם מותר לעשות לק ג'ל בתשעת הימים?
האם מותר לעשות לק גל בתשעת הימים?
תשובה
שלום. תודה שפנית למשיבת נפש.
בימים הסמוכים לתשעה באב נהגו להמנע מפעילויות מסוימות, בעיקר כאלה המביאות לשמחה והנאה בלתי-שגרתיות. אם מדובר בחידוש לק ג'ל כחלק משגרת הטיפוח הרגילה שלך – אין בכך איסור.
שיקול נוסף שיש לשים לב אליו הוא גזירת הצפרניים – המנהג המקובל בקרב אשכנזים הוא לא לגזור אותן בשבוע שחל בו תשעה באב, ולכן אם חידוש הלק ג'ל כרוך בגזירת הצפרניים – אין לעשותו בשבוע שחל בו תשעה באב.
ואם החידוש הוא לצורך מצוה – כגון לטבילה לטהרה – אפשר להקל.
הרחבה:
"משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית כו:) ובמשנה שם נמנו כמה דברים שיש להימנע מהם.
ביניהם: "שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אָסוּר מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס".
"שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה" היא בעצם שבוע שחל בו – רק מאוחר יותר התפשטו מנהגי האבלות של האשכנזים אל כל הימים שמר"ח עד תשעה באב.
"לספר" זה להסתפר, וכך פסק גם השו"ע בעקבות המשנה: "תספורת שבוע זה, אחד ראשו ואחד כל שער שבו אסור".
הסיבה לכך היא שתספורת נחשבה לדבר חריג, לאירוע שמסמן התחדשות והרגשה טובה. כך כתב הרב מלמד, לגבי המנהג שלא להתגלח בימי בין המצרים (פניני הלכה זמנים, ח', י"א):
"כל המנהג שלא להסתפר נוגע לתספורת שיש בה חגיגיות מסוימת ולא לגילוח שאין בו שום חגיגיות אלא רק הסרת ניוול".
אם כן, יש מקום לומר שאם את רגילה לעשות לק ג'ל ואין בכך התחדשות מיוחדת או הרגשה טובה מעבר לרגיל אז ניתן לעשות לק ג'ל. אך אם זה דבר נדיר או חדש עבורך ויסב לך שמחה מיוחדת אז נכון להימנע.
ביחס לגזיזת ציפורניים, הט"ז מוסיף על השו"ע לעיל:
"נראה דהוא הדין נטילת ציפרנים, דאסור בשבוע זו".
מכאן נהגו האשכנזים שלא לגזור צפרניים בשבוע של תשעה באב. בהמשך הורחב המנהג לכל הימים מראש חודש עד התענית עצמה.
אולם, המגן-אברהם חלק על הט"ז, וכתב:
"שמעתי שיש אוסרין ליטול צפרנים כמו באבל, ונראה לי דלא דמי [שאין זה דומה] דזה [גזיזת צפרניים] הוי כמו צנעה, ובאבילות דצנעה ט' באב קיל [קל] מאבל… ולכבוד שבת פשיטא דשרי [ברור שמותר]".
המגן-אברהם כותב כאן שהדגש של מנהגי שבוע שחל בו הוא על הנראות הפומבית, ולא על ענייינים שנעשים בצנעה. לכן לדעתו אין להחמיר בגזיזת צפרניים, ואין בעיה לגזרן לכבוד שבת.
אם כן, ישנם מנהגים שונים לעניין גזירת הצפרניים, יש שנהגו כט"ז להחמיר ויש שאינם מקפידים על כך כדרך המגן-אברהם.
יש לציין שמי שצפרניה כבר ארוכות באופן שמציק או גורם לה לדחיה יכולה לכל הדעות לגזור אותן, כי מטרת מנהגי האבלות היא להמנע מיצירת סיטואציות משמחות, לא להגיע למצב של סבל או הופעה מרושלת ומוזנחת.
אולם, יש לשים לב שדין זה נלמד מהאיסור על תספורת משום שיש דמיון מסוים בין תספורת השיער לבין גזיזת הצפרניים. שתיהן פעולות של הסרת חלקים מתים מהגוף.
כך כתב הלבושי-שרד על המגן אברהם:
"ואף על גב דהמגן-אברהם כתב בסעיף- קטן י"ד בשם הג"א (הרמ"א) דתספורת אסור אפילו לכבוד שבת, ואלו האוסרים מדמים נטילת צפרנים לתספורת, לא קשיא מידי – דהא כתב שם המגן-אברהם הטעם משום דבלאו הכי אין רגילין לספר בכל שבוע ואילו נטילת צפרנים אדרבא נוהגין ליטול בכל שבוע".
הוא מסביר כאן שני עקרונות לענייננו: האחד, שאיסור גזרת הצפרניים נלמד מתספורת, והשני שיש הבדל ביניהם – שתספורת היא אירוע חריג בעוד שגזירת צפרניים היא חלק משגרה של שמירת סדר ונקיון הגוף. מכאן נוכל להסיק, שמוקד האיסור הוא בגזירה ולא בהנחת לק על הציפורן; וכן שהעניין אינו להזניח את הטיפוח השגרתי אלא להמנע מטיפוח חריג.
טיפוח וייפוי הצפרניים לא דומה לתספורת ולא הוזכר במקורות בכלל, ולכן לא נאסר.
גם הקטגוריות האחרות של פעילויות שנאסרו בשבוע שחל בו תשעה באב לא דומות לחידוש לק ג'ל: מדובר בקניות משמעותיות, סגירת עסקים, בניית בתים, נטיעת עצים וכדומה. אין סיבה להכליל הנחת לק על הציפרניים באחת מהקטגוריות האלה. אלא אם כן, כאמור, מדובר עבורך באירוע משמח חריג.
לכן הנחת לק ג'ל שגרתית בלי לגזור את הציפורן מותרת , בעוד הגזירה עצמה צריכה להמתין מספר ימים (לך כאשכנזית, לספרדיות אף הגזיזה מותרת).
על השו"ע בסימן תקנ"א באורח חיים, בסעיף ט"ז העוסק ברחצה, מעיר הרמ"א:
"ולצורך מצוה שרי" כלומר מותר לקיים הכנות לצורך עשיית מצוה. לכן, אם גזירת הצפרניים היא חלק מהתכוננות לטבילה במקווה – היא מותרת.
יהי רצון שתעניתנו תהפוך ליום טוב במהרה, ויתקיים בך "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב".
בשורות טובות
שלומית.