איך אפשר ליישב בין המדע לבין סיפור בריאת העולם?
מטרידים אותי מאוד ממצאי המדע בעניין אופן יצירת העולם, שלא מתיישבים במיוחד כידוע עם המסופר בבראשית או עם הפרשנויות על בראשית למשך כמעט כל הדורות. אני מכירה מספר ניסיונות ליישב בין השניים, אבל בסופו של דבר הם נראים לי מאולצים מאוד, כי הממצאים החד-משמעיים של המדע בנושא רחוקים מאוד מפשט הפסוקים וגם מהמסורת…
כיצד עלי להתייחס לכך?
תשובה:
תודה על שאלתך, שמבטאת היטב את קשייהם וספקותיהם של רבים. את מציבה זה מול זה שני צדדים: מצד אחד ספר בראשית ומצד שני ממצאי המדע, אותם את מגדירה "חד משמעיים". את אומרת שאת מכירה נסיונות יישוב אבל הם לא מרגיעים את אי-הנוחות שלך.
אנחנו קוראות את שאלתך ומנסות ראשית לחשוב, מה היה מרגיע את אי הנוחות הזה? איזו מציאות היתה מיישבת את ליבך?
נניח, אם המדע היה מגלה שהעולם נברא בשישה ימים לפי הגדרת יום בימינו, וביום השישי נברא האדם, האם זה היה מתיישב? אנו מניחות שלא, כיוון שבבראשית ב' כתוב שהאדם נברא ראשון ורק אחריו שאר הבריאה. ואם המדע היה מגלה שהאשה הראשונה שחיה אי פעם נבראה מצלע שנלקחה מגוף האדם, זה לא היה מתיישב עם הנאמר בפרק א' שזכר ונקבה שניהם נבראו בזמן אחד.
מה שאנחנו מנסות לומר זה שלא ייתכן שממצאי המדע יתאימו בדיוק לנאמר בתורה, כי התורה עצמה מתארת את הבריאה ממספר זויות שונות ולפי סדר שונה. הפסוקים עצמם אינם מתיישבים זה עם זה בפשט, והם קיבלו פרשנויות רבות שגם הן סותרות זו את זו.
ומן הצד השני של המשוואה – גם ממצאי המדע אינם "חד משמעיים" כלל, וכל מדען יאמר זאת. המדע מציע תיאוריות אשר ניתנות להפרכה, והוא מחזיק בהן רק כל עוד לא הופרכו.
כלומר, העמדה הבסיסית לפיה יש את "הבריאה לפי התורה" ויש את "הבריאה לפי המדע" – אינה מדויקת. יש בתורה מספר תיאורי בריאה, אשר כל אחד מהם מציג לנו פן רוחני-ערכי אחר של האמונה בבריאת העולם על ידי ה'. ויש למדע השערות לגבי תהליך ההיווצרות של העולם הפיזי.
אין מחלוקת בין התורה למדע, כי מחלוקת היא מצב בו שני הצדדים מתייחסים לשאלה אחת, ועונים עליה תשובות שונות. המדע והתורה כלל אינם עונים על אותן שאלות. ומעל הכל, ישנו מיסתורין שאינו מובן לנו וכפי הנראה גם אינו אמור להיות מובן לנו עד הסוף.
למסתורין זה התייחסו חז"ל באמרם "אין דורשין בעריות בשלושה ולא במעשה בראשית בשניים ולא במרכבה ביחיד…ולא במעשה בראשית בשניים, מנא הני מילי? דתנו רבנן: "כי שאל נא לימים ראשונים …" (דברים ד לב) – יחיד שואל, ואין שנים שואלין" (חגיגה יא: ) – סיפור מעשה בראשית אינו סיפור בהיר ואינו אמור להיות מובן, אלא יש בו סודיות והסתרה. במדרש נאמר על הפרק הראשון בבראשית: "מתחילת הספר ועד כאן "כבוד א-להים הסתר דבר" (בראשית רבה ט', א') – כלומר, ההסתרה והמסתורין הן חלק מכבוד הא-ל, חלק מההתגלות שבתורה.
כל גדולי ישראל בכל הדורות, גם כאשר הציגו את פרשנותם לתיאורי הבריאה, סייגו ואמרו כי ישנם רבדים בלתי מובנים. כך למשל כתב הרמב"ן: "מעשה בראשית – סוד עמוק, אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו." (בראשית א', א')
גם הרמב"ם הסביר כי התורה אינה מתארת את הבריאה באופן הניתן להבנה: "ומחמת גודל הדבר ורוממותו, ומחמת חוסר יכולתנו להשיג הדברים הגדולים כמו שהם, נאמרו לנו הדברים העמוקים אשר הוזקקה החכמה הא-לוהית להודיענו אותם במשלים ובחידות ובדברים סתומים מאוד, כמו שאמרו ז"ל: 'להודיע כוח מעשה בראשית לבשר ודם אי אפשר, לפיכך סתם לך הכתוב 'בראשית ברא א-לוהים' (בראשית א, א)' וכו'. הנה העירוך כי הדברים האלה האמורים סתומות, וכבר ידעת דבר שלמה, 'רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו' (קהלת ז, כד)" (פתיחה למורה נבוכים).
ממילא, מה שנראה כסתירות בין ממצאי המדע לבין הכתוב בתורה אינו אלא עדות לחלקיות הבנתנו. אין בכך רע, אנחנו בני אדם והבנתנו היא חלקית, ועלינו לשאוף להגדילה ולשכללה כל הזמן. הידיעה היא תמיד חלקית, ולצידה האמונה צריכה ויכולה להיות שלמה. בכך נוכל לצעוד בבטחה אחר גדולי רבותינו מפרשי התורה, שפירשו את סיפורי הבריאה לאור ממצאי המדע והידע האנושי של זמנם. גם בימינו רבים וגדולים משלבים בין הבנה מדעית ללימוד תורה מעמיק, והידע על תהליכים וחוקים של עולמנו מסייע להם בהבנת התורה.
איננו יודעות אם את מחפשת הפניות לקריאה נוספת בנושא, שהרי כתבת בשאלתך שכבר למדת נסיונות ליישוב הקונפליקט, אבל אם רצונך לקרוא על כך תוכלי למצוא באתר "לדעת להאמין" הרבה עיסוק ברור, מעמיק ונגיש בנושא.
שלומית