האם עדיף לשים התקן או ליטול גלולות לפני החתונה?

תשובות מאת: הרבנית חני פרנק

האם מותר הלכתית לקחת גלולות או לשים התקן? ומה עדיף לפני חתונה?

 

תשובה

שלום וברכה,

את שואלת בעצם שתי שאלות-  מה העדיפות ההלכתית בין גלולות להתקן, ומה מביניהם עדיף לפני חתונה. אתייחס לשתיהן.

התקן תוך רחמי משמש רק למטרה אחת – מניעת הריון. לעומתו, לשימוש בגלולות יש סיבות שונות: הן נפוצות מאוד בשימוש למניעת הריון, אך משמשות פעמים רבות גם להסדרה של המחזור החודשי (לפני ואחרי החתונה או לקראת חתונה כדי להימנע מחופת נידה), ולפעמים ישנן סיבות אחרות לשימוש בהורמונים כגון שיעור יתר, טיפול באקנה חריף וטיפול בכאבי מחזור.

מכיוון שבשאלתך לא ברור לאיזו מטרה את רוצה ליטול גלולות או לשים התקן אתייחס לכל האפשרויות. 

נפתח בשימוש באמצעים אלו במניעת הריון ונסיים בסידור המחזור לנשים בכלל ולכלה בפרט.

 

מניעת הריון

שאלת העדיפות ההלכתית בין גלולות לבין התקן לצורך מניעת היריון רלוונטית לתקופה שאחרי החתונה, כיון שלפי ההלכה אסור לקיים יחסי אישות לפני הנישואין. השאלה של מניעת הריון לאחר החתונה היא שאלה הלכתית גדולה מכיוון שיש בכך דחייה של מצוות "פרו ורבו", והתשובה לשאלה זו מורכבת ותלויה בשלבי החיים השונים של הזוג.

לאחר החתונה יש דעות שונות בהלכה לגבי שימוש באמצעי מניעה. ראשית יש לדעת, שמרגע שזוג מתחתנים חלה עליו חובת קיום מצוות 'פרו ורבו', שהיא לידת בת ובן. גם האישה מחויבת לסייע ביד האיש לקיים את המצווה הזו שהרי אינו יכול לקיים אותה בלעדיה. לשאלה האם בכל זאת מותר להם להחליט לדחות את קיומה של המצווה לשלב מאוחר יותר בחייהם יש התייחסויות שונות בין פוסקי זמננו, שרובם אוסרים, אך יש ביניהם גם בודדים שמתירים. זהו נושא רחב בפני עצמו ואם תהיי מעוניינת במידע נוסף לגבי הדיון ההלכתי על דחיית הריון פני לסמכות הלכתית או כתבי לנו ונשמח להתייחס לנושא בהרחבה.

לאחר לידת הילד הראשון, שהיא תחילת קיום המצווה, על אף שעדיין החובה להביא לעולם בן ובת ולהשלים את קיום המצווה קיימת, פוסקים רבים מתירים למנוע הריון עד שגוף האישה יתאושש ויחלים מהלידה ויהיה מסוגל להריון נוסף (כשנתיים אחרי הלידה). מכל האמור לעיל עולה ששאלת מניעת ההריון הנה שאלה הלכתית שיש להתייעץ לגביה עם רב או רבנית כדי לבחון את הסיטואציה הספציפית של הזוג. במידה שהוחלט על מניעת הריון, ניתן לבחור באיזה אמצעי מניעה להשתמש:

יש פוסקים שמעדיפים תמיד את השימוש בגלולות על פני אמצעי מניעה אחרים, משום שהן לא משפיעות בשום צורה שהיא על הזרע ויחסי האישות (ראי בספר פוע"ה, דעת רוב הפוסקים שהם מביאים). לעומתם יש פוסקים אחרים שטוענים שדווקא האמצעים ההורמונליים (גלולות ועוד) מסוכנים לאישה, כיון שהם משפיעים על גופה לטווח ארוך, ולכן מעדיפים את ההתקן התוך רחמי או הדיאפרגמה ולא את הגלולות (לדוגמה הרב רבינוביץ' זצ"ל ועוד).

אציין שגם אותם פוסקים שמעדיפים גלולות אינם אוסרים על שימוש בהתקן תוך רחמי, רק שמים אותו בעדיפות פחותה לעומת הגלולות.

יש לדעת שגם מבחינה רפואית פעמים רבות הרופאים יעדיפו שלא להתקין התקן תוך רחמי לאישה שעוד לא ילדה.

כל מה שכתבתי עד כה לגבי התקן תוך רחמי מתייחס בעיקר להתקן תוך רחמי מנחושת (IUD/ IUB) ולא להתקן הורמונלי דוגמת המירנה, קיילינה או ז'נס. התקנים אלו מכילים הורמון פרוגסטרון, והם פועלים באופן שונה מהתקן הנחושת, ובמידה מסוימת דומים יותר בפעולה שלהם לנטילת גלולות. עם זאת, גם אותם לרוב פחות מקובל להתקין לאישה שעדיין לא ילדה, במיוחד שהם נחשבים מניעה לטווח ארוך, מה שפחות מצוי בחברה הדתית לפני לידה ראשונה.

 

נטילת גלולות מסיבות אחרות, לפני אחרי חתונה

כפי שציינתי לעיל, יש סיבות נוספות שנשים שומרות הלכה בוחרות להשתמש בגלולות לפני החתונה ולאחריה: טיפול בבעיות הורמונליות כגון מחזור לא סדיר, שיעור יתר וכד'; התאמת תאריך החתונה למחזור של האישה כדי למנוע חופת נידה ועוד. כמובן שכל אחת מהבחירות הללו צריכה להיעשות בהיוועצות עם רופאה, כיוון שיש לה השלכות בריאותיות.

יש כלות שכדי לסדר את המחזור שלהן ולהימנע מחופת נידה מקבלות מרשם לגלולות למניעת הריון מרופאת הנשים, ואין בכך בעיה הלכתית עד החתונה. צריך להיות רק מודעים לכך שבנטילת גלולות למניעת הריון יכול להיות סיכון מסוים לאישה, במיוחד אם במשפחתה יש בעיות של קרישיות יתר וכד', ולכן חשוב ליידע את הרופאה לגבי מחלות רקע של הכלה או של קרובות שלה מדרגה ראשונה, כדי שהרופאה תחליט האם ואילו גלולות מתאימות לאותה אישה. את הגלולות בדרך כלל נוטלים עד אחרי שמקיימים יחסים מלאים ואז מפסיקים אותן.

 

העולה מכל דבריי הוא שהשאלה של השימוש באמצעי מניעה בכלל, ובפרט באיזה אמצעי מניעה להשתמש, היא שאלה אישית שתלויה במצבה של האישה ושל הזוג, ובשלב החיים בו היא נמצאת.

אם תרצי להמשיך ולהתייעץ באופן אישי לגבי זה, תוכלי בשמחה לפנות אלינו שוב. 

בברכה,

חני פרנק

יועצת הלכה

 

מקורות להרחבה:

הרב נחום אליעזר רבינוביץ', מסילות בלבבם עמ' 448

הרב שלמה אבינר, אחותי כלה, עמ' 91

הרב נחום אליעזר רבינוביץ', שו"ת שיח נחום, עמ' 327

נשמת הבית שער ה: אמצעי מניעה, סימן לב: שימוש בהתקן תוך-רחמי ודירוג אמצעי מניעה עמ' 171

ספר פוע"ה, כרך ג', הריון ולידה, חלק שנים עשר – מניעת הריון, עמ' 367 ואילך.

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן