איך להתנהל בפסח עם שותפה לדירה שאוכלת חמץ?

אני מתגוררת בדירה עם עוד שותפות, אחת מהן אינה דתייה.
אנחנו עושות מאמץ משותף להגיע להסכמות על פסח והכל בנועם, ורצינו לברר את גבולות הגזרה. ככלל, ההנחה היא שלא יהיה חמץ גמור (לחם, עוגיות וכו') ויהיו קטניות (שהשותפה תאכל). בשאיפה הכל יהיה כשר לפסח, אבל עלו כמה סוגיות.
רציתי לשאול באופן בסיסי מה הגדר של "בל יראה לך חמץ": האם הוא על המקום, כלומר בשטח ששייך לי לא יכול להיות חמץ, או שברגע שהחמץ לא שייך לי, אין בעיה כזו?
כפועל יוצא השאלה היא האם השותפה יכולה להחזיק כדי להשתמש לאחר הפסח, או אפילו להשתמש באופן שאינו מלכלך את הסביבה הכשרה לפסח במטבח משותף (וכן אשמח לדעת גם אם התשובה אחרת לגבי החדר שלה, אנחנו משלמות שכירות יחד אבל אני מניחה שהוא יותר 'שלה') חמץ ששייך לה. כמובן, אנחנו לא נשתמש בו לאחר הפסח.

כמו כן, אשמח לדעת עוד כמה דינים: אצלנו לא משתמשים באוכלים שנפתחו לפני פסח במהלך הפסח, כגון תבלינים. האם היא יכולה להשתמש בתבלינים הללו בפסח (לכתחילה או בדיעבד) בכלי בישול שייעדנו לפסח? האם שימוש בכלים משלה לדברים האלה שאינם חמץ גמור פותר את הבעיה הזו? (הוא יוצר בעיה של כלים לא כשרים לפסח…)

נשמח גם להארות נוספות לגבי סוגיות שמשתמעות ממה שכתבנו ולא העלינו בעצמנו.
תודה רבה!

 

תשובה:

שלום הודיה,

משמח לקרוא על יחסי האהבה והשלום, השוררים ביניכן, ועל הנכונות לכבד ולהכיל זו את זו, בתקווה כמובן, ליום שבו כל אחינו יקפידו על קיום ההלכה.

בעניין החמץ בפסח, ישנן חומרות מיוחדות, השונות מיתר דיני הכשרות המוכרים לנו, וביניהן שמלבד איסור האכילה – וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ (שמות יג, ג) שענשה כרת, ואיסור ההנאה מחמץ, אף לאחר הפסח (מסכת פסחים דף כח, ע"ב), ישנם איסורים מיוחדים של 'בל ייראה ובל יימצא' (שמות יב, יט: שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם, שמות יג, ז: וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ). שימי לב, שבשני הפסוקים שהבאנו, נאמר בְּבָתֵּיכֶם, לְךָ, גְּבוּלֶךָ, ואנו מבינים, שהאיסור חל על חמץ שבבעלותו וברשותו של יהודי בימי הפסח.

כלומר, ישנו איסור לקיים חמץ בבית בכל שבעת ימי החג, וחובה לבער כל חמץ שיימצא אף בתוך החג, אולם כל זה נוגע לחמץ הפרטי שלך, כפי שנלמד בגמרא: שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים (פסחים דף ה ע"ב).

מכך מובן, כי אף אם יימצא בדירה חמץ השייך לשותפה, זו אינה אחריותך, למרות הצער שבכך. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בדירה משותפת, שגם את שותפה במגורים בה, עלייך לבצע בדיקת חמץ וביעורו בכל שטח הדירה (ב"ח אורח חיים סימן תלג ס"ק ח, משנה ברורה סימן תלג ס"ק כח, ט"ז אורח חיים סימן תמה סק"ה), והשותפה תרכז את כל המצרכים האסורים בכלי מיוחד לכך.

אולם עליך לקבל על עצמך את דיני ההרחקה בשעת הסעודה (אשר נכתבו ביחס לגוי, האוכל חמץ), ולהימנע מאכילה משותפת, הן מחשש לעירוב פירור חמץ במאכלך (חמץ אסור בשיעור כלשהו, ואין לו ביטול), והן מחשש לטעימה מתבשילי האיסור מתוך ההיכרות הקרובה ביניכן. כמו כן יש ליצור היכר והפרדה למאכלי החמץ, שתייחדו להם מקום מוגדר, רצוי עם שילוט לתזכורת (שולחן ערוך ונושאי הכלים אורח חיים סימן תמ סעיפים ב-ג), ועדיף שיישמר בחדרה של השותפה.

הדברים שהבאתי נאמרו אמנם כלפי מי שאינו יהודי, מכיוון שבעבר לא היתה אפשרות של יהודי האוכל חמץ בפסח, אך יש לדעת, שחמץ הנמצא ברשות יהודי, הוא חמור יותר, ויש מי שמחלק זאת לאיסור על האובייקט עצמו, כמו למשל בשר טריפה (חפצא), שיש להשמידו מהעולם[1], לעומת חמץ של נכרי, האסור רק על האדם היהודי עצמו (גברא) באופן זמני (חלקת יואב מהדורא תניינא סימן כ).

לשאלתך בדבר אריזות פתוחות של תבלינים וכד', קיים החשש שיש בהם מיעוט חמץ (בפס הייצור בבית החרושת, או בבליעה בזמן השימוש על-ידיכן), ולכן הקפדתך נכונה, ואין להשתמש בהם בסירים הכשרים לפסח, מחשש להטרפתם.

במידה וחברתך תשתמש בכלים המשותפים לבישול חמץ בפסח, יהיה בכלים אלו חמץ בלוע, ומלבד איסור 'בל ייראה ובל יימצא', ישנו חשש בשימוש לאחר הפסח כדין חמץ שעבר עליו הפסח, שאסור בהנאה (פסחים דף ל, ע"א-ע"ב, רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק א הלכה ד). אולם לפי דעות רוב הפוסקים, גזירת הנאה מחמץ שעבר עליו הפסח, חלה על חמץ ממשי בלבד ('בעין'), ולא על הטעם הבלוע בכלים (שולחן ערוך אורח חיים סימן תמז סעיף א, מגן אברהם סקמ"ד, משנה ברורה סק"ד, מקור חיים סק"ב, פרי מגדים אשל אברהם סק"א, מחצית השקל סק"א), מכאן שאין חשש להשתמש בהם לאחר החג[2].

אני מאחלת לך, שביחד תצליחו להתגבר על המכשולים בדרכי נועם, ויחד עם זאת שתצליחי לשמור על הלכות הפסח כראוי מבלי לוותר על פרטיהן ודקדוקיהן.

חג שמח וכשר,

עידית

 

[1] אמנם לפני הפסח מותר למכרו לגוי, ובשאר איסורים אין חיוב השמדה.

[2] אמנם לפי מיעוט הדעות יצטרכו הסירים הגעלה (הרוקח סימן רפח, קרית ספר הלכות חמץ ומצה פרק ה), ולדעת הרוקח במקום אחר (סימן רצא וסימן תפז), יש להחמיר ולבשל לאחר הפסח בסירים אלה שלוש פעמים מאכלים שאינם חמץ ממש, אלא ירקות, קטניות וכד', כדי לבטל את הטעם במין שאינו מינו.

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.