פסח בדירה עם שותפות שאוכלות קטניות
איך להתנהל בפסח עם שותפה לדירה שאוכלת קטניות?
הרבנית עידית ברטוב
שלום,
אני נמצאת בשנת שירות (הדרכת טיולים), ומדריכה גם בחול המועד. בדירת השירות אנחנו שתים-עשרה בנות מעדות שונות, וחלקן אוכלות קטניות, וגם אצל אלה שלא אוכלות, ישנם מנהגים שונים. רציתי לשאול מה מותר לי לאכול בדירה, והאם מותר לי לאכול מהכלים, שבישלו ואכלו בהם קטניות (יש לנו בדירה רק סיר אחד לפסח). תודה רבה.
תשובה:
שלום יקרה,
אני מאד מעריכה אותך על הרצון לחיות בשלום עם חברותייך לדירה, יחד עם הרצון לשמור על מנהגי הבית. כדאי להדגיש, שאיסור הקטניות הוא מנהג חשוב, אבל עדיין מנהג, ולא הלכה מדאוריתא, או אפילו מדרבנן. קטניות אינן חמץ, ולכן חשוב לשמור על קיום המנהג, אבל חשוב במקביל גם לשמור על יחסי אהבה וכבוד בתוך עם ישראל, מכיוון שכל אחת מכן שומרת מצוות, ונוהגת בדרך שמקובלת על פי ההלכה.
בתשובתי זו אנסה להציג בפנייך כיוונים שונים להקלות באיסור הקטניות מתוך הבנת החשיבות שבחיים המשותפים בדירה. אני מציעה לך גם להתייעץ עם הורייך לגבי הקלות אלה, ולדון במידת התאמתן למסורת הנהוגה במשפחתך.
הדרכים הפתוחות בפנינו להקלה במנהג הקטניות הן:
- לא להחשיב כקטניות זנים שהפכו למאכל מוכר באזורנו רק לאחר שנגזרה הגזרה ולכן אינם כלולים בה
- לא להמנע מאכילת מאכלים שבתהליך הכנתם אינם באים במגע עם מים, ולכן אין לגזור עליהם כחמץ
- לא להחמיר בתערובת קטניות, אלא לראותן כבטלות ברוב לפי הכללים ההלכתיים הרגילים.
- לא להחשיב כקטניות מוצרים העשוים מזרעים שאינם נאכלים כשלעצמם
- יש המקלים גם בקטניות ירוקות בתרמילים שאינן דומות לגרעיני דגן.
פירוט המקורות לכל הדרכים הללו תמצאי בהרחבה לתשובה.
אם תאמצו בדירתכן את ההקלות הללו, אני מקווה שההתמודדות עם הקושי תקטן ביותר, ותוכלו להתחשב זו בזו מתוך הבנה ורעות. יחד עם זאת, חשוב לציין, כי סעיפים רבים נתונים במחלוקת, וישנם החולקים על מגמת הצמצום, ובוחרים להרחיב את המנהג באופן מירבי.
בנוגע לשימוש בכלים שבהם התבשלו קטניות, קיים מנהג לבשל (לילדים, או לחולים) קטניות בפסח בכלים נפרדים (שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן רמא), אך במצב שתיארת, סביר שתבשלו באותו הסיר במשך כל ימי החג, ואפשר בהחלט להדיח את הסיר מן הקטניות, ולבשל בו מיד מאכלים ללא קטניות (כף החיים על או"ח סימן תנג סעיף כז , יחווה דעת חלק ה סימן לב, פניני הלכה פסח פרק ט אות ה).
בתקווה לימים של אחדות ואהבה בעם ישראל, שבהם יאכלו כולם אלו אצל אלו באחווה וקירוב לבבות, מתוך שמחת קיבוץ הגלויות והתרת כל שבטי ישראל לבוא זה בזה.
עידית.
הרחבה
מנהג ההימנעות מאכילת קטניות החל בתקופה מאוחרת יחסית בארצות אשכנז, לפני כשבע מאות שנה (סמ"ק מצווה רכב הערה יב), ואין מדובר בגזירה או בתקנת חכמים. המנהג נובע מהרחבה של איסור החמץ, שכן נהוג להכין מהקטניות קמח בדומה לדגנים, וישנם אנשים אשר עלולים להתבלבל ולהחליף ביניהם, וכן בשל חשש לתערובת קטניות ודגנים בעת הצמיחה בשדות, והאחסון לקראת מכירתם (בית יוסף בשם הסמ"ק, אורח חיים סימן תנג).
לקבוצת הזרעים הנכללים בהגדרת הקטניות אין הגדרה בוטאנית מדעית אחידה ומוחלטת, וניתן להגדירם על-פי הרמב"ם (כלאיים פרק א הלכה ח) כזרעים נאכלים, אשר ניתנים לזריעה, והם אינם משתייכים לחמשת מיני הדגן המחמיצים. אולם לא כל הזרעים הנאכלים נכנסו למנהג זה.
א) נושא רשימת הזרעים, הכלולים במנהג הקטניות, פותח פתח להיתר קטניות "חדשות", שלא היו במנהג, כך למשל הגיעו למטבחינו בוטנים, סויה, קינואה, לפתית ועוד. מכיוון שאין מדובר בגזרת חכמים, אין בכוחם של חכמי הדורות כח להרחיב את הרשימה הסגורה, ולהוסיף אליה מינים נוספים (אגרות משה אורח חיים חלק ג, סימן סג). מכאן, שניתן להקל בכל מיני הזרעים, שלא היו מוכרים באירופה בעת התפשטות המנהג.
ב) הקלה נוספת שיש הנוהגים על פיה באכילת קטניות אפשרית במיני מאכלים, המיוצרים ללא מגע במים כלל, כגון: שמנים למיניהם (הרב קוק אורח משפט סימן קיא), ואף יש מי שמתיר פריכיות אורז (הרב אליקים לבנון, פריכיות אורז בפסח, אתר כושרות). זאת משום שאין להחמיר בטפל – קטניות, יותר מאשר בעיקר – חמץ, שהרי אפילו גרעיני חיטה מותר לקלות בפסח ולאוכלם (שו"ת מהרש"ם חלק א סימן קפג, מרחשת חלק א סימן ג, אות יא). ובאופן דומה יש מי שהתירו לאכול קטניות קלויות, כגון גרעיני חמניה, או פופקורן (שו"ת רב פעלים חלק ג אורח חיים סימן ל, חיי אדם חלק ב-ג כלל קכז סעיף א).
ג) גם בנושא תערובת קטניות בתוך מאכל אחר (כגון במעדני חלב, בשוקולד, במוצרי בשר ועוד) לא נהגו להחמיר, וכשם שהחמץ מתבטל בתערובת לפני הפסח (שולחן ערוך אורח חיים סימן תמז סעיף ד), כך גם הקטניות מתבטלות לעיקר (באר יצחק סימן יא). יתר על כן, המנהג אוסר אכילת קטניות, אך לא הנאה מהן (תרומת הדשן סימן קיג), ולמעשה התיר גם הרמ"א שימוש בקטניות שלא לשם אכילה, וכן התיר תערובת קטניות (אורח חיים סימן תנג סעיף א, משנ"ב ס"ק ח-ט, מרחשת חלק א סימן ג אותיות ח-ט), וכתב על כך בעל חק יעקב (סימן תנג סק"ט), כי ממילא מנהג הקטניות זו חומרא בעלמא, ואין להוסיף עליה. ביטול בתערובת קטניות כזה מותר לעשות בכמה תנאים: מותר לבטל את הקטניות להיעשות מלכתחילה, כאשר הקטניות עדיין בגדר מאכל היתר לכל ישראל, אך לא בזמן הפסח עצמו. לכן צריך להקפיד לרכוש או להכין את התערובות לפני החג,
וכן נדרש בנוסף, שהקטניות שבמאכלים לא יהיו אינם ניכרות לעין, ושהם יהיו בטלים ברוב המאכל, בתנאים אלה ניתן לאכול אותן ללא חשש (הרב קנוהל 'ואכלת ושבעת'). אולם עלייך להקפיד לרכוש אותן לפני החג.
ד) הקלה נוספת ישנה במוצרים, המופקים מזרעים שאינם נאכלים, כמו למשל כותנה וקנולה. סיבת ההיתר היא, שכאן אין חשש לטעות ולהחליף ולחילוף בינם לבין זרעי הדגנים הנאכלים, ולכן בהם לא נהגו איסור (שו"ת מהרש"ם חלק א סימן קפג, מרחשת חלק א סימן ג אות ז). גם בדרכי משה (אורח חיים סימן תנג סעיף ב) נפסק, כי סוגי זרעים, שאינם נחשבים כמאכל אינם נחשבים כקטניות, וכן ברכתם "שהכל נהיה בדברו" ולא "בורא פרי האדמה" (טור בשם הרשב"א ושולחן ערוך סימן רד סעיף א, הרב יעקב אריאל שו"ת באהלה של תורה, חלק ב סימן סז).
ה) ועוד, יש מי שמקל בקטניות ירוקות בתרמילים, שדומות יותר לשאר הירקות, ולא לדגנים, כך שהטעמים שהבאנו לאיסור קטניות יבשות בשל הדמיון לדגנים, אינם רלוונטיים במקרה זה: הן אינן דומות לדגנים, ואין מכינים מהן קמח (אשל אברהם אורח חיים סימן תנג ס"ק א, ברכי יוסף אורח חיים סימן תנג ס"ק ב בשם בית דוד, הרב ליאור בהתאם לשיטתו "אין לנו, אלא מה שהיה בגזרה", הרב קנוהל 'ואכלת ושבעת'). ואף בקרב יוצאי מרוקו, הנמנעים מאכילת קטניות, מקובל לאכול קטניות ירוקות.