הדלקת נרות על ידי נערה בבית הוריה
שלום, ותודה רבה, אני ממש נהנית מן התשובות כאן,
בזמן האחרון יש לי טיפה סיבוך עם כל העניין של הדלקת נרות, ואני מתלבטת מה לעשות- אבא שלי ספרדי ואמא שלי אשכנזית, אחותי הגדולה ואחותי הקטנה מדליקות נר אחד עם ברכה, אבל למדתי שספרדיות ידליקו בלי ברכה, ( ואולי אפילו שאם הן רווקות אז בכלל לא?)
שאלתי את ההורים שלי אבל גם הם לא הגיעו להכרעה בעניין,
בקיצור אני קצת מבולבלת ורוצה לקיים את המצווה הזו כהלכתה ובהידור,
אשמח לדעת מה לעשות,
תודה רבה רבה!
תשובה
שלום לך,
כמה יפה שאת רוצה להיות שותפה לאימך בריבוי האור בבית לכבוד השבת. וכל הכבוד לך על הרצון לברר באופן מדוייק כיצד לקיים נכון את המצוות.
בקצרה, דעת הרוב היא שאין לבנות המשפחה להדליק נר בברכה מכיוון שבני המשפחה יוצאים ידי חובה בהדלקת הנר של האם ולכן יש חשש של ברכה לבטלה. ישנו מנהג של חסידות חב"ד שנערות מדליקות נר בברכה ליד נרות האם, אך כאמור הרוב לא פוסקים כך. בנות חב"ד או משפחה אשכנזית שיש לה מנהג אשר לפיו גם האמא הדליקה בנערותה או במשפחת האב היה נהוג כך, רשאיות להמשיך לעשות כך.
דעות אלו הן ביחס לנערה שמדליקה נרות לצד נרות האם. לגבי האפשרות של להדליק נר בחדר אחר, הפוסקים האשכנזים מתירים זאת, ובפוסקים הספרדים ישנם דעות שונות האם ניתן להדליק בברכה ויש לנהוג לפי הפוסק המקובל עליכם המופיעים בהמשך.
תשובה בהרחבה:
כאשר שני בני זוג הם מעדות שונות אנחנו נוהגים שהאישה מקבלת את מנהגי הגבר. לכן, מצד אחד נכון שתנהגי לפי הפסיקה הספרדית. אך מצד שני, מכיוון ששאלתך היא ביחס להדלקת נרות, שזוהי מצווה שהאישה מקיימת, יש מקום לקבל את מנהג האם, אך נכון שזה יהיה מתוך שיח והסכמה של אביך.
ולכן שלב ראשון של לברר מה היה מנהג אמך בתור נערה.
אפרט כעת את ההלכה לפי הספרדים והאשכנזים כך שאם אין מנהג מקובל במשפחתך תדעי כיצד לנהוג.
השולחן ערוך (באורח חיים, סימן רסג, ח) פוסק ביחס לבעלי בתים שאוכלים יחד במקום אחד, שרק אחד מהם יברך על הנר מכיון שיש להיזהר מספק ברכה לבטלה. הרמ"א שם פוסק שהאשכנזים אינם נוהגים כן, כלומר כמה בעלי בתים הנמצאים יחד יכולים לברך.
לפי פסיקה זו אנחנו מבינות שלפי השולחן ערוך אם כשיש בעלי בתים שונים ורק אחד מברך, קל וחומר כאשר יש בני משפחה אחת יחד שרק אחת תברך (מכיוון שבבעלי בתים היה מקום לומר שיש מצווה לכל משפחה בנפרד, אך לא נאמר כן).
לגבי פסיקת הרמ"א לאשכנזים, אמנם מותר לבעלי הבתים לברך כל אחד על נרותיו למרות שהם ביחד, לא ברור שזו תהיה פסיקתו במקרה של בני בית אחד שמדליקים נרות.
לספרדיות, הרב עובדיה יוסף כותב שאם נערה בבית הוריה רוצה להחמיר על עצמה ולנהוג במנהג חסידות ולהדליק נרות בחדרה הפרטי היא רשאית להדליק ללא ברכה כיון שיוצאת בהדלקת הנרות של אמה. דין זה נכון לדעתו גם אם הנערה מדליקה בחדר אחר ונפרד. בפסיקתו נסמך הרב עובדיה יוסף גם על הבן איש חי (שנה שניה פרשת נח, ה) שפוסק שבעל שרוצה להדליק נרות בחדר אחר יכול לעשות כן, אך ללא ברכה.
בנו של הרב עובדיה, הרב יצחק יוסף פוסק כמוהו (ילקוט יוסף קצש"ע אורח חיים רסג, יד) ומוסיף "ומעולם לא נהגו בנות הספרדים לעשות כן", אך אם רוצות יכולות להדליק ללא ברכה בחדרן.
אולם, הפסיקה לספרדיות אינה אחידה. אל מול דעתו של הרב עובדיה פוסקי מרוקו כמו הרב משאש כותב שניתן להדליק בחדר נפרד בברכה מכיוון שנערה יכולה לבחור שלא לצאת ידי חובה בהדלקת אמה ועל כן לברך לעצמה. (בזה שונה נערה שהיא עצמאית במידה מסוימת מאביה, שהוא ואמה הם בני זוג ולגביהם חל הכלל של "אשתו כגופו" ולכן דווקא גבר לא ייצא ידי חובת הדלקה בנפרד מאשתו אבל הנערה רשאית לעשות כן).
גם לדעת הפוסקים האשכנזים יש אפשרות לברך על הדלקת הנרות. אולם אפשרות זו מתקיימת רק אם מדליקים את הנרות בחדר נפרד. אף על פי כן, מי שבידה מנהג ברור לברך גם כשהיא ליד אמה יש מקום להמשיך כך. זאת בהסתמך על דברי בעל ערוך השולחן (אורח חיים רסג, ז): "ובנות ישראל נוהגות לברך כל אחת בעצמה אף כשהן אצל אמן אף שהבעל אינו מברך וסומך על ברכת אשתו…, מכל מקום הבנות מפני שהן נצטוות יותר כמו שנתבאר מברכת כל אחת ואחת וטוב שכל אחת תברך בחדר בפני עצמה". וכך פוסק גם הרב מלמד בפניני הלכה (שבת, ד, ב) שנכון שכל אחת תמשיך כמנהג משפחתה אך לכתחילה כשאין מנהג כזה, רק אם המשפחה תדליק נרות.
בחסידות חב"ד יש מנהג ידוע שהם מעודדים מאד לפיו כל בת ובת במשפחה מדליקה נר שבת. בקונטרס "נרות שבת קודש" מובאים כתבים של הרבי מליובביץ' שמעודדים את המנהג משום חינוך הבנות. בהמשך הקונטרס פוסק הרב שלום דובער לוין עורך הקונטרס שרצוי שהבנות ידליקו לפני האם כדי להימנע מספק ברכה לבטלה. כאמור, זהו מנהג מיוחד לחסידות חב"ד שלא מאד רווח בבתים אשכנזים אחרים.
למעשה, יש לברר במשפחה האם היה נהוג בבית אמך שהנערות מדליקות בברכה לצד האם ואם כך נהגו, ניתן להמשיך במנהג זה. נכון יהיה שאביך יהיה שותף להחלטה זו ושיהיה מקובל עליו לנהוג כמנהג האשכנזי של אמך. אם לא נהגו כך בביתה, התייעצי עם הורייך אם אתם נוהגים כרב עובדיה או כרב משאש כדי להחליט אם את יכולה להדליק בברכה בחדר אחר.
אם את מעוניינת להמשיך להשתתף במצווה לצד אימך, בעיניי יש בכך חיבור יפה של שרשרת הדורות העוברת מאם לבתה ואני מציעה לך להמשיך להדליק נר לידה ללא ברכה ובכך להרבות באור הבית לכבוד שבת.
בברכה,
רחל