האם אפשר להתחתן בימי בין המיצרים?

האם מותר להתחתן בתקופת בין המיצרים?

בכ"ד בתמוז עד ל' בתמוז?

 

תשובה

שלום לך,

מזל טוב לך או למי שאת שואלת עבורם על החתונה הממשמשת ובאה. זוהי תקופה מרגשת וההכנות כוללות הרבה צדדים. מקווה שבדברי אצליח לסייע מעט בהתארגנות.

לנוהגים במנהגי אשכנז ויוצאי עדות המזרח כגון יוצאי תוניס, טורקיה, מרוקו ותימן, אינם עורכים חופה ונישואין בכל התקופה החל מי"ז בתמוז ועד תשעה באב. אולם חלק מעדות המזרח נהגו להנשא עד סוף חודש תמוז, אך לא בליל ר"ח אב. על פי תקנות הרבנות הראשית, מותר לכל בני עדות המזרח להירשם לנישואין עד סוף חודש תמוז על פי פסיקתו של הרב עובדיה יוסף. לאור זאת, אני ממליצה לך לברר מהו המנהג האישי של העדה שלך כדי לנהוג לפי מנהגי משפחתך.

המון שמחה וטוב

       שירה ספיר

 

הרחבה:

המשנה במסכת תענית קובעת: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" וההסבר לכך הוא שאלו ימים של צרה וסימן רע לישראל. על בסיס ההבנה הזאת התפתחו במהלך השנים מנהגי אבלות במהלך חודש אב. הגמרא עצמה לא מפרטת בצורה מסודרת את מנהגי האבלות לימים אלו או בכל שלושת הרגלים. המקורות לאיסור להנשא מובאים בשני מקורות במסכת תענית ומגילה שם נקבע שבמקרה שהבצורת מתמשכת ממעטים בעשייה של שמחה, ואחד הדברים שמוזכרים במשנה הוא שמחת הנישואין. במסכת יבמות מוזכרת ברייתא המציינת למנהג שלא לשאת נשים החל מראש חודש אב.

הבית יוסף מציין את המקורות האלו כבסיס למנהג מיעוט השמחה בתקופה זו. להלכה, על בסיס זה השולחן ערוך קובע שהאיסור להתחתן הוא רק בתשעת הימים, אך הרמ"א מעיר שנהגו להחמיר ולא להתחתן החל מי"ז בתמוז.

למעשה, יש מקהילות עדות המזרח והספרדים שנוהגים כפי שמובא ברמ"א להחמיר ולא לערוך נישואין החל מי"ז תמוז כך מובא בפסיקותיהם של הבן איש חי, הכנסת הגדולה, הרב משאש ועוד. עם כניסתו לתפקיד הרב הראשי לישראל, הרב עובדיה יוסף, שפוסק שעלינו לנהוג כשו"ע בארץ ישראל, טוען שמנהג ירושלים הוא כפי שמובא בשו"ע והנהיג בתקנות הרבנות הראשית שכל בני עדות המזרח יוכלו להרשם לנישואין עד סוף חודש תמוז כפי שפסק השו"ע. הוא הורה אף למי שמנהג אבותיו שונה לשנות למנהג ארץ ישראל. חשוב לציין שרבני מרוקו, תוניסיה, תימן ונוספים התנגדו לפסיקה הזאת שנוגדת את המנהג המקובל אצלם. ולכן חשוב שתבררי מהו מנהג אבותיך ועל בסיס זה תקבלי החלטה לגבי מועד קביעת הנישואין.

בשולי הדברים אציין שמועצת הרבנות הראשית קובעת מדי שנה את טווח התאריכים שבהם אסור להתחתן על פי ההלכה בנוגע לאשכנזים ולספרדים. ניתן למצוא את הרשימה באתר האינטרנט של הרבנות הראשית – להלן לינק למועדים שאינם מורשים לעריכת נישואין לשנת התשפ"א 2021:

https://www.gov.il/BlobFolder/policy/nohal_kidushin/he/Deadlines%20not%20allowed%20for%20marriage2.pdf

 

מקורות

תלמוד בבלי מסכת תענית דף כו עמוד ב

משנכנס אב ממעטין בשמחה

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ה עמוד ב

כדתנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין ותנא עלה בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מג עמוד ב

דתניא מראש חדש ועד התענית העם ממעטין מעסקיהן מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומליארס ומלישא שבת שחל תשעה באב בתוכה אסור לספר ולכבס (ואסור ליארס) וי"א כל החדש אסור.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"א  – מר"ח עד תענית ממעטים במשא ומתן ובבנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור ובנטיע' של שמחה כגון אבורנקי של מלכי' שנוטעים לצל להסתופף בצילו או מיני הדס ומיני אהלי' ואם היה כותלו נוטה ליפול אע"פ שהוא של שמחה מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית) ואין נושאין נשים ואין עושין סעוד' אירוסין אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפי' בתשעה באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר: הגה: ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב: (מנהגים):

בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים סעיף ד

ד. אף על גב דמדינא אין אסור בנשואין אלא מר"ח עד ט"ב, עכ"ז נהגו לאסור מן י"ז בתמוז, אבל אירוסין ושדוכין מותר, ופה עירנו בגדא"ד יע"א המנהג לעשות אירוסין אחר י"ז בתמוז, אבל מר"ח עד ט"ב אין עושין אירוסין ושדוכין, ועיין שיורי כנה"ג תקנ"א הגה"ט אות ה' שיש נוהגין שלא לעשות אירוסין מן י"ז בתמוז וכן ראוי לנהוג:

שו"ת יחוה דעת חלק א סימן לו (הדברים מובאים בהרחבה רבה בשו"ת יבי"א חלק ו או"ח סימן מג)

מרן השלחן ערוך /א"ח/ (סימן תקנ"א סעיף ב') פסק, שאין נושאים נשים מיום ראש חודש אב עד לאחר תשעה באב, ומקור לדבריו מהמשנה בתענית (דף כ"ו ע"ב): משנכנס אב ממעטין בשמחה… נהגו העולם שבכל אופן אין נושאים נשים לאחר ראש חודש אב, שאין זה סימן טוב לישא אשה בימים אלה. והרמ"א בהגה"ה הביא מנהג מדינות אשכנז שנוהגים להחמיר שאין נושאים נשים החל מיום י"ז בתמוז והלאה עד לאחר תשעה באב. והמקור לדברי הרמ"א מספר מנהגים, וכן כתב רבינו מאיר המעילי בספר המאורות, תענית (עמוד ש"י), ואמנם אחינו האשכנזים היוצאים ביד רמ"א נוהגים כן להחמיר שלא לערוך חופה וקידושין מיום י"ז בתמוז עד לאחר ט' באב, אולם מנהג הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל להתיר עריכת נישואין גם לאחר י"ז בתמוז עד ליל ראש חודש אב, ולא עד בכלל, כדעת מרן שקיבלנו הוראותיו, וכמו שכתב כן הגאון הראשון לציון ר' מיוחס בכר שמואל בספר פרי האדמה חלק ד' (דף ח' עמוד ד')… ואף על פי שישנם עדות יוצאי ארצות המזרח שנהגו להחמיר כדברי הרמ"א, כמו שכתב בכנסת הגדולה (סימן תקנ"א) שכן מנהג עירו, מכל מקום בניהם הנמצאים בארץ, רשאים להקל בזה, ואין מנהג הוריהם שבחוץ לארץ מחייבם, וגדולה מזו כתב להקל הגאון ר' יוסף שטיינהארט בשו"ת זכרון יוסף (חלק יורה דעה סימן י"ד), וכן הסכים בשו"ת מהר"ם שיק (חלק אורח חיים סימן רמ"ט), ורב פעלים חלק ב' (חלק יורה דעה סימן כ"ג).

ילקוט יוסף מועדים ממנהגי ימי בין המצרים סעיף א

א. יש נוהגים שלא לערוך נישואין כלל מיום י"ז בתמוז עד תשעה באב, שהם ימי בין המצרים, וכן המנהג במדינות אשכנז, ומנהג הספרדים ועדות המזרח לערוך נישואין מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב, אבל בליל ראש חודש יש להמנע מעריכת נישואין, וכן המנהג בירושלים, והוא מנהג נכון וישר וכדעת מרן משלחן ערוך, שלא אסר נישואין אלא מראש חודש אב עד התענית, וכשיש צורך אפשר להקל אף לאחינו האשכנזים בכהאי גוונא, אבל לאחר ראש חודש אב עד תשעה באב אסור לערוך נישואין, וראש חודש עצמו מכלל האיסור, ומכל מקום אם הוא בחור שעדיין לא קיים פריה ורביה מותר מעיקר הדין לשאת אשה, אלא שהמנהג להמנע משום דלא מסמנא מילתא, שאין סימן טוב בדבר לערוך הנישואין בימי אבל לעם ישראל על חורבן בית המקדש.

ספר דברי שלום ואמת, כרך ד, מנהג המערב בארץ ישראל

  • איסור נישואין בין המצרים – מרן הרב עובדיה יוסף זצוקלה"ה התיר לספרדים לשאת נשים מי"ז בתמוז ועד ר"ח אב ולא עד בכלל (ראה שו"ת יביע אומר, חלק ו, או"ח סימן מג). אולם מנהג צפון אפריקה שלא לשאת נשים מי"ז בתמוז ועד תשעה באב. וכן היה מנהגם של רוב קהילות ספרד, לרבות בבל ותוגרמה (עיראק ותורכיה)

בהערת השוליים הוא פורס את מנהגי ספרד (את הפירוט אפשר לקרוא בספרו "דברי שלום ואמת" כרך ד', מנהג המערב בארץ ישראל, מאת הרב שלמה טולידאנו עמ' 18-19):  ומציין בתחילה למסורת מפרובנס במאה ה-13 וטוען שזוהי עדות שקדומה יותר מהעדויות על המנהג באשכנז! שיורי כנסת הגדולה, בעל "מעם לועז" ורבי חיים פלאג'י חכמי תורכיה . בג'רבה ובתימן, הבן איש חי מבגדאד, הרב משאש מצפון אפריקה הרב רפאל ברוך טולידאנו ממכנאס, הרב יצחק דלויה ממרוק

 

הרבנית שירה ספיר בוגרת המכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום ע"ש סוזי ברדפילד, מורה ורכזת ב'עמי אולפני גיור'. שותפה בהקמת מיזם "השמיעיני- מאגר נשים מרצות" וממקימות מיזם "משיבת נפש – נשות תורה עונות כהלכה".

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.