האם יום העצמאות הוא יום דתי או יום חילוני?
שלום,
האם יום העצמאות הוא יום דתי ונחשב כחג? או שהוא יום חילוני?
תשובה
שלום רב,
השאלה שהעלית בקשר לאופיו של יום העצמאות, נוגעת בכמה שאלות עומק ביחס לתחיית עם ישראל בארצו. אני מודה לך על השאלה, שמהווה הזדמנות להתבוננות ביום הנסי הזה, הקרב ובא. ואפרט בדברי מדוע יום העצמאות הוא יום דתי .
אפתח במבט על ההיבט הדתי של הקמת מדינת ישראל: ביום ה' באייר תש"ח זכינו להכרזה על מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. מאורע זה הינו בעל כמה משמעויות ונידון מהיבטים שונים. במאמרו "קול דודי דופק" מפרט הרב סולובייצ'יק מספר תרומות חשובות שהביאה הקמת המדינה, ואביא את חלקם:
בראש ובראשונה זכינו לקיבוץ גלויות, ולמרות שחלק נכבד מבני עמנו עדיין מצוי בגלות, מכל מקום הקיבוץ היהודי המשמעותי ביותר נמצא בארץ ישראל. מלבד זאת, ישנו תפקיד חשוב ביותר לעצם קיומה של מדינת היהודים בהפחתת ההתבוללות ונישואי התערובת באופן ניכר.
מקומו של עם ישראל הוכר בין העמים כבעל זכות קיום מדינית עצמאית, ונודע באומות, כי דם יהודי אינו הפקר עוד, כמעט אלפיים שנים של השפלות, רדיפות ורציחות באו אל קצן.
גם לאחר הקמת המדינה, אנו ממשיכים ורואים את יד ההשגחה, המלווה אותנו, מלחמות ישראל הנסיות, הסתיימו בניצחוננו המפתיע, ובכיבוש אזורים נרחבים מנחלת אבותינו . מעבר להחזרת כבוד ישראל, היה בכל אלה כמובן גם ממד של קידוש השם כנגד חילולו בזמן הגלות הקשה והממושכת.
גם הצלחתה של מדינת ישראל בתחומים השונים (כלכלה ומדע, צבא ורפואה, חקלאות ותעשיה) חריגה ומיוחדת בכל קנה מידה, ומהווה גם היא סימן לתהליך הגאולה בו אנו מצויים (ראי סנהדרין צח ע"א).
על כל מה שהזכרנו ישנה חובה להכיר תודה ולקבוע יום-טוב, כשם שאנו נוהגים בימי הפורים והחנוכה, שם ניצלנו מגזירות המן ואנטיוכוס. דבר זה נלמד במסכת מגילה (יד, ע"א): "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה – ממיתה לחיים לא כל שכן?"כלומר, אם ביציאת מצרים, אז נגאלנו מעבדות בלבד, אמרנו שירה והלל, קל וחומר, שבשעת הצלת חיינו ממש, יש להודות ולומר שירה על הנס.
ואף כאשר אין מדובר בהצלה מושלמת, קיימת חובה זו של הכרת הטוב, כפי שכתב הרמב"ם על חג החנוכה, שאמנם העצמאות הדתית והמדינית התקיימה במשך מאתיים שנה בלבד, אך בכל זאת התקבע חג החנוכה כהודיה לדורות (הלכות מגילה וחנוכה ה"א-ה"ג).
החיוב להודות ולהלל הנו מרכזי בעבודת ה', הן ברמה הפרטית וכל שכן ברמה הלאומית, ועלינו למלא פינו שירה כלפי ריבונו של עולם, שגמלנו את כל הטובה הזו. היו פוסקים שראו בכך חיוב מן התורה, למשל החת"ם סופר (בתשובותיו: יורה דעה רל"ג, אורח חיים קס"א, קצ"א, ר"ח).
מלבד נס הקמת המדינה וקיומה, ישנן מצוות חשובות ויקרות, שהמדינה מאפשרת לנו לקיים, מצד מצוות יישוב הארץ, אשר חלה על כל פרט מאתנו (עד שנאמר, כי מותר לקנות בה בית אפילו בשבת), ועל עם ישראל כגוף לאומי וממלכתי, כפי שנצטווינו: וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץוִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ (במדבר לג, נג), והכוונה לכיבוש הארץ, התיישבות בה וריבונות עליה, כפי שפירש הרמב"ן:"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה" (השגות לספר המצוות, מצווה רביעית).
נתפלל שהמדינה תמשיך ותתפתח מבחינה חמרית ומבחינה רוחנית, להיות אור לגויים מצד המוסר והקדושה.
עידית ברטוב