אני רוצה לדעת איך להדליק נרות שבת באופן הנכון
אני בת 16 ורוצה יותר לדקדק במצוות הדלקת נרות השבת – איך אני אעשה את זה נכון מבחינה של מקום ההדלקה , מספר הנרות, עם ברכה או ללא ברכה .
תודה ממש יעזור לי לקראת השבת הזו.
תשובה
שלום יקרה,
חזקי ואמצי ברצונך לדייק בקיום המצות ובמיוחד בהדלקת נר שבת שהיא מיוחדת ומוסיפה אור לשבת.
התשובה לשאלתך תלויה בכמה נתונים שלא ציינת בשאלתך, כגון – האם את נמצאת עם משפחתך או לבד בדירה, האם את אשכנזיה או ספרדיה, ועוד. לכן אכתוב בקצרה לגבי מצבים שונים ותוכלי למצוא את התשובה שנכונה למצב שלך בתוך הדברים. לאחר מכן אכתוב תשובה מפורטת יותר.
בכל בית חייב שיהיה נר דולק בכניסת השבת ליד מקום הסעודה או בחדר אחר ששוהים בו בבית. עבורנערה כמוך, אופן ההדלקה ומקום ההדלקה בפועל משתנה לפי מצבים שונים:
1. נערה בבית הוריה או אצל משפחה מארחת – אם את גרה עם הורייך ואמך (או מישהו אחר) מדליקה נרות או שאת מתארחת אצל משפחה בה מדליקים נרות – את יוצאת ידי חובה בהדלקה שלהם.
א. אם המשפחה לא מדליקה נרות – אם המשפחה שלך או המשפחה המארחת לא מדליקה נרות (למשל משפחה חילונית שלא מדליקה) אז עליך להדליק עבור עצמך. במקרה כזה הדליקי שתי נרות בברכה ליד מקום הסעודה. אם זה לא מתאפשר את יכולה להדליק בחדר השינה שלך.
ב. אם המשפחה מדליקה נרות – לגבי הוספת נרות על ידי רווקה לנרות של בעלת הבית יש מנהגים שונים. את יכולה להוסיף אחד או שנים לפי המנהג, עייני עוד בהרחבה לגבי מקום ההדלקה והברכה על הנרות.
2. נערה בפנימיה או דירת שותפות – מספיק שאחת מכן תדליק ליד מקום הסעודה וכך כולן יוצאות ידי חובה. אם תרצו להדליק כולכן תוכלו להדליק כל אחת שתי נרות ואשכנזיות יכולות לברך גם אם מדליקות יחד. לספרדיות עדיף למקם את הנרות באיזורים שונים כדי שכל אחת תוכל לברך.
3. נערה שמתארחת אצל משפחה וישנה בדירה נפרדת – אם את סועדת אצל משפחה אך ישנה בדירה נפרדת הדליקי נרות בברכה בדירה בה את ישנה. וודאי שהנרות מספיק גדולים או שיש בהם מספיק שמן כך שתספיקי להנות מאורם כשתחזרי לדירה לאחר הסעודה.
כמה נקודות חשובות לסיום:
- חשוב להדליק בזמן, שהוא להדליק לפני כניסת השבת. אם עברה שעת השקיעה אין להדליק כלל כדי לא לעבור על איסור חמור בשבת.
- אופן ההדלקה – מדליקים את הנרות, מכבים את הגפרור, מכסים את העיניים ומברכים:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת"
מנהג יפה נוסף הוא תפילה בזמן הדלקת הנרות.
יהיה רצון ותזכי תמיד להוסיף אור,
רחל
כעת אפרט את התשובה בהרחבה:
- חובת הדלקת נרות
אנחנו לומדות שהדלקת נר בשבת הינה חובה. הסיבות השונות שניתנו להדקלת נרות הן משום עונג שבת, כבוד השבת ושלום בית (ראי רמב"ם הלכות שבת והמהרי"ל בהרחבה). הדרך לכבד את השבת היא בכך שיהיה הנר דולק במקום הסעודה (רש"י מסכת שבת כב, ע"א).
נהוג שבעלת הבית מדליקה את הנרות ומוציאה את כל בני המשפחה, מכיוון שהאישה היא עיקר הבית (שולחן ערוך או"ח רסג, ג). למרות העדיפות שבעלת הבית תדליק את הנרות, מעיקר הדין בשעת הצורך או כשבעלת הבית נעדרת, מספיק שאחד מבני המשפחה ידליק נרות ובכך כל מי שגר או מתארח בבית יוצאים ידי חובה. כך שאם את נמצאת בבית הורייך או מתארחת אצל משפחה אחרת, אין לך חובה להדליק נרות בנוסף לבעלת הבית. אם את נמצאת בדירה לבד או עם חברות נוספות, יש לדאוג שאחת מן הנוכחות תדלקנה נרות (וכן אם היה מדובר בגבר ששוהה לבד בדירה).
יש לשאול מה הדין כאשר נשים נוספות רוצות גם הן להדליק, בין אם זו בת משפחה או בעלת משפחה אחרת שמתארחת אצל המשפחה. יש שתי שאלות שצריך לתת עליהן את הדעת – איפה הן תדלקנה והאם הן יכולות לברך?
מקום ההדלקה של נרות נוספים
במקרה של נרות נוספים על אלו של בעלת הבית, יש עדיפות להדליק את הנרות הנוספים בחדר השינה או במטבח או לפחות במקום אחר שלא צמוד לנרות של בעלת הבית.
בכל מקרה, אם יש חשיבות או עדיפות להדליק את הנרות ליד אלו של אימך או של המארחת, הדבר מותר, מכיוון שיש ערך בכל הוספת אור בשבת מכיוון שיש בכך שלום בית ושמחה והנאה יתירה (משנה ברורה על שולחן ערוך רסג, סעיף ח').
ברכת הנרות על נרות נוספים
לגבי הברכה, השולחן ערוך (שם) פוסק לספרדיות שיש להיזהר בברכה לבטלה ואין לברך אם הדלקת הנרות היא בצמוד לנרות בעלת הבית. הרב יצחק יוסף פוסק (ילקוט יוסף או"ח רסג) שרווקות ידליקו רק בחדרן וללא ברכה.
אך הרמ"א פוסק לאשכנזיות שיש לברך. המשנה ברורה כותב שלדעת כולם אם ההדלקה נעשית במקום מרוחק יש לברך על הנרות. (משנה ברורה שם)
לרוב לא נהוג שבנות רווקות ידליקו נרות כשהם נמצאות בבית אימן או מתארחות אצל אחרים, אך בספר שמירת שבת כהלכתה מנהג זה מוזכר ואין מניעה מלהדליק. בחסידות חב"ד נוהגים שבנות רווקות כן מדליקות בבית הוריהן. הפניני הלכה מציין שראוי שכל אחת תמשיך במנהג משפחתה בעניין זה (פניני הלכה שבת, ד,ב).
מספר הנרות
נהוג שבעלת הבית מדליקה שני נרות למרות שמעיקר הדין מספיק נר אחד, וזאת כדי שיהיה נר אחד כנגד "זכור" ונר אחד כנגד "שמור" (שולחן ערוך שם). יש גם מנהג להוסיף נרות נוספים כנגד מספר בני המשפחה (הרמ"א שם).
רווקות בבית אימן שנוהגות להדליק נרות, חלקן מדליקות נר אחד חלקן שניים.
אופן ההדלקה
השולחן ערוך (שם סעיף ה') פוסק שיש לברך ואז להדליק את הנרות, שכך המצווה "עוברת לעשייתה" (מיד לאחר הברכה מקיימים את פעולת המצווה). וכך נוהגות חלק מהנשים הספרדיות. הרמ"א פוסק לאשכנזיות להדליק קודם ההדלקה מכיוון שבעצם הברכה האישה מקבלת עליה את השבת ואז כבר לא תוכל להדליק נרות. כדי שההדלקה תהיה כביכול "אחרי" הברכה, יש להדליק, לכסות את העיניים, ורק לאחר הברכה להביט בנרות. ספרדיות רבות נוהגות כך גם (למשל לפי הבן איש חי שנה שניה נח, ח), ויש לנהוג על פי מנהג האם. אם אין מנהג אם, אפשר לעשות לפי הקהילה. אם אין מנהג לקהילה אפשר לנהוג כרוב הנשים אשר מדליקות לפני הברכה.
מקורות
- חובת ההדלקה ועל מי מוטלת
רמב"ם הלכות שבת פרק ה
הלכה א – הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירובי חצרות או נטילת ידים לאכילה אלא * חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת, אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת,
רמב"ם הלכות שבת פרק ל
הלכה ה – מסדר אדם שולחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו, וצריך לתקן ביתו מבעוד יום מפני כבוד השבת, ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך ומטה מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן.
שו"ת מהרי"ל סימן קמד
פסקו דיש לברך כשחל להיות יו"כ בשבת ולא חיישינן אדסמ"ג אלא חשבי ליה שלום בית אפי' בלא אכילהו
רש"י במסכת שבת דף כה עמוד ב
חובה – כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור
מסכת שבת פרק ב משנה ו'
על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה גובהדלקת הנר
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג
סעיף ג – הנשים מוזהרות בו יותר, פני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית.
- ברכה בתוספת נרות
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג
ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א (לה) טו שכל אחד מברך על מנורה שלו, (לו) ויש מגמגם בדבר. ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד.
הגה: אבל אנו (לז) אין נוהגין (לח) כן.
משנה ברורה שם
(לה) שכל אחד מברך – דכל מה דמיתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית וזוית:
(לו) ויש מגמגם – טעמם דבלא"ה יש שם אורה מרובה מנרות שהדליק הראשון:
(לח) כן – ואם יש לאחד מהן חדר המיוחד לו אף על פי שאינו אוכל שם ואינו משתמש שם שום צורך אכילה לכ"ע יכול לברך שם וכנ"ל בסעיף ו':
ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן רסג – הלכות הדלקת נרות שבת
יד. מעיקר ההלכה אין חובה כלל על הבנות הרווקות הסמוכות על שלחן הוריהן להדליק נרות שבת. ומעולם לא נהגו בנות הספרדים לעשות כן. ומכל מקום אם יש ברצונן להתנהג בחסידות ולהחמיר על עצמן להדליק נרות שבת בחדריהן, אסור להם לברך על ההדלקה, ויכולות להדליק בחדריהן רק בלי ברכה. [מרן בש"ע סי' רסג ס"ח כותב: ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום אחד, י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר ונכון להזהר בספק ברכות, ולא יברך אלא אחד. ע"כ. והרי הספרדים קיבלו הוראות מרן, ובפרט כאן שיש חשש ברכה לבטלה]. ואם ירצו ישמעו את הברכה מפי האם, שהיא עקרת הבית, בעת שמדליקה את הנרות בחדר האוכל, ויענו אמן, ואז תדלקנה בחדריהן בלי ברכה. וכל שכן שהבנים הרווקים אינם רשאים להדליק נרות שבת בברכה, בחדרים המיוחדים להם בבית הוריהם. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד קמה, שו"ת יחוה דעת חלק ב' סימן לב]
- מספר הנרות
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף א
יהא זהיר לעשות נר יפה, ויש מכוונים לעשות ב' פתילות, אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.
הגה: ב ויכולין (ו) להוסיף ולהדליק ג' או ד' נרות, וכן נהגו.
- אופן ההדלקה
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ה
כשידליק, יברך: בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של שבת, אחד האיש ואחד האשה. …
הגה: יש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה, ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה (מרדכי סוף ב"מ), וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנה עד לאחר הברכה, ומשימין היד לפני הנר אחר הדלקה ומברכין, ואח"כ מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייה, וכן המנהג (מהרי"ל).
בן איש חי שנה שניה פרשת נח סעיף ח
האשה חל עליה קבלת שבת בהדל' נרות שבת, מיהו לא חל אלא עד שתסיים כל הנרות אשר מדלקת במקום השלחן, ששם תהיה הברכה שלה, ואחר שתסיים כל הנרות תיכף ומיד תזרוק מידה הפתילה שמדלקת בה את הנרות, ותניח ידה על עיניה ותעצום עיניה ותברך תיכף, ויש טעם על פי הסוד בעצימת עיניה אותה שעה. ואחר סיום הברכה תפתח עיניה ותראה זריחת אור הנרות והתפשטות אורן במקום ההוא. ואם המקום הוא פרוס בו סדינין על הקרקע ואינה יכולה לזרוק הפתילה בארץ, תעמיד אחד אצלה כדי שתיכף ומיד בסיום ההדלקה יקח הפתילה מידה ויכבנה. ודוקא האשה תחול עליה קבלת שבת בהדלקת הנרות של שבת, אבל האנשים אם הם מדליקים נרות שבת בידם, אף על פי שמברכין עליהם, לא תחול עליהם קבלת שבת אלא כשאומרים בואי כלה ומזמור שיר ליום השבת, וכאשר נבאר לקמן, ולכן יכולים לעשות מלאכה אחר שמדליקין. מיהו טוב שיתנו בפירוש בעת ההדלקה, שאין מקבלים שבת בהדלקת הנר: ח. האשה חל עליה קבלת שבת בהדל' נרות שבת, מיהו לא חל אלא עד שתסיים כל הנרות אשר מדלקת במקום השלחן, ששם תהיה הברכה שלה, ואחר שתסיים כל הנרות תיכף ומיד תזרוק מידה הפתילה שמדלקת בה את הנרות, ותניח ידה על עיניה ותעצום עיניה ותברך תיכף, ויש טעם על פי הסוד בעצימת עיניה אותה שעה. ואחר סיום הברכה תפתח עיניה ותראה זריחת אור הנרות והתפשטות אורן במקום ההוא. ואם המקום הוא פרוס בו סדינין על הקרקע ואינה יכולה לזרוק הפתילה בארץ, תעמיד אחד אצלה כדי שתיכף ומיד בסיום ההדלקה יקח הפתילה מידה ויכבנה. ודוקא האשה תחול עליה קבלת שבת בהדלקת הנרות של שבת, אבל האנשים אם הם מדליקים נרות שבת בידם, אף על פי שמברכין עליהם, לא תחול עליהם קבלת שבת אלא כשאומרים בואי כלה ומזמור שיר ליום השבת, וכאשר נבאר לקמן, ולכן יכולים לעשות מלאכה אחר שמדליקין. מיהו טוב שיתנו בפירוש בעת ההדלקה, שאין מקבלים שבת בהדלקת הנר: