מה המקור למצוות צניעות?

שלום! 

השאלה שלי היא על צניעות. אני רוצה לדעת מה המקור של המצווה הזאת כי בדרך כלל אני לא יודעת האם זה הלכה, מנהג או רק משהו מקובל.
תמיד בשיעורים מדברים עלינו על צניעות מבחינת ההשקפה אבל לא ממש מביאים לנו המקורות של כל דבר ומבחינתי זה חשוב מאוד להפריד בין הדברים הללו כדי שאני אוכל לדעת מה חייב לעשות ומה מומלץ לעשות. 

 

תשובה

שלום לך,

משאלתך ניכר שחשוב לך לקיים מצוות מתוך הבנה של המקור ההלכתי שלהם וזה אכן חלק מרכזי בלהיות עובדת ה'. 

בשונה ממצוות הכתובות במפורש בתורה כמו שבת או כיבוד הורים או חגים וכו', הרי שמצוות צניעות נלמדת מהציווי הכללי המוזכר לנו בפרשת קדושים (ויקרא י"ט, א) "קדושים תהיו" 

ומפרש רש"י מה הכוונה: "הוו פרושים מהעריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה". 

רש"י מתבסס בפירושו על דברי המדרש:

ויקרא רבה כד ו

א"ר יהודה בן פזי: מפני מה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים? אלא ללמדך שכל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה אתה מוצא קדושה. ור' יהודה בן פזי גם אמר: כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש.

חכמים בתלמוד הבינו שלהיות קדושים קשור בקשר הדוק לשמירה על עצמנו מעריות. הכוונה היא להתרחק מהתנהגות מינית פרוצה. פרשת קדושים מעמידה לנו אתגר מאד גדול כבני אדם, מצד אחד אנו כבני אדם יכולים להגיע גבוה ברוחניות שלנו, לנהוג בקדושה בחיינו, דומים לבורא עולם שיצר אותנו. מצד שני, אנחנו יכולים להגיע למקומות מאד נמוכים ולשכוח שיש בנו צלם א-להים. 

לאמירה הזו ניתן ביטוי הלכתי, מעשי היוצא מהציווי הכללי שבתורה. כחלק מהאתגר והמטרה למצוא קדושה בחיינו, חכמים הגדירו את המילים "גדר ערווה" גם ע"י ביגוד. מה ללבוש או לא ללבוש כדי להתרחק מאיסור העריות כדי להישאר במסגרת אותה מגדירה התורה – קדושה. 

מתוך הבנת עומק שכבני אדם יש לנו את היכולת לקחת את היצר שלנו ולרומם אותו לגבהים, ליצור, ללמוד, לחדש, לבנות, להיטיב ולהתעלות, ומאידך הוא יכול לקחת אותנו לתהומות של הקיום האנושי, למקומות פרוצים המסכסכים גם את הנפש לנו. 

להבנתם של חכמים, הכלי העיקרי להנחיית כוח אדיר זה מרוכז בצניעות הגופנית, שהיא חלק מדרכי הביטוי של גופו של אדם. זה כמובן לא הכל, זהו רק חלק מהציווי הכללי ובנושא של צניעות אי אפשר להפריד את שאלת הלבוש משאלת המידות. והתורה כבר העידה שהדברים קשורים. 

מה שנתפס בעינינו כמגבלות על לבוש קשור קשר הדוק למידות שלנו ולהתנהגות שלנו. חשוב להבין שההלכה דורשת מאיתנו לשלב פנימיות וחיצוניות, לעתים זו משפיעה על זו ולעתים הפוך. הצניעות הפנימית היא טבעית לאדם אחרי היציאה מגן עדן. לפני החטא הרי אדם וחוה הלכו עירומים ולא התביישו, ואחרי החטא חשו בושה והתכסו בעלי התאנה. כלומר התורה אומרת לנו שבעולם הזה הבגדים מחוברים לרגש הבושה שגורמת לנו לכסות מקומות מוצנעים. ככל שאנו מתהלכים בעולם בעזות פנים, בין בלבושנו בין בהתנהגותנו, הרי אנו חסרי בושה ומתרחקים מחיי קדושה. 

אמנם, כמו שגם את רמזת, באמת שהדברים הם מורכבים ולא פשוטים. לעתים הדרישות ההלכתיות על לבוש סותרות את תחושת הבחירה החופשית שלנו, את הצורך שלנו להיות יפות, מושכות ואי אפשר להתעלם מרגשות אלו וודאי שיש בהם נקודת אמת. היהדות רחוקה מתפיסת עולם המתרחקת מהגוף ומבזה אותו, האומרת שכדי לחיות בקדושה צריך להתרחק ממנעמי העולם. יש תשומת לב לגוף שלנו בכל רבדי החיים, יש חשיבות למושג היופי ולהתלבש יפה זה לכבד את צלם האלוקים שבנו. הופעה חיצונית היא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. הדגש ביהדות הוא בשילוב של הרוח והחומר, של האמונה שניתן לרומם גם את הגוף לקודש. וזאת שוב, ע"י שילוב של התנהגות צנועה, מידות טובות ולבוש צנוע. 

אנו חיות בתקופה מרתקת שבה אנו מחפשות אותנטיות וכנות ולהתחבר לעצמנו וזו תנועה רוחנית נפלאה שעבורה הלכות צניעות יותר מאתגרות. כמו בעוד מצוות בעולמנו הדתי יש בה אלמנטים קלים ויש בה אלמנטים קשים יותר. יש מי שזה לא מפריע לה ויש מי שכן. לצערי הרב הרבה מהעיסוק בעניין לבוש קשור לאיסורים והגבלות. הייתי רוצה  שבדיבור על צניעות, לצד האמירה שיש כאן הלכה (שאת גבולותיה תמצאי בתשובה הנוספת) נדבר על הפוטנציאל האלוקי שבחיים צנועים שיש בהם קדושה. 

אין אפשרות לבסס את ערך הצניעות אך ורק על פרטי ההלכה. כדי לזכות למידת הצניעות עצמה, יש צורך ללמוד ולהתעמק בערך הצניעות ולהפנים אותו בחיים.

ולכן אני מבקשת לסיים את דברי בפסוק הידוע ממיכה, 

מיכה ו ח 

הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ.

 

והגמרא במכות כג ע"ב-כד ע"א מפרטת:

"…הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך. עשות משפט- זה הדין אהבת חסד- זה גמילות חסדים והצנע לכת – זה הוצאת המת והכנסת כלה…"

הצניעות היא תמיד עם ה'. בפני ה'. לו אנו חייבים דין וחשבון ולא לבני אדם. אבל הרצון לחיים של קדושה אומרים לנו החכמים בגמרא, תמיד שייך לחיבור שלנו עם בני אדם. ברגעי השיא של חתונה ולהבדיל, פטירה של אדם קרוב, אירועים שכולם רואים, עלינו לעזור לאנשים לשאת את עוצמת הרגשות שלהם, אולי גם את הרצון שלהם דווקא להצניע את מה שקורה להם, להיות איתם. 

וזה הטוב שה' דורש מאיתנו.

מכל הלב מאחלת לך ברכה והצלחה,

המשיכי לחפש את האמת בתורת ה' ולהיות עובדת ה' בכל ליבך. 

יפית

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.