האם צריך לגנוז ספרי הברית החדשה שמופיע בהם שם ה'?

האם צריך לגנוז כתבים מסיונריים או של ברית חדשה שמופיע בהם שם ה'?

 

תשובה: 

כאשר התורה מצווה אותנו לבטל עבודה זרה מארצנו: וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא (דברים יב,ג), היא מיד ממשיכה בפסוק הבא: לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַה֖' אֱלֹהֵיכֶֽם, ומכאן נלמד האיסור להריסת מבנים ואביזרים, שנועדו לעבודת ה'. 

בנוסף לכך נלמד גם האיסור למחוק את שמותיו הקדושים של ה' (ראי מס' שבועות דף לה, ע"א) וכך נפסק להלכה (רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ו, ה"א, שו"ע יו"ד סימן רעו, ס"ט).

חכמינו הרחיבו את האיסור מהתורה, ואסרו לאבד גם כל פסוק וכל ספר קודש, אף שאין בו שמות קדושים, כגון השם אלוקים, או הוויה (רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ו, ה"ח). 

אולם איסור זה חל רק על כתבי הקודש "שכתבם ישראל בקדושה", כלומר, מי שאינו כופר. ואילו ספר תורה (או שמות קדושים) שנכתב ע"י יהודי כופר, דינו שריפה, כולל השמות הקדושים הכתובים בו, זאת משום שהכותב אינו מאמין בקדושתו היתרה של הספר, ורואה בו ספר רגיל. מכיוון שכך, השמות שנכתבו, לא נתקדשו.

יתר על כן, ספר תורה שנכתב ע"י אדם המאמין בנצרות, חמור יותר מספר שנכתב ע"י עובד כוכבים רגיל (שדינו להיגנז), וזאת משום שהנצרות רואה בתנ"ך את ה"ברית הישנה", שעליה נכרתה כביכול "הברית החדשה" (ראי מס' גטין דף מה, ע"ב, שו"ע יו"ד סימן רפא, ס"א).

ועוד, בספרי המסיונרים המצויים בימינו, מודפסים בכוונה דברי כפירה ודברי קדושה, המעורבים אלה באלה, מתוך מטרה להסית ולהדיח יהודים להמרת דתם, ולהראות כביכול את הרציפות והקשר שבין הכתבים. מכאן שישנה חשיבות לאבד את כל חלקי הספר, ללא הבדלה ביניהם (להרחבה ראי בתשובות הרב משה פיינשטיין אגרות משה, יורה דעה, חלק א, קעב, וחלק ב קלז).

אולם ישנה דעה נוספת, לפיה יש לאבד את החלק המסיונרי בלבד, ואילו את התנ"ך, המודפס בצמוד אליהם, יש להפריד ולגנוז, זאת משום שהמפיצים עצמם אינם המדפיסים, ואותם הפועלים בבית הדפוס לא עשו זאת לשם מיסיונריות, אלא טרודים בעבודתם, ומדפיסים כל מה שניתן להם, ללא כוונה מיוחדת, ולכן אין כאן מצוות איבוד עבודה זרה (שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן סו).

מהדברים הללו ניתן להכריע בשתי דרכים: השמדת הספר כולו, או השמדה של החלק הנוצרי בלבד, וגניזת החלק היהודי. שתי האפשרויות נכונות.

ברצוני להוסיף, שלעתים ישנן הלכות, שנראות לאדם בן זמננו (ובעיקר בעידן הפוסט-מודרניסטי), כמיושנות ולא רלוונטיות, שאינן מתאימות לאורחות חיינו וסגנון החשיבה המקובל עלינו, ויותר מכך, אולי אף גורמות לחוסר נוחות בקרבנו. אולם יש לומר, שדווקא בזמננו, ישנה חשיבות רבה להנחת החיץ בין טהור לטמא, ולהדגשת הזהות הייחודית לנו כיהודים. פעילות מיסיונרית מתוחכמת עדיין מתקיימת בעולם ובארץ, ולא פעם היא עטופה בתחפושת של קדושה, ובתערובת של אמת ושקר, טוב ורע. מעשה הביעור של טקסטים מיסיונריים נועד בראש ובראשונה לעיצוב התודעה שלנו, לחיזוק הזהות, וגם לזיהוי הסכנה הרוחנית, שהינה חלק מהעולם התרבותי, שבו אנו חיים.


עידית

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן