האם מותר להשתתף במסיבת "חג המולד" בבסיס?

בבסיס מתארגנת מסיבה לכבוד חנוכה בנושא 'חג המולד' האם מותר לי להשתתף בה?

תשובה:

שלום לך,

מעצם שאלתך אני מבינה שחשת רתיעה מהעניין ואי שקט, מתוך הבנה שאין זו מסיבה שבה אפשר לבחור לשבת בצד עם חברות,  שהרי הנושא הופך אותה ל"אחרת".

אכן לא ראוי לקחת חלק במסיבה המתוכננת לעצם היום בו חוגגים מיליוני נוצרים את הולדתו של ישו. להיות נוכחת במסיבה כזו כאשר הקשרה ההיסטורי, הדתי והרגשי עבור העם היהודי ידוע,  וכשאת יודעת שבאותו היום מיליוני יהודים, כולל משפחתך מדליקים נרות חנוכה, זהו מצב שיש להימנע ממנו ולא להיות נוכחת בו (ראי הרחבה בסוף התשובה).

אין זו אמירה כנגד מאמיני הדת הנוצרית חלילה, להיפך, במסגרת חופש הדת, מדינת ישראל חייבת לאפשר חגיגות לכל ציבור נוצרי החפץ בכך ואף נשיא מדינת ישראל נוהג מדי שנה לערוך קבלת פנים רשמית במשכנו לראשי העדות הנוצריות בישראל, לרגל חג המולד והשנה האזרחית החדשה  וכך נאה וכך יאה הן מדרכי שלום והן מדרכי שכנות טובה.

אולם, החבר'ה היקרים שלך, אשר לזכותם נאמר שכנראה לא מודעים לבעייתיות של חגיגת כריסטמס בבסיס של צה"ל בחנוכה ולקושי שלך, זכו לכך שאת משרתת איתם.

יש לך הזדמנות נהדרת, במידה ותחליטי שמתאים לך, לנסות ולהביא לשינוי ההחלטה. לספר לחברייך שאינך יכולה לקחת חלק במסיבה וגם לספר להם מדוע. גם אם לא ישנו את הנושא, הרי תדעי שכמעשה המכבים, הוספת מעט אור.

אני יודעת שזה נשמע גדול ובומבסטי. אבל אנו גם יודעות שלא פשוט להיות חיילת דתית בחברה חילונית ועם כל הקושי, בחרת כמו שאר חברותייך הנפלאות, להתגייס בראש מורם ובזהות ברורה של חיילת דתיה המקפידה על קלה כבחמורה. השאלה שלך פחות קשורה בהלכה ויותר שאלה של זהות ושל סימון גבולות המצריך עוז וענווה. מעצם שאלתך אני מבינה שיש לך, גם את זה וגם את זה.

אשרייך שלא נגררת לנוחות שבאי השאלה.

מברכת אותך בחנוכה כשר ושמח!!

יפית

 

להרחבה וקריאה נוספת מומלצת –

חג המולד (כריסמס)  מוזכר בדברי הפוסקים במפורש כאחד מחגי הנכרים. לדוגמה בדברי המהר"ם מרוטבורג "ופירש רבינו שמואל בשם רבינו שלמה זקנו – רש"י – דמן הדין אינו אסור אלא יום האיד (יום חג) שעושין בשביל ישו הנוצרי, כגון ניטל…" (ניטל הוא הכינוי בלטנית ליום זה  Natale Domini – הולדת האדון), וכן בדברי ר' עובדיה ברטנורא בפירושו למסכת ע"ז א,ב.

לדיון בשאלה האם הנצרות היא בגדר עבודה זרה, ראי: דרור פיקסלר, תחומין כ"ב תשס"ב 68-78, ובתגובת הרב אריאל.  אם דינה כע"ז ברור שאין לשתף פעולה בחגיגת יום זה שהוא חלק מחגי ע"ז, ואנו מצווים להתרחק מכל ענייני ע"ז (ואפילו למכור דברים שעלולים לשמש לצורכי חגי ע"ז אסור – רמב"ם הלכות ע"ז ט,ה-ז). גם אם לא נחשיב את הנצרות כדין ע"ז ממש, הלכה פסוקה היא שאסור לעשות ולנהוג בחוקות הנכרים (שו"ע יו"ד סי' קעח,א), בדברים שנעשים כחלק מחוק דתם, וחגיגת יום זה היא קשורה למנהגי דתם, והחוגג נראה כמדמה ועושה בחוקי דתם, וכך כתב הרמב"ם (הל' ע"ז יא,א-ג) "אין הולכים בחוקות הגוים ולא מדמים להם…שנאמר: 'ולא תלכו בחוקות הגוי וכו"… אלא יהיה הישראלי מובדל מהם… וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים".

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן