אני מתחילה את דרכי בלימודי חסידות ויש לי כמה שאלות

שלום רב,

לאחרונה אני מוצאת את עצמי נמשכת ללימוד חסידויות- דבר שאיני מכירה. (אני לומדת במסגרת דתית לאומית)
דבר זה העלה בי מספר שאלות שאשמח שתעזרו לי לקבל עליהן תשובה
1. אם מותר ללמוד מעט מכל דבר, מעט מהתניא, מעט מליקוטי מוהרן וכדומה.. או שיש חובה כלשהי להתמקד במקום אחד?
2. האם מותר לי ללמוד דברים אלו למרות שאיני מקפידה על כל ההלכות ולא ממש 'דוסית', מצד אחד ב5 השנים האחרונות רק התרחקתי מהדת וזאת באמת פעם ראשונה שפתאום יש משהו שמושך אותי ולא מעורר בי 'אנטי'
אך מצד שני אני נגשת לדברים מתוך ידיעה מלכתחילה שחלק מהדברים אקבל, אך יש נושאים שאעדיף להשאיר אותם כמו שהם..
ואני תוהה האם מותר להתחיל ללמוד מנקודת פתיחה כזו?
3. האם מותר ללמוד דברים שיש בהם ניגוד? למשל גם מדרכו של רבי נחמן, אך גם מורה נבוכים?
4. האם יש ספר/ ספרים 'שמיוחסים' לציבור הדתי לאומי שאוכל ללמוד מהם?
אני פחות מחפשת ספרי הלכה, אלא יותר התעסקות ברוח, בנפש ובמידות
5. לאחרונה נתקלתי במאמרים וסרטונים רבים על תודעה יהודית שמעבירה אואזיס צולר.
מהמעט שקראתי, אישה מיוחדת ומאמינה. רציתי לשאול האם דרכה תואמת את דרך היהדות? (חלילה לא מתוך זילזול, אלא בורות שלי ורצון אמיתי להבין)
שואלת מאחר שהופתעתי מאוד, דברים רבים שם נשמעו לי שונים מאוד מדברים שגדלתי עליהם בחינוך הדתי, למרות שמאוד התחברתי לגישה שלה.
גם העיסוק בקבלה ובזוהר זכור לי כדבר שיש להיזהר ממנו..
לא מצאתי אף רב או רבנית שמזכיר אותה או את דרכה בדבריהם ולכן פונה אליכן..

תודה רבה מראש
מעריכה מאוד אתכן ואת פועלכן!

תשובה

שואלת יקרה שלום,

איזו שאלה מרתקת, תודה לך עליה. חושבת שרגע הגילוי של עולם החסידות בלימודי היהדות הוא רגע מרגש של גילויים חדשים.

החסידות היא צומת היסטורי רעיוני בעבודת ה' שחודשה ע"י מייסד החסידות במאה ה17, רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) והביאה לעולם את ההתבוננות בנפש האדם, נתינת כלים לקבלה עצמית ולדבקות בה' שלאו דווקא מחוברת ללימוד תורה, העלאת השמחה כערך ובעיקר את חשיבות התפילה. מכאן מובנת מאד המשיכה שלך לתחום הדעת החדש הזה.

עולם המחשבה החסידי והפרשנות החסידית לתורה הוא עמוס וגדוש עם הבדלים בין הוגה להוגה, אני רואה בזה, כמו עולם הלימוד היהודי בכלל לדורותיו ביטוי לתורת ה' על כל פניה. חז"ל קראו לזה  'שבעים פנים תורה' (במדבר רבה יג, טז). וכך גם הסבירו את הפסוק בירמיהו כג כט: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" – מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות – אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים" (בבלי, סנהדרין דף ל"ד ע"א).

לא רק שאת יכולה ללמוד מכולם – בעל התניא, רב נחמן, נתיבות שלום ועוד אני חושבת שיש לכך חשיבות, אני מאמינה שעלינו לחפש את המילים והדרכים שגורמים לנפש שלנו תחושה של "הגעתי הביתה". ואי אפשר לעשות זאת ללא חיפוש של המבחר הקיים בים התורה. הגמרא במסכת פסחים (סב ב) מספרת על התנאית ברוריה, האישה היחידה בתקופת המשנה שאנו יודעים עליה שלמדה תורה עם חכמים גברים, שלמדה 300 הלכות מ300 חכמים ביום. מה זה אומר? פחות מעניינת אותי השאלה אם זה הגיוני או לא אלא המסר, אני שומעת מזה שלברוריה, אשת רבי מאיר ובתו של רבי חנינה בן תרדיון, אחד מעשרת הרוגי מלכות, היה חשוב לשמוע את כולם! כי רק כך היא תוכל להפעיל את הבחירה שלה ולקבל החלטות רלוונטיות לחייה.

ללמוד תורה לא שייך ל"דוסים" בלבד! אלא לכל מי שחשקה נפשה בכך ואין לכך קשר לקיום מצוות, זה נכון שהמשנה מדברת על כך שהמעלה הגדולה היא תלמוד המביא לידי מעשה. לימוד משמעותי הוא כזה שהתיאורטי משפיע על חיינו באופן מעשי.

לימוד הוא דבר מתמשך שאינו נגמר לעולם. הרב קוק אומר כי: "השלמות" מקפלת בתוכה את השאיפה האין סופית להשתלם, לחשוב ולהשתכלל.

אני מבינה מדבריו שמהותנו הפנימית היא חיפוש תמידי, התקדמות והתפתחות כדי להיות ה"אני" היותר טובה שאני יכולה וזו עבודת חיים.

לכן, אני שמחה עבורך שמצאת לימוד תורה שמעורר אותך ומדבר אלייך ויש לי רק לעודד אותך להמשיך.

ספרים בחסידות וברוח החסידות עליהם אני ממליצה:

כל ספרי הרב שלמה קרליבך(סדרת לב השמים), 'מעל לזמן' של הרב ארז משה דורון, פירושו של הרב שטיינזלץ לבעל התניא, גם לד"ר ליחיאל הררי יש ספרים על בעל התניא. ספרים קצת יותר מתקדמים בלימוד והעמקה הם הפירוש של הרב שג"ר לליקוטי מוהר"ן ו'אם רץ ליבך' של הרב אלחנן ניר.

במעבר לנושא הקבלה, מאד ממליצה על ספרים של הרב קוק המשלב בכתביו קבלה, חסידות ופילוסופיה – מידות ראיה, אורות התשובה, וספר הליקוטים "יש לך כנפי רוח".

בקשר לאואזיס צולר, מודה שלא הכרתי אותי לפני ובעקבות שאלתך נכנסתי ליוטיוב להקשיב לדבריה וקצת קראתי דברים שלה. היא אכן אישה מרשימה וחכמה ובקיאה, אמנם היא נוגעת בתורה שהיא מעט אזוטרית אבל חלק מהתפתחות הלימוד בעם ישראל.

העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת לך היא להקשיב קשב רב לאינטואיציה שלך. וגם לשכל שלך. למפרש המקרא הידוע רבי אברהם אבן עזרא יש משפט נפלא שאומר " המלאך המתווך בין האדם לבוראו הוא – שכלו". דבריה שייכים לתורת הסוד היהודית שיש בה ללא ספק עומקים ועולמות פלאיים. כמו בכל צומת בחיים צריך לשאול במה אני בוחרת? ולבדוק, האם הדברים גורמים לי להיות יותר טובה? ולעשות טוב? האם אני זוכרת מי אני או שאני מרגישה שמבקשים ממני להיות מישהי שאני לא? יש תלמידי ותלמידות חכמים גדולים לאורך הדורות שבאופן מודע הכריזו שהם לא נוגעים בתורת הסוד, אלא לומדים רק את תורת הנגלה (תנ"ך, תלמוד, מדרש, הלכה) כי להבנתם זהו תפקיד האדם בעולם. חלקם לא ראו בזה ממש וחלקם אמרו שגם אם יש בזה אמת הם בוחרים שהקבלה לא תהיה חלק מעבודת ה' שלהם. איני נכנסת לשאלת האמת. כאמור, חלק ממסע החיים זה לעשות בחירות. בדומה למה שכתבתי לך על החסידות, במידה והדברים עוזרים לך להיות יותר את, אין בכך פסול. אך אל תוותרי על השכל, להפעיל שיקול דעת מחד, ומצד שני גם להקשיב לאינטואיציה ואם נדלקות בך נורות אזהרה, אמוניות, רוחניות, שכליות או רגשיות תתרחקי מהדברים.

מאחלת מכל הלב להמשיך וללמוד ולהכיר את עצמך ונשמתך

ולהיות כל הזמן בתהליך של צמיחה

שנה טובה ומתוקה

יפית

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן