מהם המקורות לגדרי הלבוש על פי ההלכה?

שלום

  1. האם ללבוש גרביים הוא הלכה או מנהג? ואם זה הלכה, איזה סוג של גרביים?
  2. האם מותר לבחורה רווקה ללכת עם שיער פזור? ואם כן, גם מותר שיער פזור למרות שהוא ארוך?
  3. יש בעיה הלכתית שאישה תלך עם מכנסי ג'ינס מתחת לחצאית?

 

תשובה

באופן כללי יש להקדים לומר שבעניינים אלו, מעבר להלכה הפסוקה יש גם הרבה משמעות לשאלת נוהג המקום והחברה. לבוש שונה בחברות שונות ישפיע גם על השונות בהנהגות הרצויות. 

אתייחס לכל סעיף שהעלית בנפרד עם המקורות הרלוונטיים ובסופו אכתוב את ההלכה למעשה.

 

  1. האם לבישת גרביים זו הלכה או מנהג

"הלכות לבוש" (מה שמכנים לפעמים "הלכות צניעות") לא מופיעות בהלכה כנושא בפני עצמן.

רוב הדיון ההלכתי בשאלת הלבוש הראוי והצנוע מופיע בהקשר של הלכות קריאת שמע. 

הגמרא בברכות דף כד, עוסקת בשאלת האיסור לומר קריאת שמע (ושאר דברים שבקדושה)  במצב בו מתעורר היצר המכונה "ערווה". בלשונם של חז"ל "ערווה" אינה דווקא האיברים הצנועים ביותר אלא מעבר לכך. חז"ל מרחיבים את המושג "ערווה" לאזורים נוספים שנחשבים כנראה לאינטימיים וחשיפתם לעיני זרים מונעת את האפשרות לומר בפניהם דברים שבקדושה.

אחד האיברים הללו הוא השוק. הגמרא  שם מביאה את דברי רב חסדא- "שוק באישה – ערווה" כלומר, השוק הוא מן המקומות האינטימיים, שחשיפתו לעיני אנשים זרים נחשבת לפריצות, וממילא אסור לומר מול שוק מגולה דברים שבקדושה. 

מהדיון לגבי אמירת דברים שבקדושה, לימדו הפוסקים שאם דינו של השוק כערווה- עלינו להצניעו מול זרים גם בלי קשר לדברים שבקדושה.

מהו השוק?

לדעת חלק מהפוסקים שוק הוא החלק שבין הברך לקרסול, ומכאן הגיע הפסיקה בענין גרביונים.

לעומת זאת, ה'משנה ברורה' (שולחן ערוך אורח חיים עה, ב), ובעקבותיו האגרות משה סברו שה"שוק" שעליו דובר הוא בעצם הירך, מהברך ומעלה.
ולכן לפי כל השיטות יש לכסות את הירך וללבוש חצאית שמכסה את הירכיים (גם בישיבה). 

לגבי שאר הרגל (מהברך לסוף הקרסול), הדבר תלוי מאד במנהג המקום. יש מן הפוסקים שאף דנו בעובי הגרב.

לסיכום- 

לפי כל השיטות, יש לכסות את הירך עד הברך.

לפי חלק מהפוסקים יש לכסות גם את שאר הרגל בגרב.

ההכרעה שלך כיצד לנהוג תלויה מאד גם בסביבה ובחברה אליה את משתייכת. 

 

  1. שיער פזור

הדיון לגבי שיער פזור מאד תלוי בחברה אליה את משתייכת.

אמנם השולחן ערוך (אבן העזר סימן כב) פסק שלא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש, אחת הפנויה ואחת אשת איש. אבל לפי רוב הפוסקים כוונת "פריעת ראש" זה ללא כיסוי ראש בכלל, ולא בשיער פזור. 

(ויש מי שישב את פסיקת השולחן ערוך לגבי פנויות שהכוונה שם לפנויה שהייתה נשואה.)

המגן אברהם (אורח חיים סימן עה סעיף ג) ניסה ליישב את הסתירה בין דברי השולחן ערוך הללו ולבין פסיקתו בהלכות קריאת שמע (סימן עה) שם פסק  ש"בתולות שדרכן לילך פרועות הראש, מותר" והסביר שפריעת הראש האסורה גם לרווקות היא: "שסותרות קליעות שערן והולכות בשוק דזה אסור אפילו בפנויה". 

כלומר, שרווקות אסורות בפריעת ראש- כלומר פיזור שיער, ונשואות אסורות בפריעת ראש כלומר ללא כיסוי, אך רבים מן האחרונים סברו שלא כמו המגן אברהם. והמשנה ברורה שם (סימן עה, ס"ק יב) הביא את השיטות החולקות.

 

למעשה, להלכה, מותר לבנות רווקות ללכת בשיער פזור ויחד עם זה, בחברות מסוימות כשזה לא מקובל, ושיער פזור מושך תשומת לב, לא מומלץ לנהוג באופן שמעורר התרסה.
אני בטוחה שאת, ברגישותך, תדעי לזהות מתי, איך ואיפה זה מתאים ומקובל ומתי לא.

 

  1. לבישת מכנסים מתחת לחצאית

אכן עלולה להיות בעיה  בלבישת מכנסים מדין "איסור לבישת כלי גבר"- (שו"ע יו"ד סימן קפ"ב) ופוסקים מסויימים אסרו לבישת מכנסיים באופן גורף אבל פוסקים רבים (הרב עובדיה יוסף יבי"א חלק ו יו"ד י"ד, פניני הלכה משפחה, פרק ז הלכה ח) מבינים שהאיסור הוא רק כשזה לבוש מובהק של גברים ומקלים כאשר המטרה הינה הגנה מפני הקור.

נראה שהבעיה המרכזית עם לבישת מכנסי ג'ינס היא בעיה שנובעת בשל הצמידות של המכנס לגוף (ולא בגלל היותו בגד גברי בימינו) ולכן נראה שאין בעיה הלכתית בלבישת מכנסי ג'ינס מתחת לחצאית מספיק ארוכה (המכסה את הברך). 

על אף מה שכתבתי, יתכן שבחברות מסוימות הדבר לא מקובל ונראה יוצא דופן ואולי אפילו נתפס כהתרסה (ראי סעיף 2) .

באופן כללי וגם במקרה זה ל"מנהג המקום" ולחברה בה את משתייכת משמעות רבה בהכרעה איך לנהוג.

 

בהצלחה רבה

בת שבע

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.