אני אחרי לידה ושותה לשיעורים- איזה משמעות יש ליו"כ בשבילי??
שאלה
ילדתי בן לפני שבוע וחצי וקיבלתי היתר מהרב לשתות לשיעורים על סמך חוות הדעת של הרופא שלי. מעבר לכך, בגלל חולשתי לא אוכל להגיע לבית הכנסת שהוא במרחק גדול מביתי. קשה לי עם הרעיון של שתייה ביום כיפור ושלא ללכת להתפלל בציבור. אני לא מבינה מה המשמעות של יום כיפור כזה? אני מפחדת שהוא ירגיש לי סתם יום רגיל.
תשובה
יקרה שלום,
מזל טוב! שבעז"ה תגדלי אותו באהבה, שמחה וברכה.
תודה על שאלתך שנוגעת במצבן של נשים רבות העסוקות בבניית משפחתן, נשים שעבורן יום כיפור נראה אחרת מן התמונה הקלאסית שבה עומדים ומתפללים בכוונה רבה.
התמונה הקלאסית נובעת מהאיסור החמור מן התורה לאכול ביום כיפור, ומההקפדה של עם ישראל ביום זה על התפילה בציבור שהיא מדרבנן. אנשים ונשים שמסיבות מוצדקות ללא פקפוק אינם שותפים בשני אלו, אם לחלוטין ואם באופן חלקי, עשויים לחוש שהם פחות שייכים למרכזו של היום הקדוש. אולם תחושה זו איננה משקפת נכונה את אופיו של היום. ודאי שלצום ולתפילה בציבור משקל רב בעיצוב עניינו של היום, אבל הם אינם עיצומו של יום – קדושתו של היום ופעולתו אינן תלויות בהם באופן בלעדי. יום כיפור כשמו כן הוא, יום שבו אנו חוזרים בתשובה ומבקשים מהקב"ה כפרה על עוונותינו, וביום זה הקב"ה מכפר על כל עוונותינו.
וכך כותב הרמב"ם בהלכות תשובה (א,ג):
בזמן שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה, אין שם אלא תשובה… ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים, שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם"
הרמב"ם מבהיר שגם ללא צום מלא וקרבן, ואפילו ללא צום בכלל, עיצומו של יום מכפר לשבים בתשובה. ובנוגע להיעדרות מבית הכנסת, אין בה כדי לעקר את חובת התפילה האישית ביום הזה ואת היכולת של כל אחת ואחד לשוב בתשובה בביתו.
מעבר לכך שיש ליום כיפור משמעות עצמאית ללא הצום, יש משמעות נוספת ייחודית אף יותר בדיוק במקום שאת נמצאת בו. יסוד לדברים אלו עולה מהכתוב בדברי הנביא ישעיהו המשווה את זעקתנו לפני ה' לזעקות של היולדת בלידה: " כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ ה'" (ישעיהו כו, יז).
ישנם מספר הסברים לדברי ישעיהו, אבל אני רוצה להתמקד בפן מסוים של הדברים. לידה היא רגע עצום ועוצמתי. יש בה התחלה חדשה, חיים חדשים. זוהי חוויה מציפה ואינטנסיבית. עוצמה זו מצויה גם לפני הלידה ואחריה. הנביא קושר בין חוויות אלו לעמידה של עם ישראל לפני ה'. קשר זה מאפשר להתבונן על עמידתך ביום כיפור במבט הרואה את הזמן המיוחד שאת בו כזמן המקרב אותך בעמידתך לפני ה' ולא מרחיק אותך. אולי זמן ההיריון והלידה מאפשר תשובה אחרת, תשובה שמתמקדת בקבלת ההווה עם כל המתנות והאתגרים המקופלים בו. ההרה והיולדת יכולות לעמוד לפני ה' ביתר פשטות דווקא מתוך חוויית הכאן ועכשיו.
כלים שעשויים לסייע לך הם התכוונות והכנה לפני הצום. כדאי לעיין במחזור קורן מהדורת תפילה ממקורה, הכולל הנחיות למתפללים ביחידות שאין להם אפשרות לומר את כל התפילות. תוכלי גם להכין ספרים המדברים בעניינו של היום ומעוררים את הלב, וכן לשמוע ולשיר בקול (ולילדך) שירים מן התפילה של יום כיפור. דבר נוסף שעשוי לעזור זה למצוא חברה במצב דומה ולהיות יחד ביום כיפור. אבל גם אם לא תצליחי לשלב את אחד הרעיונות הללו, זכרי שעיצומו של יום מכפר לשבים בתשובה, ושיש לך עיצומו של יום משלך.
ישנם הנוהגים לומר את הנוסח הבא לפני האכילה ביום כיפור:
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים, כמו שכתבת בתורתך: "ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'" (ויקרא יח, ה). ובזכות קיום מצווה זו, תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה, ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב "ועיניתם את נפשותיכם", כן יהי רצון, אמן. (מתוך ספר "תורת היולדת" [מהד' תשע"ו – פנ"ה, ס"י])
כתיבה וחתימה טובה.
הרבנית רחל וינשטין היא עמיתה בתוכנית הלכתא במת"ן ומדריכת כלות ויועצת הלכה