בן הזוג הפסיק לשמור מצוות. האם אוכל לחזור למנהגי המקוריים?

שלום

אני מגיעה ממוצא יקי אשכנזי ועד נישואי שמרתי 3 שעות בין בשר וחלב.

לאחר נישואי קיבלתי את כל מנהגי בעלי (תימני).

לאחר כ10 שנות נישואים בעלי התרחק מהדת, בעקבות טראומות ילדות שעלו לאחרונה.

אני מכבדת את הדרך שבה הוא בוחר ואנחנו מוצאים את האיזונים שלנו.

עם זאת קשה לי לשמור משהו שהוא לא מנהג אבותי, וגם לא מנהג בעלי.

ואני מעדיפה לחזור למנהג אבותי. וגם לחנך את ילדי כך.

מתוך הרגשה שאם אני זאת ש'אחראית' על ענייני האמונה וההלכה בבית, אני רוצה לעשות זאת בדרך אבותי שאני מחוברת אליה.

הנושא מאוד רגיש כי אני לא יכולה לפנות לרב הקהילה עם הדברים (אנחנו חיים בקהילה מאוד סגורה).

אשמח לעצה ולדעת תורה.

 

תשובה:

שלום רב לך

ראשית אשמח להביע את התרשמותי משאלתך, מהיכולת שלך ושל אישך למרות הקושי למצוא את האיזונים הנכונים לכם ובעיקר מהרצון שלך להמשיך ולדייק בהלכה לברר ולהבין.

 

בשביל לענות לשאלתך כדאי להבין את המקור לנוהג שאישה עוברת ממנהגי בית אביה למנהגי בית בעלה, נדון מהם המקרים החריגים והאם במקרה שלך יש טעם למנהג בית בעלך.

לאחר מכן יש לדון בשאלה איך אפשר לחזור למנהג בית הוריך אחרי שכבר נהגת שנים ארוכות כמנהג בית בעלך.

 

המקור לנוהג שאישה נוהגת כמנהג בעלה מקורו בדין המשנה בפסחים (דף נ עמוד א) שעוסקת באדם שהולך ממקום מסוים למקום אחר ומקבל עליו את מנהגי המקום שהלך אליו.

בסוגיא שם נחלקו הראשונים בפרטי הדינים מתי "מנהג אבות" קובע ומתי "מנהג מקום" קובע.

להלכה פסק השולחן ערוך (יו"ד, סימן ריד, סעיף ב) כי :

"הבאים מחוץ לעיר לדור שם, הרי הם כאנשי העיר וחייבים לעשות כתקנתן, ואף בדברים שהיו אסורים בהם בעירם מפני מנהגם ואין מנהג העיר שבאו לדור בה לאסור, הותרו בהם אם אין דעתם לחזור."

 

בעקבות דין זה פסק הרב משה פיינשטיין  (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קנח) כפי שהיה מקובל ש:

"הנכון לע"ד דהאשה צריכה להתנהג כמנהג הבעל בין לחומרא בין לקולא. דהא דין מנהג בהולך ממקום למקום כשאין דעתו לחזור למקומו הראשון נוהג כמנהג המקום שבא לשם בין לקולא בין לחומרא כמפורש ביו"ד סי' רי"ד… והנה באשה לאחר נישואה שנחשבת בכל מקום נכנסה לרשות הבעל, הוא משום שמקומה להיות אצל הבעל מדאורייתא שזהו עיקר הנישואין שנמסרה להבעל להיות בביתו…"

 

הרב משה פיינשטיין יוצא מנקודת הנחה שאשה עוברת לרשות בעלה מבחינה הלכתית ולכן היא כאדם העובר שלא על מנת לחזור למקום אחר. בדין זה הוא ממשיך את שיטתו של בעל שו"ת התשב"ץ שפוסק דברים מפורשים בענין. (שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן קעט)

גם הרב יצחק ויס (שו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן פג) כותב בעניין החיוב של האישה לנהוג כמנהג בעלה מדין "הולך ממקום למקום".

 

אבל אצל פוסקי זמננו יש גם מי שפסק אחרת. למשל הרב נחום רבינוביץ (שו"ת שיח נחום, יו"ד סימן פח) הסובר שאין כאן דין של עובר ממקום שנהגו למקום שנהגו אחרת. אמנם, פוסק הרב רבינוביץ, יש ערך לאיחוד מנהגים כדי שלא יהיה פירוד בבית אבל במנהגים שהם ענייני האישה בלבד כגון נוסח התפילה- אין לבעל לכפות עליה לשנות את מנהגה, שהרי מעיקר הדין יוצאים ידי חובה בכל הנוסחים ואף במנהגים שיש להם השלכה גם לבעל, יכולים שניהם להסכים על מנהג אחד כפי שירצו.

גם הרב חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב חלק ו סימן לז) סובר שאין שום כח לבעל לכוף אשתו לשנות מנהגי בית אביה ולנהוג כמנהגו, אם אין הדבר מפריע לו כלל. ואדרבא, נראה לו שטוב יותר שכל אשה בת עדה מסויימת שנישאה לבן עדה אחרת תמשיך בכל כמנהגי בית אביה, כל זמן שאין בזה הפרעה לחיי הנישואין.

(באותה תשובה הרב חיים דוד הלוי עוסק גם הוא במציאות של בעל שאינו שומר תורה ומצוות ומורה שתמשיך במנהג בית הוריה.)

יוצא אם כן, שלפי פוסקים רבים, טוב שאימצת את מנהגי בית בעלך ואיחדתם את המנהגים, אולם עכשיו כשבעלך איננו מקפיד כלל וכלל באמת נראה שאין טעם לאיחוד המנהגים שהרי אינכם מאוחדים בנוהג זה כלל ועיקר ולכן לכאורה את יכולה לחזור למנהג בית הוריך.

אלא שכבר 10 שנים את נוהגת כמנהג בית בעלך ומקפידה על 6 שעות בין בשר וחלב כפי שנפסק אצל פוסקים רבים ובמצב כזה המנהג הוא כבר שלך ויש לו תוקף של נדר.

(דוגמא לדבר נמצאת בדבריו של הרב עובדיה יוסף לגבי אדם שנהג להמתין 6 שעות בין בשר לחלב ועכשיו מפני מחלתו מעונין לשנות ממנהגו ולהמתין פחות מזה. הרב עובדיה רואה במנהגו עד כה תוקף של נדר ופוסק שעליו לעשות התרת נדרים. (ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן פט ) וכך פסק לגבי שינוי מנהג להתענות בערב ראש השנה. (שו"ת יחוה דעת חלק א סימן נ) ומנהגים נוספים)

כדי להתיר נדר יש לערוך התרת נדרים.

מהי התרת נדרים? התרת נדרים זה מעין טקס במעמד 3 אנשים שמכירים היטב את דיני התרת נדרים, המבררים את טיב הענין ומתירים את המנהג שיש לו תוקף של נדר. (כפי שמפורט בשו"ע סימן רכ"ח). מומלץ לבקש מרב תלמיד חכם להוביל את התהליך.

מקווה שתמצאי במקום מגוריך תלמיד חכם שיוכל לסייע בהתרת נדרים ואחך כך תוכלי לחזור למנהג בית הוריך.

 

בהצלחה רבה בכך ובאתגרים הנוספים

נשמח להמשיך ולסייע

בת שבע 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן