אני טובלת עם נזם והבלניות מתחקרות אותי לגביו, מה אפשר לעשות?

יש לי נזם חישוק באף, לא הורדתי אותו מעל שנה. לא חשבתי לשאול רב אם זה בסדר, אבל בלניות כבר מספר פעמים תחקרו אותי לגביו. אשמח לקבל אישור שאפשר לטבול עם נזם (מוסיפה שעשיתי פרוצדורה רפואית באזור האף, וגם אז השארתי את הנזם עלי)

 

תשובה

תודה על שאלתך. עצם זה שאת לא מורידה את הנזם אף פעם מתיר לך גם לטבול עם הנזם. רק חשוב לוודא שאיזור הנזם נקי לפני שאת טובלת, ולסובב את הנזם כשאת בתוך המים כדי שמי המקווה יגיעו לכל מקום בגופך (בכך, נזם חישוק עדיף על נזם צמיד כי הוא יותר רפוי ומאפשר למים גם לגעת בכל האף). לגבי האישור שאת מבקשת, אני לא מכירה דבר כזה. את יכולה להדפיס את התשובה הזאת ולהביא איתך במידה שהבלנית תתחקר אותך. אבל באותו מידה ניתן גם להגיד לבלנית ששאלת שאלה הלכתית וקבלת פסק שמתיר לך לטבול עם הנזם.

אכתוב כאן קצת רקע כדי שתוכלי להבין היכן הדברים יושבים מבחינה הלכתית:

שאלה זו נוגעת בדיני חציצה – אשה אמורה לטבול במקווה כאשר אין שום חציצה או הפרדה בינה לבין המים, ולצורך כך יש שיח הלכתי בנוגע למה מגדיר חציצה שיפסול טבילה. מן התורה, רק דבר שאת לא רוצה שיהיה על גופך, וגם מכסה את רוב גופך (כמו בוץ על רוב הגוף), נחשב חציצה. מדרבנן הרחיבו את מושג החציצה לכלול גם דברים שאת מקפידה עליהם שמכסים רק חלק קטן מהגוף (כמו לכלוך על הרגליים), או לחילופין אפילו דברים שאת רוצה על הגוף שמכסים את רוב הגוף (כמו קרם גוף). ועל פי המנהג המושג חציצה נתפרש באופן עוד יותר גורף לכלול אפי' דבר שאת רוצה שיהיה על גופך שמכסה רק חלק קטן ממנו (כמו פלסתר על מכה).

עוד מושג בהלכה הוא שדבר שנעשה לנוי אינו מהווה חציצה, ודוגמאות לכך מובאות בשו"ע (ראי בהרחבות). אמנם נזם לא בדיוק נכנס לכל הגדרות הקטגוריה הזה בגלל שיש לו ממשות (בשונה מצבע שיער) עדיין התייחסות ההלכה שמיקלה בדברים של נוי יכולה להיות רלוונטית גם כאן (ובמיוחד לאלו שסוברים שדברים של נוי הופכים להיות חלק מהגוף – ראי בהרחבות בערוך השלחן). במשך הדורות המנהג לגבי חציצה עבר (וממשיך לעבור) שינויים על בסיס שינויים בהגדרת היופי, ועל נורמות של יופי נשי שמשתנה בכל תקופה וחברה. את השינוי הזה רואים למשל ביחס לטבילה עם לק, שאפי' לפני עשר שנים היה נחשב חציצה, והיום עם שינויים תרבותיים וקוסמטיים, לק ג'ל כבר לא נחשב כחציצה לטבילה בתנאי שזה במצב תקין לגמרי.

בשו"ע גם מוזכרים שתכשיטים רפויים לא חוצצים. כבר במאה ה16 יש שיח הלכתי סביב תכשיט שאשה לא נוהגת להסיר אף פעם – טבעת שהיא לא מסירה אפי' בזמן הלישה – ודיון האם זה הופך כביכול לחלק מהגוף שלה וכבר אינו מהווה חציצה לטבילה (ראי בהרחבות). במקרה שלך, ומכך שציינת שגם לא הסרת את הנזם בתוך פרוצדורה רפואית על האף, מראה עד כמה הנזם הזה חלק מגופך, ובכך ניתן להשאירו גם בזמן הטבילה.

בברכת כל טוב,

ג'ני רוזנפלד

 

מקורות להרחבה:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצח

סעיף א) צריכה שתטבול כל גופה בפעם אחת; לפיכך צריך שלא יהיה עליה שום דבר החוצץ. ואפילו כל שהוא, ואם דרך בני אדם לפעמים להקפיד עליו, חוצץ אפילו אם אינה מקפדת עליו עתה, או אפילו אינה מקפדת עליו לעולם כיון שדרך רוב בני אדם להקפיד עליו, חוצץ; ואם הוא חופה רוב הגוף, אפילו אין דרך בני אדם להקפיד בכך, חוצץ.

הגה: ולכתחלה לא תטבול אפילו בדברים שאינם חוצצין, גזרה אטו דברים החוצצים (הגהות ש"ד).

סעיף יז) צבע שצובעות הנשים על פניהן וידיהן כא ושער ראשן, אינו חוצץ. וכן מי שהוא צבע וידיו צבועות, אינו חוצץ.

הגה: וכן מי שאומנתו להיות שוחט או קצב וידיו תמיד מלוכלכות בדם, אינו חוצץ, שרוב בני אומנות זו אינן מקפידים (ב"י בשם ר"י).

סעיף כג) השירים והנזמים והטבעות והקטלאות אם הם רפוים, אינם חוצצים; ואם הם מהודקים, חוצצים.

 

ט"ז יורה דעה סימן קצח ס"ק ד

(ד) ואם הוא חופה רוב הגוף כו'. – דדבר תורה אינו חוצץ אלא ברובו ומקפיד עליו וגזרו רבנן ברובו שאין מקפיד משום רוב המקפיד וגזרו על המיעוט המקפיד גם כן משום רוב המקפיד אבל במיעוט ואינו מקפיד דתרתי לטיבותא לא גזרו כלל דהוה גזירה לגזירה. והא דכ' רמ"א אחר כך גזירה אטו דברים החוצצים והיינו אפילו במיעוט התם קאמר לכתחלה אבל דיעבד לא גזרינן גזירה לגזירה:

 

ערוך השולחן יורה דעה קצח:מג

הצבע שהנשים צובעות על פניהן וידיהן ושיער ראשן אינו חוצץ מפני שני טעמים האחד דכיון שזה עושין לנוי ה"ל כאלו זהו מגוף הבשר והשיער וכבגד צבוע שאין הצבע כדבר הנוסף אלא כעיקרו של בגד שהרי מצינו טבילה לפרוכת אף ע"פ שהיה צבוע מארגמן ותולעת שני והשנית שאין כאן ממשות כלל אלא מראיתו של צבע ואינו חוצץ ולא דמי לדיו שחוצץ דיש בו ממש [רא"ש ורשב"א שם]:

 

ט"ז יורה דעה סימן קצח ס"ק כג

(כג) מהודקים חוצצים. – וא"ל הא מיעוט שאינו מקפיד הוא פירש הראב"ד לפי שמקפדת להסירו בשעת לישה והוה כההיא דחוטי צמר דסעיף ב':

 

פתחי תשובה יורה דעה סימן קצח ס"ק א

(א) לפעמים – עי' בשו"ת זכרון יוסף חי"ד סי' יו"ד שכתב דמ"מ בעינן דוקא שמקפדת לעתים מזומנות כאותה שכתב הט"ז ס"ק כ"ג דטבעת מהודקת באצבע חוצץ משום דמסירתו בשעת לישה דהרי אם מיקלע לה עיסה ללוש כמה פעמים היום או מחר מסירתו אבל אם אינה מקפדת רק פ"א לזמן מרובה לא ומ"ש בש"ע אפילו אינה מקפדת עליו עתה כו' אין פירושו אלא שמקפדת עליו לבסוף לזמן רחוק אלא פירושו שאינה מקפדת עתה בשעת טבילה מ"מ מקפדת בימים שקודם ושלאחר הטבילה ע"ש ועמש"ל ס"ק י"ב בשמו:

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטי בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כדבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.