איפה אני חייבת לקיים את מצוות הפורים?
עד כמה שידוע לי, הכלל הקובע את זמן קיום מצוות הפורים הוא היכן ישנתי. כלומר, אם אני ירושלמית וישנתי בליל יד באדר בתל אביב, אז אני מחויבת גם בקריאת מגילה בבוקר ובסעודה ומתנות לאביונים וכו'. כנ"ל הכלל לגבי אם אני תל אביבית וישנתי בירושלים בטו' באדר.
השאלה שלי היא כזו – השנה שיש פורים משולש, האם החיוב הוא על היכן אישן בליל טו' או בליל טז' (שביום שלו יש סעודה וכו')? ואחדד – אם אהיה בשבת במרכז ואחזור לירושלים במוצ"ש – האם אני מחויבת גם במצוות של פורים של ירושלים?
תשובה:
שלום וברכה,
אפתח בשורה התחתונה: אם אינך ישנה בירושלים לא בליל י"ד ולא בליל ט"ו אינך מתחייבת בפורים בירושלים . לכן, אם תהיי בימים שישי ושבת בתל אביב ותסעי לירושלים במוצאי שבת – לא תתחייבי בסעודה ומשלוח מנות ביום א' כמו הירושלמים.
הרחבה:
כפי שכתבת בשאלתך, השנה פורים משולש ואכן המצוות של פורים של ירושלים מפוצלות על פני שלושה ימים (שו"ע תרפח סעיף ו). אולם יש לדון האם המצוות שמקיימים אותן ביום ראשון אינן אלא תוצאה של חלוקה של מצוות הפורים שאינן נעשות בשבת והעברתן ליום ראשון מכוחו של פורים שחל ביום ט"ו. או שפורים עצמו הופך להיות פורים בן שלושה ימים.
הפוסקים התלבטו בשאלה אם כל החיוב הוקדם ליום שישי או שמא הוא חל כמו במקורו בשבת ורק מצוות מגילה ומתנות לאביונים הוקדמו ליום שישי מכוחו. אולם, בשום שלב לא העלתה האפשרות שפורים עצמו חל שלושה ימים. בפועל לדעת כל הפוסקים עיקר הפורים הוא בשישי ובשבת (י"ד וט"ו בלבד) וביום ט"ז רק מקיימים מצוות פורים שנדחו. הסיבה לכך היא שביום שישי ובשבת מקיימים את המצוות שהן עיקר היום. המצוות שמועברות ליום ראשון הועברו ליום זה משום היכר- כדי שלא יבלעו בתוך קדושת השבת.
משום כך, אין לליל ט"ז וליום ט"ז עצמו שום משמעות לגבי קביעת החובה של קיום מצוות הפורים. ועל כן, יש משמעות ללינה בירושלים רק אם היו בליל י"ד או בליל ט"ו.
לכן, אם את "בן כרך" וישנת בירושלים ביום חמישי – יש מקום להסתפק האם התחייבת במצוות בשבת וביום א'. במקרה כזה נוצרות כמה בעיות הלכתיות, ולכתחילה עליך להשאר לשבות בשבת בירושלים.
בשאלתך לא ציינת היכן תהיי ביום שישי. אם בעלות השחר של יום שישי תהיי בירושלים אז תשוב ותתעורר שאלתך, וכאמור – לכתחילה עליך לשבות בירושלים. אם יש אילוצים ולא ניתן לשבות בירושלים, אז את עדיין חייבת במצוות פורים, ויש לומר על הניסים בתפילה ובברכת המזון וכן את חייבת במצוות סעודה ומשלוח מנות ביום א.
אולם המצב שאת מתארת – לינה במוצאי שבת בירושלים – לא יחייב אותך במצוות הפורים.
נעיין בסיבות והאופנים בהם חלקו חכמים את מצוות הפורים. מה קורה באיזה יום בפורים משולש?
כשיום הפורים דמוקפים, הוא יום ט"ו, נופל בשבת – חכמים הקדימו את קריאת המגילה ליום שישי, גזרה שמא אדם יטלטל את המגילה ארבע אמות ברשות הרבים בשבת במקום שאין בו ערוב (גמרא מגילה ה ע"א, דעת רבה).
מאחר וקריאת המגילה הוקדמה – גם חובת מתנות לאביונים הוקדמה. הגמרא מציינת שהסיבה לכך היא שהעניים מצפים למתנות אלו בזמן הקריאה, ולכן יש להצמיד את המצוות הללו.
יום פורים עצמו חל בשבת – ובו אומרים על הניסים בתפילה ובברכת המזון. כמו כן יש קריאה מיוחדת בתורה בשבת זו בגלל פורים שחל בה – "ויבוא עמלק" (שמות יז, ח – טז). בנוסף, הגמרא במגילה דף ד ע"א מציינת שיש לדרוש בשבת זו בענייני נס פורים, וכך פסק המשנה ברורה (תרפח ס"ק טז). יש מהאחרונים שמוסיפים בשבת מנה מיוחדת כדי לעשות בה מעין סעודת פורים.
את מצוות סעודת פורים עם משתה ומשלוח מנות מקיימים ביום ראשון. לכך יש כמה סיבות ונזכיר שתים מהן: הראשונה, שסעודת פורים בשבת לא ניכרת מספיק (כי היא דומה לסעודת שבת שגרתית). השנייה, שסעודת הפורים והשכרות שבה עלולות לפגוע באווירת השבת.
לגבי משלוח המנות, יש מחלוקת בפוסקים האם לצרפו למתנות לאביונים ביום שישי (חזון איש) כיוון שמשלוח המנות הוא קשור למתנות לאביונים; או שיש להביאו בשבת, כיוון שמטרתו היא הוספת אחווה ואהבה ואין מניעה מלקיימה בשבת; או שמצווה זו קשורה לסעודה (כלומר – ביום ראשון) וגם עליה להיות ניכרת.
העיקר להלכה – להביא משלוח מנות ביום ראשון, ויש שהוסיפו להביא בשבת ויש שהוסיפו גם בשישי כאמור.
כאמור, במקרה שלך את פטורה מפורים "משולש" כזה, וכל מצוות הפורים חלות עליך רק בי"ד כפרזים.
פורים שמח וישר כח על השאלה.
יעל
הרבנית יעל שמעוני היא רמי"ת וסגנית בישיבת דרישה בראש צורים וחברת צוות הניהול של שו"ת משיבת נפש
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרפח
סעיף ו
יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין המגילה בשבת, אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום; וביום שבת מוציאים שני ספרים ובשני קורין: ויבא עמלק; ואומרים: על הנסים; ואין עושים סעודת פורים עד יום אחד בשבת.
משנה ברורה סימן תרפח ס"ק טז
ושואלין[כד] ודורשין בו ביום בהלכות פורים כדי שיזכרו ענין היום וכשחל בחול יוצאין ע"י קריאת מגילה
להרחבה נוספת, ניתן לעיין בספרו של הרב יוסף צבי רימון "ערב פסח שחל בשבת".