האם לעיתים אישה יכולה להגיע לתפילה במנין במקום האיש (והוא יהיה עם הילדים)

במצב שלא מתאפשר לשני בני הזוג להתפלל בבית הכנסת במניין (אלא רק לאחד) – למשל בגלל הילדים הקטנים בבית – האם יש עדיפות ברורה לגבר ללכת לבית הכנסת, או שניתן לעשות חלוקה של שבת הגבר, שבת האשה (והגבר יתפלל ביחידות)?

 

תשובה:

לפני שאענה לשאלה כמו שאתה מבקש לשאול אותה, כדאי לשים לב שאתה מניח שיש רק שתי אפשרויות לפתרון: או שהאיש ילך לבית הכנסת או שבני הזוג יעשו חלוקה ביניהם ולעיתים האשה תלך לבית הכנסת ולעיתים האיש. לפעמים הפתרונות לדילמות כאלה לא נעוצות בהלכה אלא דווקא במציאות וניתן לפתוח אפשרויות נוספות כמו: קימה למניין מוקדם, הגעה משותפת עם הילדים וחלוקה עדינה יותר של מי נשאר עם הילדים מחוץ לבית הכנסת בחלקים מסוימים של התפילה.

ועכשיו לשאלה כפי שאתה שאלת. אני רוצה להניח שתי הנחות יסוד שנדמה לי שחשוב לזכור, עוד לפני ההתייחסות לסיטואציה הספציפית שאתה מתאר:

  1. נשים חייבות גם הן במצוות תפילה. כך קובעת בפשטות המשנה במסכת ברכות וכך להלכה לכל השיטות. אמנם יש מחלוקת בין הפוסקים לגבי היקף החיוב של נשים בתפילה: כמה תפילות ביום עליהן להתפלל וגם בתוך כל אחת מהתפילות אילו חלקים הן מחויבות לומר ובכל זאת כנתון יסודי פשוט שנשים חייבות בתפילה.
  2. מציאות החיים בשלב גידול ילדים קטנים היא משמחת אך גם מאתגרת משימות ואזורי חיים נוספים שיש לכל אחד מאיתנו. ההלכה נתנה כלים להתמודדות עם האתגרים הללו ובפוסקים מתוארים ביחס לחיוב תפילה, לפחות שני כלים שעקרונית יכולים לפטור את ההורה המטפל בילדים מחובת תפילה. אמנם בפוסקים הוזכר בדרך כלל השימוש בכלים אלו ביחס לאם אך על פניו אין מניעה להשתמש בהם גם ביחס לאב:
  • "אונס רחמנא פטריה": ההנחה שעל מנת להתפלל יש צורך בכוונה והזמן בו נמצאים בפועל עם ילדים קטנים לא מאפשר כוונה. כאשר תנאי המציאות לא מאפשרים קיום של מצווה – הגדירה ההלכה את המצב כאונס בו אנחנו פטורים מקיום המצווה.
  • "העוסק במצווה פטור מהמצווה": בהנחה שגידול ילדים הוא מצווה הרי שיש לנו כלל שכאשר אנחנו עסוקים בפועל בקיום מצווה באופן כזה שהיא מונעת מאיתנו לקיים מצווה אחרת, חל עלינו פטור מקיום המצווה השנייה.

מאופן ניסוח השאלה שלך נראה שאתם מצליחים לארגן את הבוקר כך ששניכם מצליחים להתפלל בבוקר וממילא הדילמה נוגעת רק לשאלת ההגעה לבית הכנסת לתפילה במניין. מעלת המניין כפי שעולה מתוך המקורות נוגעת לשתי נקודות שונות:

  1. הגמרא במסכת ברכות (דף ח) אומרת שאין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים. לקביעה זו יש גם היבטים פשוטים יותר כמו העובדה שהמניין עוזר לקבע את חובת התפילה ועוזר גם פעמים רבות ביכולת להתכוון לתפילה – יתרון זה של התפילה במניין שייך לנשים כמו גברים ולא נראה שהעובדה שהאיש הוא חלק ממה שמרכיב את המניין הופכת אותו למחויב יותר להתפלל במסגרת כזו.
  2. העובדה שבמניין שורה שכינה מאפשרת גם לומר את כל ענייני דבר שבקדושה בתוך התפילה: ברכו, קדיש, חזרת הש"ץ, ברכת כהנים וקריאת התורה – על פניו בנקודה זו יהיה הבדל בין נשים לגברים שכן למעט הדיון על קריאת התורה (שלפי המגן אברהם נשים חייבות בו כמו גברים) קשה להעלות על הדעת שאשה תהיה חייבת בדבר שהיא לא יכולה לעשות בעצמה.

המעלה השנייה שאוזכרה ביחס לתפילה במניין רלוונטית לגברים ולא לנשים ולכן כאשר אין אפשרות שגם האיש וגם האשה יתפללו במניין, נראה שיש העדפה הלכתית שהאיש ילך להתפלל בבית הכנסת (כאמור לעיל בהנחה שהאשה בכל מקרה מצליחה להתפלל בבית והדילמה איננה: תפילה של האיש במניין או אפשרות האשה להצליח ולהתפלל שזהו דיון הקובע מקום לעצמו וחומרי הגלם לדון בו נוגעים ביסודות שהזכרתי בראשית התשובה לעיל).

על גבי מסקנה זו אני חושבת שראוי לבחון את הניסוח של השולחן ערוך ביחס לחובת האיש להתפלל במניין: "ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור" (שולחן ערוך, או"ח סימן צ סעיף ט). הניסוח הזה שמגדיר את החובה להתפלל כחובה "להשתדל" מפתיע: גם לאור העובדה שניסוח כזה מצוי בתוך ספר הלכה וגם לאור העובדה שפעמים רבות תפילה במניין נתפסת בציבור כמרכיב משמעותי מאד בחיים הדתיים של הגבר (ודוגמא חיה לכך ראינו כעת בתקופת הקורונה: הקושי לוותר על המניין והמאמץ לחפש כל דרך לקיים אותו בכל זאת).

האמת היא שהעובדה שהלכה הגדירה את החיוב להתפלל במניין באזור ההשתדלות ולא באזור החיוב החמור – מקבלת ביטויים רבים בפוסקים שמתירים מסיבות שונות ולעיתים אפילו משונות להפסיד תפילה במניין, כך לדוגמא:

  1. המגן אברהם בסימן קטן ט"ז מתיר לאדם שאיננו חולה אך "תש כוחו" לוותר על התפילה במניין.
  2. המשנה ברורה בסימן קטן כ"ט מתיר לאדם שהקפדה על תפילה במניין תגרום לו הפסד ממוני (ולא רק מניעת רווח) להתפלל ביחידות
  3. המגן אברהם בסימן קטן י"ב על סימן תרע"א מתיר לאדם שטרוד בעסקיו לוותר על תפילה במניין ולהתפלל ביחידות.

בנוסף לדוגמאות אלו שהובאו כבר בנושאי כלים על השלחן ערוך, ישנם עוד דוגמאות רבות שהובאו בפוסקים. הפסקי תשובות על סימן צ' אסף שש עשרה מקרים כאלו כשביניהם ניתן למצוא: אדם ששכח את החליפה והכובע בבית, אדם שמסיבה מוצדקת לא סובל את האנשים המתפללים בבית הכנסת שלו, אדם העסוק במצווה עוברת כגון הכנסת אורחים או קניות לשבת שלא יוכל לעשות מאוחר יותר וכדומה..

השאלה שיש לנסח היא האם גם רצונה של האשה ללכת להתפלל בבית הכנסת יכול להיכלל באותה רשימה של סיבות המתירות לאיש לוותר על ההשתדלות להתפלל במניין. השאלה שיש לנסח היא האם גם רצונה של האשה ללכת להתפלל בבית הכנסת יכול להיכלל באותה רשימה של סיבות המתירות לאיש לוותר על ההשתדלות להתפלל במניין. בשאלתך לא פירטת מה המניעים של אשתך לרצון זה: האם רצון אישי להתפלל בבית הכנסת? האם רצון לחנך את הבנות שלכן לתפילה? או משהו אחר. כל אחת מהסיבות הללו נראות לי ראויות ובוודאי אינן גרועות מסיבות אחרות שהוזכרו בפוסקים (כמו: עייפות גדולה, הפסד בעולם העסקים, שכחת גרטל וכובע בבית ועוד..) ובמידה ואתם בוחרים לחלק ביניכם את ההשתתפות בתפילה במניין אין בכך איסור ויש לכך בסיס מוצק בהלכה .

על אף שכך נראה לי עולה מדרך המלך של הפסיקה, חשוב לדעת שיש גם את שיטת הרב משה פיינשטיין שבכמה תשובות שלו הכריע שהתפילה במניין היא חובה של ממש וממילא אין היתרים מיוחדים לוותר עליה (לדוגמא: אגרות משה או"ח ח"ג סימן ז' וכן או"ח ח"ב סימן כ"ז).  לכך יש להוסיף את שנאמר לעיל שבעולם הדתי שלנו פעמים רבות התפילה במניין הפכה להיות "סמל" של השתייכות לחברה דתית מסוימת. הנחה זו הפכה את ההיתרים שאוזכרו בפוסקים לוותר על המניין להיות פחות זמינה לשימוש בפועל וישנו מאמץ גדול מצד פוסקים וגם בני תורה להקפיד להתפלל במניין.

ובכל זאת אני חושבת שההחלטה לוותר על תפילה במניין כדי שהאשה תוכל להתפלל במניין  – מעבר לכך שיכולה לקבל ביסוס במקורות ההלכתיים, לא חייבת להחליש את מקומה של התפילה במניין בימינו ואולי דווקא יכולה לחזק אותה ואת מקומה של התפילה בבית שלכם, בוודאי אם יש לכם גם בנות בגילאים הרלוונטיים.  

את ההכרעה הזו נראה שיש לסייג בשני סיוגים:

  1. הניתוח ההלכתי הנ"ל יכול לכאורה לאפשר גם הכרעה שבכל שבת תלך האשה לבית הכנסת והאיש ישאר בבית עם הילדים. מציאות כזו איננה תקינה ויש להקפיד שכל אחד מבני הזוג ילך לעיתים לבית הכנסת (וכדאי לשחרר את החלוקה הקנאית והמדקדקת..)
  2. במידה ואתם גרים במקום קטן בו קיום המניין תלוי בנוכחות של האיש בבית הכנסת – נראה שיש חובה מוגברת על האיש ללכת לבית הכנסת ולאפשר את קיום המניין, גם במחיר שהאשה לא תוכל ללכת לתפילה במניין.

כמובן שבן הזוג שנשאר בבית צריך לראות שהוא מצליח למצוא את הזמן להתפלל ביחידות לפחות את חלקי הליבה של החיוב ההלכתי של התפילה.

העובדה שאפשרי לנהוג כפי שהצעת בשאלה עדיין לא מכריעה האם גם נכון לנהוג כך. התשובה לשאלה זו היא אישית מאד וקשורה לשיקולים רבים (שאלת חינוך הילדים והילדות לתפילה, המחירים שעשויים להיות לתחושת הוויתור אצל אחד מבני הזוג, החברה בה אתם חיים ועוד..) שאותם כ זוג צריך לשבת, לדון, לשקול ולהכריע באופן אישי..

בתפילה לתפילות טובות

חנה

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן