הפרשת מעשר כפסים מכספי בייביסיטר
שלום!
רציתי לדעת מה הדין לגבי מעשר כספים ומהו היקף החיוב.
חשוב לי לציין שאני עדיין לומדת בבית ספר, ולכן אין לי משכורת חודשית. אני עובדת בעבודות מזדמנות בסכומים שנעים בין כמה עשרות שקלים (בייביסיטר), לכמה אלפי שקלים (עבודה בקייטנה בקיץ, לדוגמא).
האם יש לי חיוב על מעשר כספים? אם כן, כיצד אני יכולה לחשב את סכום המעשר?
אני משתדלת לתרום מפעם לפעם לצדקה, האם זה יכול להיחשב בתור מעשר?
כמו כן, רציתי לדעת מה דין המעשר כאשר אני מרוויחה סכום חדשי קבוע (משיעור פרטי פעם בשבוע), וכן כאשר ארוויח בעתיד בעז"ה משכורת אמיתית קבועה.
תודה רבה!
התשובה
ההלכה קובעת שעלינו להפריש מכל כסף שאנחנו מרוויחות אחוז מסוים ולתת אותו לצדקה. אין בהירות חד משמעית לגבי גובה האחוזים שצריך לתת לצדקה – אך מוסכם שמידה סבירה וראויה היא לתת מעשר מכל רווח שאנחנו מרוויחות. באופן עקרוני אין הבדל אם את בחורה צעירה שמרוויחה מעט כסף מעבודות מזדמנות או שאת אדם מבוגר עם משכורת קבועה. ואדרבה, אני חושבת שטוב ונכון תעשי אם תרגילי את עצמך להקפיד על נתינת מעשר כספים לצדקה, כבר כעת כאשר עול הפרנסה עדיין לא מוטל עלייך בכל כובד משקלו.
חישוב המעשר הוא פשוט וקל: עלייך לחשב את כמות הכסף שהרווחת בפועל (במידה ואת מקבלת שכר בתלוש הכוונה היא לכסף שאת מקבלת בפועל, מה שנקרא: נטו. תוכלי לנכות מהסכום הוצאות שיש לך עבור העבודה, כגון נסיעות או קניית חומרי יצירה וכדומה..) ולחשב מעשר ממנו. במידה ויוצא לך פה ושם לתת כסף לצדקה כפי שאת מתארת בשאלה, כמובן שתוכלי להחשיב את הכספים הללו כחלק מהמעשר שאת מחויבת לתת.
בשולי הדברים אוסיף, החוויה לתת צדקה יכולה להיות חוויה לא פשוטה: עבדתי והשקעתי כדי להרוויח והנה באה ההלכה ומצווה אותי לתת עשירית מכל מה שהרווחתי לעניים. כדאי להיות ערים לחוויה הזו ולהקשיב לה כיוון שהיא מספרת את המשמעות שאנחנו מרגישות כלפי כסף עבדנו והתאמצנו עבורו. הקושי הזה, במידה ואת מרגישה אותו, הוא בסיס לעבודה פנימית על מקומו של הרכוש בחיים שלנו, על הרגישות שנדרשת ממנו כלפי מי שאין להם, על ההכרה שלנו שהקב"ה הוא שמשפיע עלינו שפע של ברכה וטוב ועוד.. עיצה מעשית: אם תמצאי אדם קרוב שזקוק לצדקה ותבחרי לתת לו את מעשר הכספים שלך, אולי גם זה יהיה משהו שיהפוך את הנתינה לפשוטה ומשמחת יותר.
בברכה
חנה
שולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רמט
שיעור נתינתה, אם ידו משגת יתן א כפי צורך העניים. ואם אין ידו משגת כל כך, יתן עד חומש נכסיו, מצוה מן המובחר; אחד מעשרה, מדה בינונית; פחות מכאן, עין רעה