אני אחות במחלקה אינטנסיבית – מהם ההנחיות לצום תשעה באב?

אני אחות. עובדת במחלקה די אינטסיבית.

אני אעבוד בליל ט באב (בלילה שבין רביעי לחמישי) ורציתי קווים מנחים מבחינת הצום – האם במידה וארגיש שאני מתקשה לתפקד במשמרת מה מותר ומה אסור.
תודה

 

תשובה:

שלום ותודה על שאלתך,  

תשעה באב הוא מהצומות החמורים שהחמירו בהם חכמים ואפילו מעוברות ומניקות צמות בהם. אמנם חולה שמרגיש מאד לא טוב יכול לאכול בתשעה באב וגם מעוברת שמרגישה מאד לא טוב נכנסה להיתר זה – אך באופן עקרוני ההלכה החמירה בהקלות של צום זה.

לצד הגדרה זו, ברור הוא שאנשים העוסקים במקצועות הנוגעים בפיקוח נפש, באופן ישיר או עקיף, חייבים להיות בעירנות וביכולת תפקוד גבוהה. בכלל מקצועות כאלו יש למנות את כוחות הצלה והרפואה ובוודאי שגם אחות בבית חולים כלולה בהגדרה זו. מידת הקושי של הגוף שלנו לתפקד בשעת צום משתנה בין אדם לאדם ולמעשה את היחידה שיודעת לענות האם הצום רק מקשה ומאתגר את יכולת התפקוד או שהוא גם ממש פוגע בה.

במידה ואת מרגישה בעצמך שהצום פוגע ביכולת התפקוד שלך, לא רק שמותר לך לשבור את הצום אלא נדמה שאת חייבת לעשות זאת. ביום כיפור שהוא חיוב מהתורה, קבעה ההלכה שגם אדם שנאלץ לאכול ולשתות בצום יעשה זאת בשיעורים על מנת לא לאכול/לשתות שיעור של חיוב בפרק זמן קצר.

בתשעה באב שהוא חיוב מדרבנן, מעיקר הדין אין עניין לשיעורים, ולכן במידה ואת צריכה לאכול או לשתות את יכולה לעשות זאת כרגיל (אמנם יש מהפוסקים שרצו להכיל את דין השיעורים גם לצום תשעה באב אך כפי שמעיר הביאור הלכה נראה שזה עניין דווקא להיתר גורף שניתן בשעת מגפה ולא להיתר פרטי לאדם מסוים לאכול בצום. דברי הביאור הלכה הופכים לרלוונטיים בימינו בהנחיות שניתנות בעניין צום שעה באב למבודדי קורונה, אך הם אינם רלוונטיים לשאלה ולמצב שאת מתארת ). ובכל זאת נאמרו כמה הנחיות לאכילה ושתיה כזו:

  1. השלחן ערוך עצמו כבר מזכיר שמי שפטור מהתענית ישתדל לא להתענג באכילה אלא לאכול בכמות המינמאלית הנדרשת.
  2. מובא בחלק מהפוסקים שאם די בשתיה כדי ליישב הדעת – נכון להסתפק בשתיה ולא לאכול בנוסף, וכנ"ל ההיפך: אם די באכילה כדי שהכוחות יאפשרו תפקוד הרי שיש להסתפק באכילה ולא להוסיף שתייה.
  3. עצה נוספת שמביא הפסקי תשובות יכולה לגעת בעניין שלך: לאכול בלילה ולהתחיל את הצום עם בעלות השחר כמו הצומות הקצרים שיש לנו מהלך השנה. הפסקי תשובות מביא שיטות שכאשר נוהגים כך – נחשב מבחינה הלכתית שאנחנו בצום וממילא אפשר לומר תפילת עננו במנחה וכדומה.

במקרה שלך עליך לדאוג לתזונה שתאפשר לך תפקוד ועירנות מיטביים ואין צורך בשיעורים או באכילה או שתיה בלבד. וחשוב להדגיש שקפה בוודאי מותר ואינו נחשב תענוג במצב זה.

עצה מעשית נוספת שאני מניחה שכאחות את מבינה בה טוב ממני – היא להגיע אל הצום מוכנה כמה ימים מראש: לשתות הרבה, לאכול פירות עם סוכר שנשאר בדם זמן רב, להימנע משתית קפאין, לקחת כדורים המסייעים לצום וכדומה.

לסיכום:

  • הגיעי לתשעה באב כאשר התכוננת ועשית מה שניתן על מנת להיות בכוחות וריכוז למרות הצום
  • במידה ואת חשה שהצום פוגע בתפקוד שלך בבית החולים (ולא רק מקשה מעט) את חייבת לאכול ולדאוג שתהיה בתפקוד מיטבי. לכן קפה ואכילה ושתיה לצורך ערנות היא מחובתך.
  • אין צורך להקפיד על אכילה ושתייה בשיעורים אך יש צורך להפקיד על אכילה שאיננה לתענוג וגם על אכילה לבד ולא בתוך חבורה של בני אדם.
  • נכון שתמשיכי את הצום במהלך היום לכשתחזרי מהמשמרת ומבחינה הלכתית את מוגדרת כצמה ויכולה לומר שתפילת מנחה את תפילת "עננו"

 

המשנה ברורה כותב בסימן תקנ"ד בשלחן ערוך בסעיף העוסק בחולים ומעוברות המבקשים לאכול בתשעה באב: "וכדאי הוא בית אלהינו להצטער על חורבנו עכ"פ יום אחד בשנה". גם אם עבודת הקודש שאת עושה מחייבת אותך לאכול ולשתות בתשעה באב, חשוב לחשוב כיצד הצער על חורבן הבית והשכינה מקבל מקום בתוך חווית היום שלך.  

בתפילה לבריאות, לכוחות ולישועה

חנה

 

 הרחבה:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנד

ח מעוברות ומיניקות מתענות בט' באב כדרך שמתענות ג' ומשלימות ביום כפור; אבל בג' צומות אחרים פטורים מלהתענות, ואף על פי כן ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ובמשתה, אלא כדי קיום הולד (וע"ל סי' תק"נ סעיף א').  

ט חיה כל שלשים יום, וכן חולה שהוא צריך לאכול, אין צריך אומד אלא מאכילין אותו מיד,  דבמקום חולי לא גזרו רבנן. הגה: ומיהו נוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוש לסכנה, והמיקל לא הפסיד.

ביאור הלכה סימן תקנד

דבמקום חולי וכו' – עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל:

פסקי תשובות אורח חיים סימן תקנד

מ"ב סקט"ז: ועיין בא"ר שכתב דאפילו יולדת שאינה מתענה תתענה איזה שעות אכן אם גם זה קשה לה לא תתענה כלל. ובביה"ל (ד"ה דבמקום) מביא מס' פתחי עולם במקום שהיה המחלה של חולירע רח"ל שיאכלו פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כפי השיעורים האמורים ביוה"כ.

 

וכן מצינו בעוד כמה פוסקים שכתבו שחולה שמותר לו לאכול יעדיף לאכול ולשתות שיעורים, ואם די לו בשתיה לא יאכל, ואם די לו באכילה פעם אחת לא יאכל שתי פעמים ולא יותר ממה שצריך, ויש שכתבו שאם יש באפשרותו לצום עד אחר חצות ולהתפלל מנחה גדולה ואח"כ לאכול יעשה כן, ויש הכותבים שאם די לו באכילה או ביום או בלילה יאכל בלילה ויצום כל היום מעלוה"ש עד צאה"כ ונחשב כצום לענין 'עננו' ועליה לתורה ונשיאת כפיים.

 

אמנם ההוראה למעשה אינו ככל הנ"ל ואף לא להתענות איזה שעות, אלא חולה וכן מעוברת ויולדת ומיניקה שהותר להם לאכול מחמת מחלתם או חולשתם לא גזרו רבנן כלל התענית עליהם והותר להם לאכול מיד בבוקר, אלא שאין להם להתענג במאכלי תענוגים שהרי יש להם להשתתף באבילות החרבן ובצערם של ציבור, אלא יאכלו מאכלים פשוטים וכפי הצורך לחיזוק גופן, ואם יכולים להימנע מלאכול מאכלים מבושלים יעשו כן (ושתיה חמה אינה בכלל תבשיל), ועכ"פ ב' תבשילים לא יאכלו אם אפשר להם להסתפק בתבשיל אחד ולא יזיק להם למחלתם וחולשתם.

 

https://www.srugim.co.il/473761-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%91-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטי בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כדבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.