האם מותר לברך ברכות כשאני בלבוש חלקי?
שלום רב.
רציתי לשאול האם מותר לי לברך ברכות מסויימות כשאני מסתובבת בבית והלבוש שלי חלקי.
זה יכול להיות שאני קמה באמצע הלילה לשירותים בלבוש מינימלי במקרה הטוב ואז לא מברכת אשר יצר כי לא יודעת אם מותר לי. או למשל זה יכול להיות ברכת המזון כשאני מסיימת לאכול, אבל בגלל שאני בבית אני לבושה בשורט וגופייה. קשה לי להתלבש כל פעם.. לתפילה אני כן מתלבשת אבל סתם ככה שירותים או ברכת "שהכל" אפילו…
מה הדין?
תשובה:
שלום לך,
שמחתי לקרוא את שאלתך, וההבחנה שעשית בין תפילה ובין ברכות. יתכן שעשית זאת באופן אינטואיטיבי, אך בהחלט יש בסיס הלכתי לתחושה הפנימית שלך.
המשנה (חלה פ"ב מ"ג) מתארת מצב קיצוני, שבו אשה מפרישה חלה ואף מברכת ללא בגדים, משום שאיבריה המוצנעים פונים כלפי הקרקע. זאת בניגוד לאיש, שאינו רשאי לעשות כן. ומסבירים מפרשי המשנה (למשל תפארת ישראל) שבברכות מקלים (ובירושלמי ברכות פ"ח ה"ב מובא הטעם שאין מטריחים עליה להתלבש).
לעומת זאת בשביל תפילה, שהיא כעמידה לפני מלך בכובד ראש וברצינות, נדרש כיסוי גוף מלא (שו"ע אורח חיים סימן צא סעיף ה). וכך פתח הרמב"ם בהלכות תפילה (פ"ה ה"ה): תקון המלבושים כיצד? מתקן מלבושיו תחלה ומציין עצמו ומהדר שנאמר השתחוו לה' בהדרת קדש.
דין זה הובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן עד סעיף ד) ונושאי כליו, שם מובא היתר לברך בלבוש תחתון בלבד (הנקרא חלוק), אך נדרש מהאשה כיסוי מקום הערווה, והפרדתו מן הלב. כאן מסביר המשנה ברורה (סימן עד סקט"ו, וכן הט"ז סימן עד ס"ק ד), כי מעבר לאיסור ראיית הערוה, נאסר גם גילוי הגוף בזמן הברכה מצד האיסור "ולא ייראה בך ערוות דבר".
לסיכום, מותר לברך בלבוש חלקי, אך לא בעירום מלא.
אסיים בהערה נוספת בעניין קימה באמצע הלילה –
כאן נדרשת נטילת ידיים בטרם הזכרת שם ה' בברכה, משום רוח הטומאה השורה על הידיים, ובדיעבד ניתן להרהר את הברכה בלב גם ללא נטילת ידיים (ברכי יוסף אורח חיים סימן סב סעיף א וכן הט"ז בסימן סב). אפשרות אחרת מובאת במשנה ברורה (סימן סב סעיף ח), לקנח את הידיים בסדין או בבגד (אף אם ידוע בבירור שנגעת באיברים המכוסים בשעת השינה), ואז לברך. גם הר"ע יוסף (יביע אומר חלק ד – אורח חיים סימן ד) פסק לברך בקול משום דהרהור לאו כדבור דמי, ולא יוצאים ידי חובת ברכה בהרהור בלבד ללא השמעת קול, לכן יש לשפשף את הידיים בבד או בגד שמנקה, ואז לברך בקול. ואם ישנים בפיג'מה המכסה את כל הגוף, ואין חשש למגע באיברים המכוסים, מתיר הרב עובדיה לברך אף ללא ניגוב הידיים.
בברכה,
עידית
הרחבה
דיון מקביל מופיע גם בשו"ע יורה דעה סימן ר סעיף א לגבי ברכת האשה הטובלת כשהיא ערומה. גם במקרה זה נדרשת האשה לעכור את המים ברגליה וכן לחבק את גופה על מנת להפריד בין הלב והערווה, מלבד אי ראייתה בשל העמידה במים. (ב"ח אורח חיים סימן רו סק"ג, ויורה דעה סימן ר סק"א בקונטרס אחרון).