שאלות בנוגע לברכות על האוכל
שלום וברכה, אני חוזרת בתשובה בתחילת דרכי, ובחודשים האחרונים התחלתי לברך על האוכל והשתיה ולפעמים לא בטוחה בכמה דברים בברכה.
אם שתיתי או אכלתי משהו ובירכתי עליו ואז הפסקתי לאכול ממנו, אחרי כמה זמן אני חוזרת לאכול ממנו, עליי לברך שוב? וכמה זמן צריך לעבור בין לבין אם עליי לברך שוב?
אם במאכל יש כמה סוגים של ברכות למשל גם עץ וגם אדמה לפי מה מברכים?
אם נגסתי באוכל או לגמתי מהשתיה ורק אז נזכרתי שלא בירכתי זה בסדר לברך ואז להמשיך לאכול או לשתות או שעדיף כבר לא לברך?
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב
הגמרא במסכת ברכות (דף לד' ע"מ ב) מביאה את דעתו של רב אבהו שמלמדת אותנו שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גדולים יכולים לעמוד. זכות גדולה יש לך לבחור לברך ולהודות לבורא עולם על האוכל שאת מכניסה לפיך . כמו בכל דבר חדש לוקח זמן להתרגל ולדעת את כל הפרטים הקטנים. אני מאחלת לך לברך ברוגע ולעשות את תהליך הלמידה בשמחה, לאט לאט, גם כשאת עדין לא יודעת את כל הכללים, את כבר בדרך המלך שמחה במה שה' נתן לך ומברכת על כך יישר כוח.
שאלותיך מצוינות אלו שאלות שנשאלות על ידי כל אדם כאשר הוא נתקל בסיטואציה שאינו יודע את התשובה לשאלה. אני רוצה להכיר לך את הספר "פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד מהר ברכה. ספר נגיש שנמצא באינטרנט ועונה בצורה מובנת ופשוטה על הרבה שאלות הלכתיות הנוגעות ליום יום. הספר מסודר לפי נושאים וקל לחפש בו. כמובן שיש עוד ספרים רבים נוספים אך זהו ספר המביא את מירב הדעות וגם נותן הסבר מהותי כשאפשר.
על שאלתך הראשונה עונה הפניני הלכה כך (הלכות ברכות, פרק ט' סעיף ו'):
"בירך על מאכל מתוך מחשבה שאולי ירצה להמשיך לאכול ממנו וממאכלים הנפטרים בברכתו, כל זמן שהוא עדיין מתכוון להמשיך לאכול, אפילו אם הפסיק כל היום כולו, יכול להמשיך לאכול על סמך ברכתו הראשונה. אבל אם גמר בדעתו שלא לאכול יותר, הסיח דעתו מהאכילה, ואם אח”כ יחזור בו וירצה להמשיך לאכול, צריך לברך שוב ברכה ראשונה על מה שירצה לאכול. וכדין אכילה כך דין שתייה (רמב”ם ברכות ד, ז)."
(ראי את דבריו באתר בקישור זה)
וכך הוא אומר במקום אחר (שם, פרק י"ד, סעי, ד'):
"מותר לערוך סעודה במשך שעות רבות, להפסיק בין מנה למנה בדברי תורה ושיחה, לשיר ולרקוד ולהמשיך לאכול, שכל זמן שהוא עדיין מתכוון להמשיך בסעודתו, הברכה הראשונה פוטרת את מה שהוא עומד לאכול, וברכת המזון תפטור את כל מה שאכל. ולכתחילה, כדי לשמור על הרצף של הסעודה, מוטב שלא יעברו 72 דקות שבהם לא יאכל ולא ישתה. ולאחר שיסיים את סעודתו, יזדרז לברך ברכת המזון, ולא יעסוק בדבר אחר לפני שיברך."
(ראי את דבריו באתר בקישור זה)
לפי שתי הציטוטים האלו מבינים שההפסקה תלויה במודעות שלך אם את עדין לא סיימת לאכול לא משנה כמות הזמן שעבר. סעודה רגילה לא לוקחת יותר מ 72 דקות ולכן צריך להשתדל שלא תהיה הפסקה של יותר מזמן זה בתוך הארוחה.
לגבי שאלתך השניה על איזה מאכל מברכים קודם, עץ או אדמה כותב הפניני הלכה (שם פרק ט', סעיף ח')
"כשיש לפני האדם כמה מאכלים שברכותיהם שונות, נכון להדר ולברך עליהם לפי סדר החשיבות שאמרו חכמים. שכשם שאדם העומד לדבר לפני שר חשוב, מתכנן היטב את דבריו, במה יפתח ובמה ימשיך, כך העומד לברך לפני מלך מלכי המלכים ראוי לו לומר את ברכותיו לפי הסדר המושלם. שני כללים נאמרו לגבי סדר הברכות: האחד, שיש לברך תחילה על המאכל החשוב יותר. והשני, שיש לברך תחילה את הברכה המבוררת יותר, היינו את הברכה המכוונת לסוג מיוחד ומבורר של מאכל."
(ראי את דבריו באתר בקישור זה)
לפי זה ברור שברכת הלחם היא הקודמת לכל, הואיל והלחם הוא המאכל החשוב ביותר. וכאשר אין כוונה לאכול לחם, אזי סדר החשיבות בברכות הוא: מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל. ונתנו בזה סימן: ראשי תיבות – מג"ע א"ש.
ראשי תיבות של מג"ע א"ש נותן לנו דרך נוחה לזכור איזה ברכה אומרים קודם וברכת העץ קודמת לברכת האדמה
לגבי שאלתך השלישית התחלת לאכול ולא ברכת האם לברך כשנזכרים
אני רוצה להכיר לך עוד ספר את קיצור שו"ע של הרב גאנצפריד, גם הוא נמצא באינטרנט (כאן) – ספר סיכום קלאסי שפוסק במקרה זה (סימן נ סעיף י).
"שָׁכַח וְהִכְנִיס אֳכָלִין לְתוֹךְ פִּיו בְּלֹא בְּרָכָה, אִם הוּא דָּבָר שֶׁאַף אִם יַפְלִיטוֹ לֹא יְהֵא נִמְאָס, יַפְלִיטוֹ לְתוֹךְ יָדוֹ וִיבָרֵךְ עָלָיו; וְלֹא יְבָרֵךְ עָלָיו בְּעוֹדוֹ בְּפִיו, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: "יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ". וְאִם הוּא דָּבָר שֶׁאִם יַפְלִיטוֹ יְהֵא נִמְאָס, כֵּיוָן דְּאָסוּר לְאַבֵּד אֳכָלִין, מִסַלְּקוֹ בְּפִיו לְצַד אֶחָד וּמְבָרֵךְ עָלָיו. וְאִם אֵרַע לוֹ כֵּן בְּמַשְׁקִין, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְסַלְּקָן לְצַד אַחָד, אֲזַי אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד מַשְׁקִין, יִפְלֹט אֵלּוּ לְאִבּוּד. וְאִם אֵין לוֹ יוֹתֵר, וְהוּא דָּחוּק עַל זֶה הַמְּעַט שֶׁבְּתוֹךְ פִּיו, בּוֹלְעָן וִיבָרֵךְ אַחַר כָּךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה"
אם אדם שכח ועדין יש אוכל בפה, אם המאכל לא נמאס (מגעיל) יש לפלוט ולברך ולאכול. אם נמאס, ישים בצד הפה ויברך. ובמשקה יירק את מה שבפיו ויברך על הלגימה הבאה. אם אין לו יותר, יברך אחרי הבליעה.
אני מאחלת לך הצלחה רבה בכל מעשיך. חשוב שתצרי קשר אישי עם רבנית או רב שיכולים לענות על שאלותיך במהירות ועל פי הכרות אישית. כמובן שאנחנו כאן בשבילך לשאלות נוספות.
כל טוב בתיה