מתי להדליק נרות כשיש אזעקות בערב שבת?

שאלה:

 

אני יוצאת מהבית למקלט חיצוני בעת אזעקה. אני רוצה להדליק נרות מוקדם מהרגיל על תנאי כדי לכסות את המקרה שאני צריכה לשהות במקלט בעת הדלקת נירות ועד השקיעה. שאלתי: כמה מוקדם מותר להדליק נירות ומתי מברכים? תודה.

 

תשובה:

שלום יקרה,

חזקי ואמצי במצב מורכב זה, ואשריך על החשיבה הנכוחה וההקפדה ההלכתית גם בימים טרופים. 

שבת נכנסת ברדת הערב של יום שישי, אולם ישנן דעות שונות מתי מתחיל הערב – האם בשקיעת השמש מעבר לאופק, או ב"פלג המנחה" – סוף אחר הצהרים. כיווון שהגמרא השאירה את המחלוקת הזו פתוחה, נפסק להלכה שאפשר לקבל את השבת לפי שתי הדעות. מנהג זה התקבל בעם ישראל. לכן, קבלת שבת אפשרית מפלג המנחה שהוא, לפי אחת הדעות, תחילת הלילה.

לפיכך, ניתן להדליק נרות בפלג המנחה, לברך ולקבל עליך את השבת. אם את מתפללת מנחה, יש להתפלל לפני הדלקת הנרות. ניתן גם להתפלל ערבית (אם את נוהגת) מיד אחרי הדלקת הנרות, רק צריך לחזור ולומר קריאת שמע בזמן שכבר יחשיך כי זמנה הוא מצאת הכוכבים.

בעיקרון, בהדלקת הנרות ובברכה שאת אומרת עליהן  את מקבלת עליך את השבת. אולם, עד זמן החשיכה את תהיי במעמד של "תוספת שבת". בזמן זה ניתן "להתנות" – להגדיר מראש שאם יהיה צורך במלאכה דחופה, תוכלי לעשותה. לכן, אם את רוצה אפשרות לעשות מלאכה בתוך זמן תוספת השבת, לפני הדלקת נרות אמרי: "הריני מתנה לקבל שבת בזמנה". בזמן כניסת שבת אמרי "שבת שלום" או "מזמור שיר ליום השבת" או אמירה אחרת שמשמעותה קבלת השבת. 

 

יהי רצון שבזכות שמירת השבת ה' ישמרך וינצרך עם כל עם ישראל.

 

הרחבה

 

א. מהו הזמן בו ניתן לקבל את השבת מוקדם?

 

יכולתנו להקדים את קבלת השבת נשענת על שני יסודות.

היסוד הראשון הוא הדעות השונות לגבי זמני היום ומתי מתחיל הערב. כידוע, זמן רב לפני שהשמש שוקעת אורה כבר משתנה, מצהיב או מאדים והופך רך יותר. זה בערך הזמן שמוגדר כ"פלג המנחה", ולפי אחת הדעות התנאיות (רבי יהודה) זהו הערב וניתן להתפלל ערבית בזמן זה.

היסוד השני הוא דין תוספת שבת – מצווה לקבל את השבת קודם זמנה (שו"ע או"ח רס"א סעיף ב'). אנחנו פועלים לפי דין זה בכל שבת ושבת, כאשר אנחנו מדליקים נרות מעט לפני השקיעה עצמה.

השאלה היא עד כמה ניתן להקדים את קבלת השבת, והאם הקדמת השבת קשורה לזמן פלג המנחה דווקא.

 

במסכת ברכות דף כ"ז עמ' א מסופר על האמורא רב שהתפלל "של שבת בערב שבת מבעוד יום", ורש"י מסביר את הכוונה: "שקבל עליו שבת מבעוד יום". זאת בהתאם לדעת רבי יהודה שהערב מתחיל בפלג המנחה. הגמרא מסכמת: "שמע מינה [למד מכך]: מתפלל אדם של שבת בערב שבת". 

 

כך פסק השו"ע (אורח חיים רס״ז סעיף ב׳):

מקדימין להתפלל ערבית יותר בימות החול ובפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפלת ערבית ולאכול מיד.

 

כלומר, מבחינת השו"ע הקדמת השבת אפשרית מפלג המנחה והלאה. אולם, בשו"ע או"ח סימן רס"א סעיף א' מציין הרמ"א שיש אנשים המקבלים עליהם שבת שעתיים לפני זמנה. האחרונים תהו על כך, שכן זה קודם לפלג המנחה, והביאו דעות מנוגדות – למשל של ה"מגן אברהם" הפוסק בעקבות רבנו ירוחם "דאם קבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום". אולם ישנם גם ראשונים (כגון מהר"ח אור זרוע) ואחרונים (פר"ח, פמ"ג) שלדעתם גם הקדמה מעבר לפלג המנחה אפשרית, ובלבד שניכר שמעשי האדם הם לכבוד השבת.

 

הדעה לפיה הקדמת השבת אפשרית רק מפלג המנחה והלאה היא הדעה שהתקבלה יותר. 

מדוע?

מסבירים התוספות (ברכות כז.):

דרב צלי של שבת בערב שבת – תימה, דהא אמרינן בפרק במה מדליקין (שבת כג:) "ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר". ויש לומר דהתם בשאינו מקבל עליו שבת מיד, אבל הכא מיירי שמקבל עליו שבת מיד, הלכך לא הויא הקדמה. וטעמא משום דסבירא ליה כרבי יהודה.

 

התוספות מצטטים ממסכת שבת ברייתא לפיה בעייתי להדליק נרות שלא בזמנם ("שלא יקדים ולא יאחר"), ומסיקים שההקדמה היא אפשרית בערב שבת רק אם היא צמודה לזמן שבו – לפי דעת רבי יהודה – השבת אמורה להיכנס. בנוסף, התנאי הוא שהאדם המדליק נרות מוקדם יקבל עליו את השבת מאותו הזמן, וכך יקשור בין פעולת הדלקת הנרות לבין השבת. 

כך פסקו גם הטור והשו"ע בסימן רס"ג:

"לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת, וגם לא יאחר, ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד – רשאי, כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה. ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה, שהיא שעה ורביע קודם הלילה"

ואכן, המנהג שהתקבל הוא שניתן להקדים את הדלקת הנרות וקבלת השבת לזמן פלג המנחה.

 

ב. האם בהדלקת הנרות מקבלים את השבת?

 

הדלקת הנרות היא מצווה משום כבוד שבת, ועיקרה הכנת סביבה מוארת, נעימה ומכובדת לסעודת השבת. לכן יש לברך בעת ההדלקה (המנהג שהתקבל בכל עם ישראל הוא שנשים מברכות מיד אחרי ההדלקה, ולא לפניה כמו בכל ברכות המצוות בהן הברכה קומת למצווה. זאת משום החשש שהברכה עצמה מהווה קבלת שבת ואז לא ניתן להדליק אש. רמ"א בשו"ע אורח חיים רס"ג ס"ה).

 

האם הדלקת הנרות מהווה קבלת שבת, באופן שאחריה כבר אנו אסורות במלאכה, או שהיא רק הכנה לקראת קבלת שבת?

 

בשאלה זו נחלקו הראשונים, כאשר לכל צד ניתן להציג ראיות מן ההלכה: מצד אחד, בחנוכה למשל מדליקים את נרות החג לפני הדלקת נר שבת, מתוך תפיסה שהדלקת הנרות מכניסה את האדם כבר לשבת ולאיסור מלאכה (ר"ן שבת י', א' בדפי הרי"ף).

מצד שני, נאמר על תקיעות השופר המבשרות את כניסת השבת (שבת לה:):

תָּנוּ רַבָּנַן: שֵׁשׁ תְּקִיעוֹת תּוֹקְעִין עֶרֶב שַׁבָּת. רִאשׁוֹנָה — לְהַבְטִיל אֶת הָעָם מִמְּלָאכָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת. שְׁנִיָּה — לְהַבְטִיל עִיר וַחֲנוּיוֹת. שְׁלִישִׁית — לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: שְׁלִישִׁית — לַחֲלוֹץ תְּפִילִּין. וְשׁוֹהֶה כְּדֵי צְלִיַּית דָּג קָטָן אוֹ כְּדֵי לְהַדְבִּיק פַּת בַּתַּנּוּר, וְתוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ, וְשׁוֹבֵת.

אם כך, גם לאחר הדלקת הנר (תקיעה שלישית) עושים עוד דברים שאסורים בשבת.

 

שולחן ערוך הביא את שתי הדעות (שו"ע רסג, י'):

 לפי בעל "הלכות גדולות", כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה. ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה, ואין מכבות אותה… ויש חולקים על בעל ה"ג ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפלת ערבית, שכיון שאמר החזן: ברכו, הכל פורשין ממלאכתם. ולדידן, כיון שהתחילו מזמור שיר ליום השבת הוי כברכו לדידהו.

 

לפיכך, הפסיקה המקובלת היא שהדלקת הנרות לכתחילה מהווה קבלת שבת על עצמך, אולם קיימת גם גמישות בכך – כשאת רוצה את האפשרות להתנהג שלא כמו בשבת בין הדלקת הנרות לבין שקיעת השמש, את יכולה – ובלבד שתצהירי על רצון זה עוד לפני הדלקת הנרות.

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.